ההחלטה שציפו לה בדריכות באשר לגורל הסיוע האמריקאי למצרים התקבלה ב-9 באוקטובר 2013. במסר שמילותיו נבחרו בקפידה, אם כי היו מעט מעורפלות, הודיעה דוברת ממחלקת המדינה, ג'ין פסקי, על "כיול מחדש" של הסיוע של ארצות הברית למצרים. היא פירטה את התחומים שבהם ארצות הברית תמשיך את השותפות שלה עם מדינה זו ואת התחומים שלא תסייע בהם עוד קשה היה להאמין לפני שנים מעטות שארצות הברית עתידה לא רק להעביר ביקורת חריפה, אלא אף להעניש את אחד הידידים הקרובים לה ביותר, שהיא רוחשת לו אמון מלא, הצבא המצרי, וזאת משום שהפעיל לחץ על האחים המוסלמים –...
בתוך שבועות מעטים, במהלך מורכב ומתוחכם ובמחיר נמוך הצליח נשיאה החדש של איראן, חסן רוחאני, לשנות את כללי המשחק של הטיפול בסוגיית הגרעין האיראני. לשינוי שרוחאני הביא עמו יש שני היבטים, המזינים זה את זה: פריצת דרך היסטורית להידברות ישירה, ברמות הגבוהות ביותר, עם ארצות-הברית; והקרנת גישה מתונה ופתוחה יותר, היכולה להביא ליישור ההדורים ולהסכם בסוגיית הגרעין בלוח זמנים קצר.
מתקפת ה"חיוכים והקסם" האיראנית הגיעה בסוף השבוע לשיאה. המתקפה כללה את כל המרכיבים החיוניים לאסטרטגיה נכונה של דיפלומטיה ציבורית במאה ה-21: מאמרים מקדימים ומתונים בעיתונים מרכזיים שחתומים על-ידי נשיאי איראן בעבר ובהווה, ראיונות טלוויזיה עם כתבות בכירות ברשתות המובילות (עם כיסוי ראש ובלעדיו), שיחות רקע לבכירי הפרשנים, נאומים מתונים ולא מתלהמים בעצרת האו"ם האומרים את כל ה"דברים הנכונים" ונמנעים מהביטויים הקיצוניים והמקוממים של הנשיא הקודם, מפגש שרי החוץ שלא התקיים זמן רב, ובדרך לנמל התעופה קנדי גם שיחת טלפון...
הדיון וההצבעה בקונגרס האמריקאי, שאותם ביקש הנשיא אובמה ב-31 באוגוסט 2013 יהוו תקדים מכול בחינה שהיא והם מעוררים שאלות חוקתיות וכאלו שמתייחסות למעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון. מאז אומץ החוק War Powers Act ב-1973 לא היה נשיא אמריקאי שלא הביע את דעתו השלילית על חוק זה, המגביל את סמכות הנשיא לצאת למלחמה ואפילו את יכולתו להכריז על פעולות בדרגת עצימות נמוכה. קודמיו של הנשיא אובמה פנו אמנם לקונגרס, כמו הנשיא בוש לפני הפעולה בעיראק ב-2003. גם הנשיא אובמה עצמו פנה לקונגרס לפני הפעולה בלוב אבל אחר כך, בשנת 2011 "ננזף" על...
ישראל אינה מעורבת ישירות לא במלחמת האזרחים בסוריה ולא בתקיפה האמריקאית הצפויה. עם זאת, האיומים מסוריה, כמו גם מאיראן ומחזבאללה, מחייבים לבחון את המשמעויות לישראל מתקיפה אמריקאית – ולנסות להבין את התועלת לביטחון הלאומי הישראלי, כמו גם את הסיכונים. ביום רביעי, ה-28 באוגוסט 2013, הצהירו הנשיא אובמה וראש ממשלת בריטניה קמרון כי "התרחשה התקפה כימית וכי אין ספק לגבי האחריות של משטר אסד לכך". למרות ההחלטה של הפרלמנט הבריטי לא לקחת חלק בתקיפה בסוריה, הנשיא אובמה הצהיר בשבת, ה-31 באוגוסט 2013, כי הוא החליט לנקוט בפעולה צבאית מצומצמת...
הנשיא אובמה עיצב מדיניות ביטחון לאומי, היוזמת התערבות רק כאשר אינטרס לאומי עליון נמצא בסכנה ובמסגרת לגיטימציה רחבה ככל הניתן. נראה, כי ההערכה בוושינגטון, היא שפעולותיו האחרונות של אסד מאיימות על האינטרס האמריקני העליון. על הממשל לקדם מהלך צבאי משותף במסגרת הרחבה ביותר האפשרית – במועצת הביטחון, ובהינתן וטו רוסי – במסגרת שיתוף פעולה עם בנות בריתה, ולשתף אותן במהלכיה באזור. • מהלך צבאי אמריקאי כמו זה המוצע במאמר לא יפתור את הקונפליקט הסורי, אך הוא החלופה הפחות גרועה מבין החלופות הרעות ויחד עם יוזמה להסדר פוליטי, יכול בסבירות...
הגברת המתיחות בין רוסיה לארצות-הברית: ההתמודדות בין השתיים מתאפיינת במגוון לא-מבוטל של אירועים משבריים, המתנהלים במקביל בכל המישורים: הדו-צדדי, הגלובלי והאזורי. מכלול היחסים בין שתי המעצמות נראה בעקבות זאת צונן יותר, ואם לא יוסדר הדבר צפויות השלכות שליליות על המערכת הבינלאומית בכללותה, לרבות על ענייני המזרח התיכון.
מהתבטאויות של אישים בכירים בישראל, חלקן מפורשות, חלקן עמומות, בסוגיית הגרעין האיראני ניתן להבין, שאם וכאשר יסתבר שאין מנוס מפעולה צבאית נגד איראן, ישראל סבורה שנכון כי פעולה כזו תבוצע על ידי ארצות הברית ולא על ידה. מסר זה חבוי גם בראיון האחרון של ראש הממשלה לרשת CBS. לתפיסה זו של "אמריקה ראשונה" יש הגיון משלה, ואין ספק שהיא מציבה בפני ישראל יתרונות מרובים על פני פעולה עצמאית של ישראל. יחד עם זאת, צריכה ישראל להביא בחשבון תוצאות שליליות אפשריות של דרך פעולה זו שתאפשר לה, כך ניתן לקוות, למזער נזקים, אם וכאשר אופציה זו תתממש...
לארה"ב ולשותפיה במערב כלים ומנופים מוגבלים כדי להשפיע על המתרחש בסוריה, ללא הפעלת כוח צבאי. אולם, ארה"ב ואירופה אינן מעוניינות בהתערבות צבאית נוספת באזור, לאחר הניסיון בעיראק ובאפגניסטן. הערכת המצב האמריקנית להתערבות צבאית, המבוססת על הפעלת כוח אווירי בלבד, גורסת סבירות גבוהה לאובדן שליטה באירועים, הידרדרות עד לכדי שליחת כוחות קרקעיים לסוריה ומכך וושינגטון חוששת ביותר.
הקרב על עתידה של סוריה מתנהל, במקביל למתרחש בשטח, גם במערכת הבינלאומית. השחקנים העיקריים הניצבים במרכז הבמה הם רוסיה וארצות הברית, המנהלות מערכה זו באמצעות חילופי לחצים, איומים ומאמצי הידברות, לסירוגין. הסבב האחרון בעניין זה התקיים בכינוס ה-8-G, בצפון אירלנד, ב-19-17 ביוני 2013. מפגש זה, המקיף את כל הסוגיות המעסיקות את המערכת הבינלאומית, עסק הפעם, ברובו, בנושא הסורי, ובמרכזו דיאלוג טעון בין נשיאי רוסיה וארצות הברית, בעיקר לגבי כינוסה של הוועידה הבינלאומית בעניינה של סוריה.
נשיא ארצות הברית ברק אובמה מינה לאחרונה את סוזן רייס כיועצת לביטחון לאומי והודיע שימנה את סמנתה פאואר לשגרירה הבאה של ארצות הברית לאומות המאוחדות. רבים ראו במינוי של רייס תגובה לביקורת הרפובליקנית על חלקה בשערורייה סביב המתקפה בבנגאזי. שני מינויים אלה מצביעים על שינוי במדיניות החוץ של ממשל אובמה שמדינות המזרח התיכון חייבות לשים לב אליו.
סקר שפורסם לאחרונה על-ידי מכון המחקר "פיו" טוען כי במזרח התיכון יש רוב שתומך בהפיכת השריעה לחוק מדינה. למרות שההגדרות והגישות משתנות באשר לאילו היבטים של חוקי האסלאם יש לכלול ועל מי להחילם, רוב משמעותי באזור, כך על-פי הסקר, יעדיף לראות קשר הדוק יותר בין פוליטיקה, ממשל ואסלאם ומחזיק באמונה שלקוראן ולחדית' יש מה לומר על אופן ארגון החברה והממשלה. התוצאות אינן אמורות להפתיע. חסידי האסלאם הפוליטי כמו האחים המוסלמים, מפלגות לווין שלהם וכן תנועות דומות, הוכיחו שהם פופולאריים למדי ומעורבים בהיקף רחב בטלטלה האזורית ובהשלכותיה.