מחקרים ופרסומים בנושא תגית יחסי ישראל-ארצות הברית - עמוד 44 | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

דף הבית פרסומים

כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-ארצות הברית

English

חיפוש פרסומים

מבט על
קיצוץ בסיוע של ארצות הברית למצרים ועתיד יחסיהן הבילטרליים
  ההחלטה שציפו לה בדריכות באשר לגורל הסיוע האמריקאי למצרים התקבלה ב-9 באוקטובר 2013. במסר שמילותיו נבחרו בקפידה, אם כי היו מעט מעורפלות, הודיעה דוברת ממחלקת המדינה, ג'ין פסקי, על "כיול מחדש" של הסיוע של ארצות הברית למצרים. היא פירטה את התחומים שבהם ארצות הברית תמשיך את השותפות שלה עם מדינה זו ואת התחומים שלא תסייע בהם עוד קשה היה להאמין לפני שנים מעטות שארצות הברית עתידה לא רק להעביר ביקורת חריפה, אלא אף להעניש את אחד הידידים הקרובים לה ביותר, שהיא רוחשת לו אמון מלא, הצבא המצרי, וזאת משום שהפעיל לחץ על האחים המוסלמים –...
טלי הלפונט
15.10.2013
מבט על
חסן רוחאני והמנהיג הרוחני: משא ומתן בסגנון חדש
  בתוך שבועות מעטים, במהלך מורכב ומתוחכם ובמחיר נמוך הצליח נשיאה החדש של איראן, חסן רוחאני, לשנות את כללי המשחק של הטיפול בסוגיית הגרעין האיראני. לשינוי שרוחאני הביא עמו יש שני היבטים, המזינים זה את זה: פריצת דרך היסטורית להידברות ישירה, ברמות הגבוהות ביותר, עם ארצות-הברית; והקרנת גישה מתונה ופתוחה יותר, היכולה להביא ליישור ההדורים ולהסכם בסוגיית הגרעין בלוח זמנים קצר.
אפרים קם
02.10.2013
מבט על
כן למשא ומתן, כן להסכם
מתקפת ה"חיוכים והקסם" האיראנית הגיעה בסוף השבוע לשיאה. המתקפה כללה את כל המרכיבים החיוניים לאסטרטגיה נכונה של דיפלומטיה ציבורית במאה ה-21: מאמרים מקדימים ומתונים בעיתונים מרכזיים שחתומים על-ידי נשיאי איראן בעבר ובהווה, ראיונות טלוויזיה עם כתבות בכירות ברשתות המובילות (עם כיסוי ראש ובלעדיו), שיחות רקע לבכירי הפרשנים, נאומים מתונים ולא מתלהמים בעצרת האו"ם האומרים את כל ה"דברים הנכונים" ונמנעים מהביטויים הקיצוניים והמקוממים של הנשיא הקודם, מפגש שרי החוץ שלא התקיים זמן רב, ובדרך לנמל התעופה קנדי גם שיחת טלפון...
עמוס ידלין
29.09.2013
מבט על
אובמה משדר היסוס והתלבטות – היבטים אמריקאיים ובינלאומיים
  הדיון וההצבעה בקונגרס האמריקאי, שאותם ביקש הנשיא אובמה ב-31 באוגוסט 2013 יהוו תקדים מכול בחינה שהיא והם מעוררים שאלות חוקתיות וכאלו שמתייחסות למעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון. מאז אומץ החוק War Powers Act ב-1973 לא היה נשיא אמריקאי שלא הביע את דעתו השלילית על חוק זה, המגביל את סמכות הנשיא לצאת למלחמה ואפילו את יכולתו להכריז על פעולות בדרגת עצימות נמוכה. קודמיו של הנשיא אובמה פנו אמנם לקונגרס, כמו הנשיא בוש לפני הפעולה בעיראק ב-2003. גם הנשיא אובמה עצמו פנה לקונגרס לפני הפעולה בלוב אבל אחר כך, בשנת 2011 "ננזף" על...
עודד ערן
03.09.2013
מבט על
תקיפה אמריקנית בסוריה - משמעויות לישראל
ישראל אינה מעורבת ישירות לא במלחמת האזרחים בסוריה ולא בתקיפה האמריקאית הצפויה. עם זאת, האיומים מסוריה, כמו גם מאיראן ומחזבאללה, מחייבים לבחון את המשמעויות לישראל מתקיפה אמריקאית – ולנסות להבין את התועלת לביטחון הלאומי הישראלי, כמו גם את הסיכונים. ביום רביעי, ה-28 באוגוסט 2013, הצהירו הנשיא אובמה וראש ממשלת בריטניה קמרון כי "התרחשה התקפה כימית וכי אין ספק לגבי האחריות של משטר אסד לכך". למרות ההחלטה של הפרלמנט הבריטי לא לקחת חלק בתקיפה בסוריה, הנשיא אובמה הצהיר בשבת, ה-31 באוגוסט 2013, כי הוא החליט לנקוט בפעולה צבאית מצומצמת...
עמוס ידלין | אבנר גולוב
01.09.2013
מבט על
התערבות צבאית אמריקאית בסוריה – לאור תכלית אסטרטגית רחבה ולא רק כפעולת ענישה
  הנשיא אובמה עיצב מדיניות ביטחון לאומי, היוזמת התערבות רק כאשר אינטרס לאומי עליון נמצא בסכנה ובמסגרת לגיטימציה רחבה ככל הניתן. נראה, כי ההערכה בוושינגטון, היא שפעולותיו האחרונות של אסד מאיימות על האינטרס האמריקני העליון. על הממשל לקדם מהלך צבאי משותף במסגרת הרחבה ביותר האפשרית – במועצת הביטחון, ובהינתן וטו רוסי – במסגרת שיתוף פעולה עם בנות בריתה, ולשתף אותן במהלכיה באזור. • מהלך צבאי אמריקאי כמו זה המוצע במאמר לא יפתור את הקונפליקט הסורי, אך הוא החלופה הפחות גרועה מבין החלופות הרעות ויחד עם יוזמה להסדר פוליטי, יכול בסבירות...
עמוס ידלין | אבנר גולוב
29.08.2013
מבט על
משבר היחסים בין המעצמות והשלכותיו על המזרח התיכון
  הגברת המתיחות בין רוסיה לארצות-הברית: ההתמודדות בין השתיים מתאפיינת במגוון לא-מבוטל של אירועים משבריים, המתנהלים במקביל בכל המישורים: הדו-צדדי, הגלובלי והאזורי. מכלול היחסים בין שתי המעצמות נראה בעקבות זאת צונן יותר, ואם לא יוסדר הדבר צפויות השלכות שליליות על המערכת הבינלאומית בכללותה, לרבות על ענייני המזרח התיכון.
צבי מגן
12.08.2013
מבט על
חזרת הדיון באופציה הצבאית אל מול הגרעין האיראני – מתי ומי?
מהתבטאויות של אישים בכירים בישראל, חלקן מפורשות, חלקן עמומות, בסוגיית הגרעין האיראני ניתן להבין, שאם וכאשר יסתבר שאין מנוס מפעולה צבאית נגד איראן, ישראל סבורה שנכון כי פעולה כזו תבוצע על ידי ארצות הברית ולא על ידה. מסר זה חבוי גם בראיון האחרון של ראש הממשלה לרשת CBS. לתפיסה זו של "אמריקה ראשונה" יש הגיון משלה, ואין ספק שהיא מציבה בפני ישראל יתרונות מרובים על פני פעולה עצמאית של ישראל. יחד עם זאת, צריכה ישראל להביא בחשבון תוצאות שליליות אפשריות של דרך פעולה זו שתאפשר לה, כך ניתן לקוות, למזער נזקים, אם וכאשר אופציה זו תתממש...
זכי שלום
16.07.2013
מבט על
כיצד יכולה ארה"ב לצאת מהמבוכה האסטרטגית בסוריה?
לארה"ב ולשותפיה במערב כלים ומנופים מוגבלים כדי להשפיע על המתרחש בסוריה, ללא הפעלת כוח צבאי. אולם, ארה"ב ואירופה אינן מעוניינות בהתערבות צבאית נוספת באזור, לאחר הניסיון בעיראק ובאפגניסטן. הערכת המצב האמריקנית להתערבות צבאית, המבוססת על הפעלת כוח אווירי בלבד, גורסת סבירות גבוהה לאובדן שליטה באירועים, הידרדרות עד לכדי שליחת כוחות קרקעיים לסוריה ומכך וושינגטון חוששת ביותר.
אודי דקל
02.07.2013
מבט על
מאבק המעצמות על סוריה
  הקרב על עתידה של סוריה מתנהל, במקביל למתרחש בשטח, גם במערכת הבינלאומית. השחקנים העיקריים הניצבים במרכז הבמה הם רוסיה וארצות הברית, המנהלות מערכה זו באמצעות חילופי לחצים, איומים ומאמצי הידברות, לסירוגין. הסבב האחרון בעניין זה התקיים בכינוס ה-8-G, בצפון אירלנד, ב-19-17 ביוני 2013. מפגש זה, המקיף את כל הסוגיות המעסיקות את המערכת הבינלאומית, עסק הפעם, ברובו, בנושא הסורי, ובמרכזו דיאלוג טעון בין נשיאי רוסיה וארצות הברית, בעיקר לגבי כינוסה של הוועידה הבינלאומית בעניינה של סוריה.
צבי מגן
24.06.2013
מבט על
חזרה להתערבות ליברלית?
נשיא ארצות הברית ברק אובמה מינה לאחרונה את סוזן רייס כיועצת לביטחון לאומי והודיע שימנה את סמנתה פאואר לשגרירה הבאה של ארצות הברית לאומות המאוחדות. רבים ראו במינוי של רייס תגובה לביקורת הרפובליקנית על חלקה בשערורייה סביב המתקפה בבנגאזי. שני מינויים אלה מצביעים על שינוי במדיניות החוץ של ממשל אובמה שמדינות המזרח התיכון חייבות לשים לב אליו.
אואן אלתרמן
18.06.2013
מבט על
האסלאם הפוליטי במפרץ
סקר שפורסם לאחרונה על-ידי מכון המחקר "פיו" טוען כי במזרח התיכון יש רוב שתומך בהפיכת השריעה לחוק מדינה. למרות שההגדרות והגישות משתנות באשר לאילו היבטים של חוקי האסלאם יש לכלול ועל מי להחילם, רוב משמעותי באזור, כך על-פי הסקר, יעדיף לראות קשר הדוק יותר בין פוליטיקה, ממשל ואסלאם ומחזיק באמונה שלקוראן ולחדית' יש מה לומר על אופן ארגון החברה והממשלה. התוצאות אינן אמורות להפתיע. חסידי האסלאם הפוליטי כמו האחים המוסלמים, מפלגות לווין שלהם וכן תנועות דומות, הוכיחו שהם פופולאריים למדי ומעורבים בהיקף רחב בטלטלה האזורית ובהשלכותיה.
יואל גוז'נסקי
02.06.2013
טען עוד

מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.