סקר שפורסם לאחרונה על-ידי מכון המחקר "פיו" טוען כי במזרח התיכון יש רוב שתומך בהפיכת השריעה לחוק מדינה. למרות שההגדרות והגישות משתנות באשר לאילו היבטים של חוקי האסלאם יש לכלול ועל מי להחילם, רוב משמעותי באזור, כך על-פי הסקר, יעדיף לראות קשר הדוק יותר בין פוליטיקה, ממשל ואסלאם ומחזיק באמונה שלקוראן ולחדית' יש מה לומר על אופן ארגון החברה והממשלה. התוצאות אינן אמורות להפתיע. חסידי האסלאם הפוליטי כמו האחים המוסלמים, מפלגות לווין שלהם וכן תנועות דומות, הוכיחו שהם פופולאריים למדי ומעורבים בהיקף רחב בטלטלה האזורית ובהשלכותיה.
הניתוח שמובא להלן מציג אחד מכמה תרחישים אפשריים במסגרת קבלת החלטות עתידית של ישראל וארצות הברית בעניין תכנית הגרעין של איראן. לנוכח טווח האפשרויות הזמינות האחרות, הפעלת כוח צבאי נגד תכנית הגרעין אמור להיות מוצא אחרון בלבד. עם זאת, האופציה הצבאית חייבת להישאר אמינה ומוכנה לשימוש בעת הצורך. התרחיש המובא כאן לדוגמה, נועד אך ורק על מנת לעודד ולהעשיר דיון נוסף בדבר ההשלכות האפשריות שיש לחלופות התקיפה השונות.מתעוררת השאלה – במידה שפעולה כזו אכן תהפוך להכרחית – איזו מדינה תשגר את המתקפה, ארצות הברית או ישראל? כדי לענות על כך ועל סוגיות מפתח...
מאז ש-מניעה הפכה למדיניות האמריקנית הרשמית, נשמעו קולות הן בישראל והן מחוצה לה, המביעים ספק באשר למידת האמון שניתן להעניק לנשיא ארצות הברית בנושא זה. בנסיון להתמודד עם הספקות בהקשר זה, נשמעו הצהרות חוזרות מצד אובמה עצמו, כמו גם מצד אנשים שונים בממשל, על כך שלא מדובר בהטעייה, ושהוא אכן עומד מאחורי דבריו. קרוב לוודאי שאובמה הקדיש זמן בביקורו בישראל לניסיון להעביר מסר ברוח זו לראש הממשלה בנימין נתניהו.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יקיים בימים הקרובים ביקור רשמי בסין. יהיה זה ביקור ראשון של ראש ממשלה ישראלי בסין מזה כשש שנים. ונוכח דלילות המפגשים בין ראשי שתי המדינות ועליית השפעתה של סין בזירה הבינלאומית, חשיבותו רבה. יתרה מכך, במרס 2013 הושלם בסין תהליך חילופי שלטון ואת צמרת ההנהגה מאיישים כעת בעלי תפקידים חדשים. תהיה זו הזדמנות להכיר את מנהיגיה החדשים של סין, שחלקם צפויים להישאר בתפקידם בעשר השנים הבאות.
בשבועות האחרונים ניכרת הסלמה חדה באיומיה הגרעיניים והקונבנציונליים של צפון קוריאה, המכוונים בעיקר כלפי דרום קוריאה וארצות הברית, אך גם לעבר יפן. בפעם הראשונה צפון קוריאה איימה בתקיפה גרעינית כנגד ארצות הברית. התדירות, האינטנסיביות ותוכן האיומים – המתגלגלים במהירות בזה אחר זה – הם ללא תקדים בעשור של משא ומתן עם צפון קוריאה בהקשר הגרעיני. שתי שאלות נגזרות מהתנהלותה זו של צפון קוריאה ובהן עוסק מאמר זה: א. מה מנסה צפון קוריאה להשיג? ב. איזו משמעות נודעת למשבר האחרון בקוריאה בהקשר למשבר הגרעין האיראני?
מחקר זה מציג את תוצאות סקר דעת קהל משנת 2012 שעניינו דעות הציבור היהודי בישראל בנושאי ביטחון לאומי. הסקר הזה הוא ה-27 במספר בסדרת הסקרים שביצע המכון במסגרת פרויקט דעת קהל וביטחון לאומי. הסקר משווה את ממצאי השנה האחרונה עם ממצאים של שנים קודמות – בעיקר אלה שמשנת 2006 ובכך מצביע על מגמות מרכזיות ועל התפתחות דעת הקהל בנושאים השונים הנבדקים. המצא העיקרי של סקר זה הוא כי המרכז הפוליטי בישראל ממשיך להוביל את דעת הקהל בישראל. המחברים מדגישים את העובדה כי דעת הקהל בישראל נותרה גמישה דיה כדי לתמוך ולאשר צעדים אמיצים והחלטות של ממשלה...
השבוע שקדם ליום האחרון בחודש פברואר 2013 היה מלא בהתרחשויות, שאפשר ששינו את התפיסה של תכנית הגרעין האיראנית ואת הסיכויים להגיע לפתרון לא מלחמתי לבעיה. ראשית, התפרסם הדוח התקופתי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בעקבות הביקורות שערכה באיראן, הכולל כמה פרטים חדשים על פעילויות הגרעין של איראן; שנית, התקיימו יומיים של שיחות בין מדינות ה-P5+1 לבין איראן באלמטי שבקזחסטאן, ועושה רושם שבמהלכן הוצגו לאיראן פחות דרישות לצד ויתורים חדשים; שלישית, ה-טלגרף הבריטי פרסם מאמר מאת ג'ק סטראו, שר חוץ לשעבר של בריטניה, ובו הוא ממליץ שהעולם יכיר במצב...
גל ההתקוממויות ששטף את מדינות ערב משנה את פני המזרח התיכון. השינויים במשטרים בארצות ערב והקושי לחזות אותם מצביעים על הצורך במודל מקיף ושיטתי, שישפר את היכולת להעריך את הסבירות ליציבות משטרים כמו גם את הפוטנציאל לשינויים בהם. המודל המוצע במזכר זה מתמודד עם האתגר באמצעות: א. זיהוי הגורמים המרכזיים, המעודדים או מעכבים שינוי שלטוני, ב. ניתוח הדינמיקה הקיימת ביניהם ג. מתן משקל מספרי לכול אחד מגורמים אלה.
מערכת חץ 3, לכשתכנס לשירות מבצעי, תוסיף עוד נדבך במערכת הגנת הטילים הרב שכבתית של מדינת ישראל, ותעניק לה הגנה בפני איום שעד כה הגנתה של ישראל כנגדו הייתה לקויה. מעבר לעצם היכולת ליירט טילים יש לפיתוח חץ 3 היבטים נוספים לא פחות חשובים (ואולי אף חשובים יותר) מעצם יכולת היירוט. פיתוח המערכת הוא אתגר טכנולוגי לתעשייה הביטחונית, שיניע אותה קדימה וישמור על מעמדה המוביל בחזית הטכנולוגיה העולמית. המערכת היא גם מרכיב חשוב בשיתוף הפעולה האסטרטגי של ישראל עם ארצות הברית. ולבסוף, לכשתיפרס, תהיה פריסתה מסר המכוון לאויב: מסר של נחישות להתגונן ומסר...
לקראת היתכנות של גיבוש הסכם אם בין איראן וארצות הברית ואם בין אירן וה-P5+1 בנושא הגרעין, מובא להלן מתווה אפשרי להסכם כזה, המבוסס על קבלת המרכיבים החיוניים לשני הצדדים. נראה כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם בנושא הגרעין, ובכך לנטרל את המשבר הנראה בלתי נמנע, משבר שנראה שמוביל לאפשרות שארצות הברית ו/או ישראל יתקפו את מתקני הגרעין של איראן. על מנת להגיע להסכם כזה עליו להכיל מרכיבים, שכל צד אינו יכול לוותר עליהם, ומצד אחר להכיל מרכיבים שישיגו לצד השני את הביטחונות החיוניים לו. המחבר מציע ראשי פרקים של טיוטה אפשרית להסכם בין ארצות הברית...
בין פרקי הספר: ארצות הברית במזרח התיכון, עודד ערן; איראן והקהילה הבינלאומית 2012, אמילי לנדאו ושמעון שטיין; לקראת מזרח תיכון גרעיני? יואל גוז'נסקי וגליה לינדנשטראוס; תהפוכות פנים־ארציות ושינויים במאזן האסטרטגי האזורי, מרק הלר; "האביב הערבי" — לקחי התערבות צבאית חיצונית באזור, שלמה ברום; ישראל והמבוי המדיני הסתום — לקראת חשיבה מחודשת, ענת קורץ ואודי דקל; ראה להלן את רשימת המאמרים המלאה
קובץ מאמרים: היבטים אסטרטגיים, גיורא איילנד; מאזן שני הצדדים, אפרים קם; ההרתעה הישראלית – מטרה שהושגה?, אבנר גולוב; החזית האזרחית – ללמוד מהצלחות, מאיר אלרן; כיפת ברזל – מלכת המערכה, יפתח שפיר; ארצות הברית והמזרח התיכון, עודד ערן; השינויים במשטר המצרי והמערכה בעזה, אודי דקל; הרשתות החברתיות: הלכי רוח במצרים, אורית פרלוב; איראן – מעורבות מרחוק, אמילי לנדאו; בין חמאס, הרשות הפלסטינית וישראל, ענת קורץ; האם צפויים שינויים ביחסי ישראל- עזה?, יורם שוייצר; החזית התקשורתית – מאמץ שצלח, אוואן אלתרמן. בפרק הסיכום מציג עמוס ידלין שנים עשר...
