האופציה היחידה של הצד הפלסטיני, אם ייכשל המהלך הנוכחי, היא לפנות לקהילה הבינלאומית. הדבר נכון גם לגבי ישראל, החוששת מהאצת תהליך הדה-לגיטימציה והחרמות על ישראל ובייחוד מערעור היחסים עם הממשל האמריקאי. נראה כי שני הצדדים, שאינם מאמינים בהצלחת המהלך המדיני הזה, מתמקדים במאמץ להטיל את האשמה על האחר, ובמסגרת זאת כמעט כל האמצעים כשרים. בסופו של דבר שני הצדדים עלולים למצוא עצמם במצב שבו הם נאלצים לקבל את מסמך העקרונות למורת רוחם, משום שאינם יכולים לזרוק את האשמה רק על הצד השני. אם כך יקרה קשה להניח שהמסמך הנדון יוכל לשמש בסיס טוב למשא ומתן...
המאמר דן במשמעויותיהם המדיניות והאסטרטגיות של האתגרים הצפויים לישראל. הניתוח מדגיש את הצורך בהכרעות לגבי ההתמודדות עם תכנית הגרעין האיראנית, הסוגיה הפלסטינית ומערכת היחסים עם מדינות ערב, וכל זאת בהתחשב בזיקה ההדדית בין הסוגיות השונות והמדיניות שתינקט לגביהן. בשנת 2013 התקרבה ישראל למיצוי האופציה של דחיית החלטות, ואולם מחיר ההימנעות מהחלטה נעשה גבוה מהסיכון שבקבלתן – מה גם שהתנאים האזוריים, שהיטיבו מבחינת ישראל את מאזן הכוחות בינה לבין שכנותיה, מאפשרים לה ליטול סיכונים שאל היה לה לקחת בעבר ולנצל הזדמנויות. בראש ובראשונה, מדיניות...
מאמר זה מנתח את האתגרים שמציב לישראל סבב השיחות שהושק ביולי 2013. מודגשת בו ההערכה כי מאזן הכוחות בין ישראל לרשות הפלסטינית בזירה הבינלאומית, כפי שהתפתח בשנים האחרונות, אינו נוטה לטובת ישראל. הפלסטינים גיבשו אסטרטגיה חלופית, שעיקרה גיוס תמיכה בינלאומית בהקמת מדינה פלסטינית גם שלא במסגרת הבנות עם ישראל. לעומת זאת, ישראל לא גיבשה גישה חלופית להסדר מוסכם, שתאפשר בבוא העת לקדם את רעיון ההפרדה המדינית-טריטוריאלית בינה לבין הפלסטינים. מסקנת הניתוח היא, שעל מנת להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והדמוגרפיים הקשורים בזירת הסכסוך, יהיה על ממשלת...
ספר הערכה אסטרטגית לישראל 2013 – 2014 הינו קובץ נוסף בסדרה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי מוציא לאור מדי שנה. המאמרים המאוגדים בספר זה סוקרים ומנתחים התפתחויות ואירועים שהתרחשו במזרח התיכון בשנה החולפת, בדגש על משמעויותיהם המרכזיות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כן נבחנים מענים אפשריים לאתגרים המדיניים והצבאיים שבפני ישראל ומוצגות המלצות למדיניות, שתסייע לה להתמודד עם איומים שבסביבתה הדינמית.במזרח התיכון נמשכו השנה מגמות רוויות סיכונים: זעזועים חברתיים-פוליטיים במדינות ערב הובילו בחלקן להתערערות השלטון המרכזי ולהיאחזות גורמים אסלאמיים...
בשבוע האחרון חלה הסלמה בשיגורי רקטות מרצועת עזה ובתגובות הישראליות לשיגורים אלו, ויש חשש שהדינאמיקה של ההסלמה תוביל בהכרח להחלטה ישראלית ליזום שוב מבצע נרחב ברצועת עזה, בהיקף של מבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". מטרת המאמר שכאן לנתח את הסיבות להסלמה, הסיכויים שתימשך והמדיניות הרצויה מצדה של ישראל.
בין יתר הממצאים המרכזיים של הסקר:מספרם של אלה שמאמינים כי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים עולה באופן דרמתי, לנוכח האפשרות שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.התמיכה ביוזמת השלום הערבית, למרות שגברה בשנים האחרונות, נותרה מוגבלת. באשר לחמאס, מיעוט מהישראלים מאמין שהארגון ילך בעקבות אש"ף ויכיר בישראל.מיעוט מהישראלים מאמין שהשינויים המרכזיים במזרח התיכון שהביא עמו "האביב הערבי" יערערו את הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן.בתחום הערכים הפוליטיים הבסיסיים, התמיכה ברוב יהודי במדינת ישראל גברה בצורה...
השיח ברשתות החברתיות הפלסטיניות ובלבנון מצביע על מגמה מפתיעה שמתגבשת בחצי השנה האחרונה, מגמה בעלת השלכות מרחיקות לכת על תפיסת הביטחון ועל האתגרים האסטרטגיים, העומדים בפני מדינת ישראל: שתי התנועות, חזבאללה בלבנון וחמאס בעזה איבדו את הלגיטימציה למאבק אלים (מוקאוומה) נגד ישראל, מצד החברה האזרחית בלבנון והחברה הפלסטינית. התמיכה, האהדה וההערצה הרחבה להן זכו במהלך 30 השנים האחרונות בדעת הקהל הערבית בכלל ובקרב הציבור שלהם – בפרט, אבדה. מאז פרוץ ה"אביב הערבי" איבדו שתי תנועות אלו את כוחן הפוליטי, את התמיכה בהן בדעת הקהל הערבית, אך...
הרחק מעיני התקשורת ובדרך כלל באורח דיסקרטי מאוד, מתנהל לו המשא ומתן הישראלי-פלסטיני, כאשר הצד האמריקני נוכח, ככל הנראה, בחלק מן הדיונים ו"מפקח" על עמדות הצדדים. על פי ידיעות שטרם אושרו רשמית יחלו בקרוב דיונים בסוגיית הגבולות בנוכחות הגנרל האמריקני ג'ון אלן. הדעה הרווחת בישראל וגם בקרב גורמים רבים בממשל ובצד הפלסטיני, היא שקיימים סיכויים קלושים בלבד שהדיאלוג הנוכחי יוביל לפריצת דרך ממשית, שתקדם הסדר מלא בין ישראל והפלסטינים. זאת, בשל הפערים הגדולים בעמדות הצדדים ועל רקע ההערכה, כי למתווך, קרי ארצות הברית, אין מנופי לחץ...
מאמר זה מציג את הלכי הרוח בקרב החברה האזרחית הפלסטינית כפי שבאים לידי ביטוי ברשתות החברתיות הפלסטיניות. ברקע, חידוש המשא ומתן בין ישראל לנציגי הרשות הפלסטינית, אשר אינו זוכה להתייחסות משמעותית ברשתות אלא לכמה הפגנות נגד חידושו.
דרך אפשרית למנוע משבר בסיום תשעה החודשים האלו יכולה להיות הסכמה בין הצדדים שהם ידונו לא רק בהסכם הקבע אלא גם בצעדי מעבר לקראת ההסכם. הכוונה לצעדים שבמהותם ישמשו לשיפור מצב האוכלוסייה הפלסטינית ולחיזוק יכולת הפלסטינים לבנות את התשתית למדינתם העתידית.
הדיפלומטיה האינטנסיבית שניהל מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי בחודשים האחרונים הניבה סוף-סוף הודעה זהירה על חזרה אל שולחן המשא ומתן. על רקע הסנקציות הכלכליות של האיחוד האירופי, צריך לברך על חידוש ההידברות לאחר שנים של קיפאון מדיני. מאז תחילת תהליך אוסלו החוגג עשרים בימים אלה, הצהירו ממשלות ישראל על תמיכתן בעיקרון של "שתי מדינות לשני עמים", ופעלו, מי יותר ומי פחות, ליישומו במשא ומתן או באופן חד־צדדי. גם הממשלה הנוכחית בראשות ראש-הממשלה בנימין נתניהו, הצהירה, כי זה היעד המדיני שלה. עיקרון אסטרטגי זה מכוון לשימורו של רוב יהודי...
לכאורה, צעד עם השלכות מזעריות אבל למעשה המדובר בתקדים העלול לפגוע קשות בכלכלת ישראל, גם אם לא זו הייתה כוונתם של מנסחי ההנחיות. מוטב כי ההנחיות לא תקבלנה פרסום וכי ישראל ומוסדות האיחוד האירופי יכנסו לדיון על התחולה הטריטוריאלית של הסכמים ביניהם. ממשלת ישראל לא יכולה לצפות שהאיחוד האירופי יעניק מכספיו למוסדות ישראלים המזוהים, אם על פי כתובתם או על פי עיקר פעילותם, עם השטחים. מאידך, על האיחוד האירופי להדגיש את עמדותיו אך לא באופן שפוטנציאל ההרס שלו חורג אפילו מזה שנצפה על ידי גדולי מבקריה של ישראל באירופה.
