כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

למהלך הקרקעי במתכונתו הנוכחית, כפי שהחליטה עליו הממשלה, כמה יתרונות: (1) הוא מנטרל במידה רבה את איום המנהרות; (2) השליטה בשטח, אמנם מוגבל, בעומק של עד 3 ק"מ מקו הגדר, מהווה קלף מיקוח עבור ישראל להמשך המשא ומתן על הפסקת האש ועקרונות ההסדרה; (3) הוא מאפשר לישראל לנקות ולהכין את השטח הסמוך לקו גדר הרצועה לתקופה שלאחר הפסקת האש, כך שהוא יהווה שטח ביטחוני מיוחד, נקי מפעילות טרוריסטית ועם פיקוח על הפעילות האזרחית. הדבר יקל על ישראל למנוע בניית מנהרות, וימנע מגורמי הטרור לנצל את החיכוך הקרוב להתקפות על כוחות הפועלים בקרבת הגדר; (4)...

בהנחה שחמאס בסופו של דבר יקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, עם תיקונים קלים ועם ערבות של גורם חיצוני, מאמר זה בוחן האם הבשילו התנאים להפסקת אש ולגיבוש הבנות מחודשות. יש להניח, כי ישראל תסיים את סבב העימות הנוכחי במצב טוב לאין שיעור מזה של חמאס. "כיפת ברזל" היא הקלף המנצח של ישראל; זו יירטה בהצלחה רבה את מרבית הרקטות שהיו במסלולי פגיעה במרכזי אוכלוסייה וסיפקה מעטפת הגנה אווירית רחבה. כמו כן, הצליחה ישראל לסכל את כל ניסיונות חמאס לביצוע פיגוע אסטרטגי, מהים, מהאוויר ודרך התווך התת-קרקעי. גם בהיבט ההתקפי הצליחה ישראל להסב נזק כבד...

סיום הסיבוב הנוכחי של מבצע צוק איתן עם החלטות והבנות כמו אלה שהתקבלו על ידי מועצת הביטחון יהווה כישלון מדיני וביטחוני לישראל. החלטות כאלה לא יחלישו את חמאס, שבכל מקרה יציג את צילום המצב בנקודת הסיום כהצלחה, והן כשלעצמן לא ימנעו את התחמשותו מחדש מה גם שחלק גדול מהרקטות ששוגרו לעבר ישראל הוא מייצור עצמי. רק שינוי רדיקלי בהתנהלות השחקנים השונים בזירת עזה עשוי להביא לשינוי במצב והסיכוי לשנוי כזה אינו גבוה.

בקרוב צפויה ממשלת ישראל להחליט על הוצאתו לפועל של מהלך קרקעי. מסמך זה עוסק בגורמים המשפיעים על ממד הזמן של מבצע צוק איתן ובהמלצות לטווח הקצר. נראה, כי מוטב להימנע – לפחות לעת עתה – ממהלך קרקעי ויש לתת הזדמנות למאמצי תיווך ואף לנקוט הפסקת אש חד-צדדית קצרה לשם כך. מהלכים כאלה יחזקו את עמדת ישראל ויעניקו לה תוספת זמן במידה ותידרש לתגובות קשות יותר בהמשך.

ישראל נלחמת מול חמאס שמצא, כי לחימה היא החלופה הפחות גרועה מבחינתו. בשל תפישת עולמו שהוא יכול לשקם את מעמדו דווקא באמצעות כוח ההיזק, הרי הלחימה הזו טומנת בחובה את הסיכוי היחיד לעצירת תהליך ההיחלשות שלו והחזרה לשלטון המוחלט ברצועה, ובעתיד ברשות הפלסטינית כולה. הדבר מוצא ביטויו גם בדרישות הארגון להסכמה על הפסקת האש – לא רק שחרור עצורי שליט אלא גם פתיחת המעברים למצרים ועוד. מבחינת חמאס סיום הלחימה במצב של "החזרת המצב לקדמותו" בלבד, עלול להתפרש לא רק ככניעה לישראל, אלא גם כאחד המסמרים האחרונים בארון הקבורה של שליטתו ברצועה.

התכלית האסטרטגית של המבצע "צוק איתן" מתחייבת ממילוי חובתה הבסיסית של המדינה להגן על אזרחיה ולאפשר להם אורח חיים נורמלי. יעד שיקום וביסוס ההרתעה – להשגת תקופת שקט נוספת — הוא הישג אסטרטגי מרכזי של מבצעים קודמים. המבצע הנוכחי נכון שיטפל גם ביכולות של חמאס וארגוני הטרור הקטנים יותר— הג'האד האסלאמי וועדות ההתנגדות. המבצע חייב להיות מכוון בעיקרו כנגד הזרוע הצבאית של חמאס ושל שאר ארגוני הטרור, לפגוע קשה במפקדים ובאנשיהם וכן ביכולת השיגור והייצור שלהם. יעד חשוב נוסף של המבצע, שלא הוצב ולכן גם לא הושג בעבר, הוא מניעת יכולת...

אין זה בטוח שביטול הסכם הפיוס הוא אינטרס ישראלי. בסופו של דבר, חמאס נכנס להסכם מעמדה של חולשה. ממשלת האחדות הפלסטינית אינה באמת ממשלת אחדות, אלא ממשלה של פתח שחמאס תומך בה על מנת שברמאללה ידאגו לשלם את המשכורות בעזה ולספק את השירותים לאזרחים, וזוהי גם הזדמנות עבור פתח ואבו-מאזן להשיג דריסת רגל ברצועת עזה. הסכם הפיוס חיזק את אבו-מאזן, ולישראל שרוצה גם לייצב את המצב בזירה הפלסטינית וגם להתקדם, ולו בצעדים קטנים, לעבר יישוב הסכסוך עם הפלסטינים, או למצער – לנהל אותו בדרכים בלתי-אלימות, צריך להיות עניין בחיזוקו של אבו-מאזן.

ממשלת ישראל מינפה את אירוע החטיפה, כדי להבהיר לציבור בישראל ולקהילה הבינלאומית, שחמאס הוא ארגון טרור ושאין מקום לסובלנות ולמתינות כלפי ארגון היברידי, המשחק גם במגרש הפוליטי וגם במגרש הטרור ומחזיק זרוע צבאית טרוריסטית עצמאית. לפיכך, הצביעה ממשלת ישראל על הפיוס הפנים פלסטיני כמהלך של הכשר לטרור ולשיח ההסתה והשנאה. לכן הציבה ממשלת ישראל יעד מדיני – להביא לפירוק האחדות והפיוס הפנים פלסטיני, ויעד צבאי – לפגוע קשה בחמאס ובתשתיותיו, לפחות באזור יהודה ושומרון.

בעקבות אירוע החטיפה פתחה ישראל במערכה נגד ארגון החמאס באזורי יהודה ושומרון. במסגרת מערכה זו מתנהלת פעילות אינטנסיבית בשטח. פעילות זו עולה בקנה אחד עם חובותיה וזכויותיה של ישראל לשמור על ביטחונה וביטחון אזרחיה. צעדים אלה כפופים למסגרת משפטית, ובפרט לחובה לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויותיהם של תושבי האזור. את הטרור צריך וראוי להביס. עם זאת, יש הרבה מאוד פעולות שאפשר לעשות במסגרת הדין. לפעולות שחוקיותן מוטלת בספק כגון גירושים והריסות בתים של מחבלים, יש מחיר – הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. את...

ב-2 ביוני 2014 הושבעה ברמאללה ממשלת האחדות הפלסטינית על בסיס צו נשיאותי של הנשיא עבאס לאחר שהפתח והחמאס הסכימו על הרכב שריה. מדובר בממשלת טכנוקרטים ששריה אינם נציגים רשמיים של הפתח או של חמאס, אם כי מרבית שריה כולל ראש הממשלה, רמי חמדאללה, שהיה גם ראש הממשלה הקודמת, וכן סגניו מקורבים לפתח. חולשתו הקשה של חמאס אילצה אותו לקבל את הסכם הפיוס בצורתו הנוכחית והדבר מתבטא היטב בתנאיו ובהרכב הממשלה. במקביל, הבהירו עבאס וראש הממשלה החדש שהממשלה המשותפת מחויבת לשלושת תנאי הקווארטט – התנגדות לאלימות, קבלת ההסכמים הקיימים והכרה בישראל, וכן...

בנקודת הזמן הזו מתחייב שינוי פרדיגמטי בכול הקשור למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, כזה שיוביל לעיסוק במהות ולחיזוק האמון בין הצדדים, באופן שיאפשר הנחת תשתית מפותחת יותר למשא ומתן מתקדם לקראת הסכם בעתיד לבוא. השינוי הפרדיגמטי צריך להתחיל בשיח אלטרנטיבי. יש להסיט את הדיון משיח על הזכויות הלאומיות לשיח על זכויות האדם ולהתמקד בזכויות ההומניטריות של הפליטים הפלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית. מהלך מסוג זה שיתלוו לו צעדים מעשיים (כולל סיוע ותמיכה בינלאומית) יכול לשנות באחת את מצבה העגום של הרשות ולהביא סוג של תקווה מחודשת לאוכלוסיית הפליטים....