ההצהרה של הנשיא אובמה כי ארצות הברית לא תחזור להילחם בעיראק מעידה על חוסר רצון בולט של הנשיא לשלוח את הכוחות האמריקניים לסבב לחימה נוסף במזרח התיכון המדמם, שהרי הוא מבקש להשאיר אחריו מורשת של החזרת הכוחות הביתה. למרות זאת הנסיבות הנוכחיות באזור מציבות שאלה באשר למוכנות הצבאית האמריקנית להתערבות מסוג זה, אם וכאשר יחליט הממשל, בעתיד, כי האינטרסים של ארצות הברית או של בנות בריתה, מחייבים התערבות כזו. הצבא האמריקני הוא הצבא החזק והמצויד בעולם ובכל זאת כאשר מדובר בלוחמה נגד ארגונים חתרניים הוא למוד ניסיון רע. האם הפיקו האמריקנים לקחים...
ניסיון השנים האחרונות מלמד, שלאיראן יש יתרון ניכר על ארצות-הברית בבניית השפעה בעיראק – לאור קשריה עם המחנה השיעי, המהווה 60% מאוכלוסיית עיראק, ועקב סמיכותה הגיאוגרפית לעיראק. יתרון זה בלט עוד יותר לאחר יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק. מבחינה זו, ניסיון אמריקאי ליצור שיתוף פעולה עם איראן בעיראק – כשמטרותיהן נוגדות – עלול להתברר כמשגה.
השתלטות הדאע"ש/ISIS (המדינה האסלאמית בעיראק ואל-שאם) על מערב וצפון מערב עיראק, בהמשך להשתלטותו על צפון מזרח סוריה, היא עדות נוספת להתחזקות כוחות אל-קאעדה ושלוחותיה בדרכם ובשאיפתם לכונן את "הח'ליפות האסלאמית האזורית". זה שלב נוסף בתהליך ההשתלטות של קיצוניים ג'האדיסטיים, המנצלים את חולשת השלטון המרכזי של מדינות חלשות ונחשלות.
לאחרונה, נחשפה בארצות הברית מערכת ריגול סייבר איראני ארוכת-טווח שבמהלכה נעשה שימוש בטכניקות של "הנדסה חברתית" ו"דיוג" (social engineering & phishing), כדי לשאוב מידע מגורמי מפתח בארצות הברית, ישראל, בריטניה ומדינות אחרות. על-פי המידע שנחשף, התוקפים הצליחו לייצר רשת הכוללת יותר מ-2000 בני אדם, בהם מאות "יעדי איכות". במידע שנחשף לא צויין סוג המידע שנגנב ואילו אישים ומוסדות נפלו ברשת. תקיפה זו מהווה חוליה נוספת בקמפיין לוחמת הסייבר שמנהלת איראן כנגד יריבותיה במערב ובמזרח התיכון. החשיפה הנוכחית מצטרפת...
לנפילתן של ערים מרכזיות בעיראק לידי הקיצונים הסונים, המשתייכים לארגון הסוני "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה", עשויות להיות השלכות שתחרוגנה מעבר לגבולותיה של מדינה זו. כל שכנותיה של עיראק וגם ארצות הברית נמצאות בקואליציה בלתי פורמלית כאשר לכל אחת מהן סיבות לדאגה ואולי אף לחרדה רבה לאור ההשלכות המידיות וארוכות הטווח של ההתפתחויות האחרונות לישראל יש כמובן עניין רב בהצלחת המאבק נגד התבססות "המדינה האסלאמית" באזור כלשהוא במזרח התיכון. גם אם המאמץ של ארגון זה אינו מופנה בשלב זה כנגד ישראל, אין ספק באשר לכוונות מנהיגי...
במהלך שמונת חודשי המשא ומתן שהתנהלו עד היום בין איראן לבין מדינות ה- P5+1, תכנית הטילים הבליסטיים האיראנית הוזזה לשוליים. למרות שלפני חודשים ספורים עוד היו סימנים לכך שארה"ב נחושה לכלול את הנושא בעסקה הסופית, איראן עמדה על כך שהיא לא תתיר דיון בתכנית הטילים שלה כחלק מהמשא ומתן עם המעצמות. מנהיגה העליון עלי חמינאי, הצהיר לאחרונה שיהיה זה "טיפשי ואידיוטי" לצפות שאיראן תרסן את תכנית הטילים הבליסטיים שלה, והורה על הגברת הייצור של אמצעי שיגור אלה. בראיון שקיים לאחרונה שר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל, הוא הפריד בין סוגיית...
במאי 2014 התקיים במוסקבה כנס בינלאומי בנושאי ביטחון. נושא הכנס היה: הביטחון האזורי במזרח התיכון, אך בפועל הכנס עסק בראיה הרוסית את הזיקות בין המשבר באוקראינה kבין התהפוכות במזרח התיכון. בהצגת התפיסה הרוסית באשר להתפתחויות המשברים במערכת הבינלאומית היפנו הרוסים את האצבע המאשימה למערב, בהובלת ארצות הברית, אשר יוזם ומניע את ״המהפכות הצבעוניות״, המוכוונות להחלפת משטרים קיימים והרחבת אזורי ההשפעה של המערב שכוללת יצירת חגורת אי יציבות סביב רוסיה. נראה שרוסיה מעדיפה להגיע להבנות עם המערב בעניין אוקראינה משום שאין לה את היכולת להיגרר...
הפילוסוף הספרדי, ג'ורג' סנטיאנה, אמר: “Those who cannot remember the past are condemned to repeat it”. עם זאת, יחזקאל דרור הזהיר כי גם ביצוע של אנלוגיה והקבלה מלאה בין המציאות בהווה למקרי העבר יכול לגרום להתעלמות מהתנאים המיוחדים המאפיינים את אתגרי ההווה ולפגוע ביכולת להתמודד עימם. כיוון שאין מצב הזהה בתנאיו למקרי העבר, חשוב לבחון אילו תנאים דומים ואילו שונים, ולאור זאת — ללמוד ככל האפשר ממקרי העבר. מאמר זה מבקש לאזן בין שתי תובנות אלו, כדי ללמוד מלקחי משטר ההרתעה הלא־קונוונציונלי המשולש — שהתקיים בין ארצות הברית, ישראל ועיראק...
המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים בתיווך מזכיר המדינה האמריקאי, שנמשך תשעה חודשים, נכשל; שני הצדדים לא הצליחו להסכים אפילו על מסמך עקרונות אולם הם חוששים מההשלכות של התמוטטות השיחות. • הסיכון גדול והחלופות העומדות לרשותם אינן אטרקטיביות. הפלסטינים אמנם מרבים לדבר על היתרונות של פנייה למערכת הבינלאומית, שתכפה הסכם על ישראל, אבל הם יודעים היטב שהמערכת הבינלאומית לא תעשה זאת. ישראל חוששת מהשלכות המשך הסטאטוס-קוו ומחירו בזירה הבינלאומית וביחסיה עם ארצות הברית. שעל כן, ייתכן שאפשר יהיה לשכנע את שני הצדדים להמשיך בתהליך שיהיה מורכב יותר...
בהרצאה שנשא ב-1 במאי 2014 התייחס שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, בהרחבה, לשורה של נושאים העומדים על סדר היום הלאומי של מדינת ישראל, וביניהם יחסי ישראל-ארצות הברית. לדברים שאמר נודעת חשיבות רבה, בין השאר, על רקע ההערכה הסבירה שהם מבטאים לא רק את דעתו האישית, אלא גם הערכות ועמדות המקובלות על אישים בהנהגה בישראל. מאמר זה מתייחס בעיקר לעמדותיו בסוגיית יחסי ישראל-ארצות הברית, סוגיה שיש לשגריר חלק נכבד בעיצובה.
כיצד יראו יחסי ארצות הברית-רוסיה בשנים הקרובות, לאן פני רוסיה תחת פוטין, האם יתכן עימות צבאי בשל המשבר באוקראינה, האם אנו עומדים בפני עימות "בינגושי", האם אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש ביחסים הבינלאומיים או שמא אנו חוזרים לדפוסי היחסים של תקופת המלחמה הקרה, מה יהיו יחסי הגומלין בין אינטרסים לאומיים ונורמות גלובאליות. אלו הן רק מקצת השאלות המלוות את העוקב אחר המשבר ונדונות במאמר זה.
על-פי כמה ידיעות שהתפרסמו בסוף חודש אפריל 2014, עומדת מצרים לחתום על עסקת נשק גדולה עם רוסיה, לרכש 24 מטוסי קרב מדגם MiG-35 – מטוס מסדרת ה-MiG-29 , המוגדר על ידי מפתחיו כמטוס מדור "++4". קשיים בקבלת נשק מארצות הברית הם אלה שמסבירים את פנייתה של מצרים לרוסיה שיש בה משום הפגנה בוטה של אי-שביעות רצון ההנהגה במצרים ממדיניותה של ארצות הברית כלפיה. עם זאת, הידיעות על עסקה זו מעוררות כמה תהיות שמוצגות במאמר. עבור ישראל, המשמעות האסטרטגית של עסקה זו – אם וכאשר תתממש – עשויה להיות משמעותית, עם החרפת העימות בין רוסיה למערב ודריסת...