המשא ומתן בין ישראל והפלסטינים בתיווך מזכיר המדינה האמריקאי, שנמשך תשעה חודשים, נכשל; שני הצדדים לא הצליחו להסכים אפילו על מסמך עקרונות אולם הם חוששים מההשלכות של התמוטטות השיחות. • הסיכון גדול והחלופות העומדות לרשותם אינן אטרקטיביות. הפלסטינים אמנם מרבים לדבר על היתרונות של פנייה למערכת הבינלאומית, שתכפה הסכם על ישראל, אבל הם יודעים היטב שהמערכת הבינלאומית לא תעשה זאת. ישראל חוששת מהשלכות המשך הסטאטוס-קוו ומחירו בזירה הבינלאומית וביחסיה עם ארצות הברית. שעל כן, ייתכן שאפשר יהיה לשכנע את שני הצדדים להמשיך בתהליך שיהיה מורכב יותר...
בהרצאה שנשא ב-1 במאי 2014 התייחס שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, בהרחבה, לשורה של נושאים העומדים על סדר היום הלאומי של מדינת ישראל, וביניהם יחסי ישראל-ארצות הברית. לדברים שאמר נודעת חשיבות רבה, בין השאר, על רקע ההערכה הסבירה שהם מבטאים לא רק את דעתו האישית, אלא גם הערכות ועמדות המקובלות על אישים בהנהגה בישראל. מאמר זה מתייחס בעיקר לעמדותיו בסוגיית יחסי ישראל-ארצות הברית, סוגיה שיש לשגריר חלק נכבד בעיצובה.
כיצד יראו יחסי ארצות הברית-רוסיה בשנים הקרובות, לאן פני רוסיה תחת פוטין, האם יתכן עימות צבאי בשל המשבר באוקראינה, האם אנו עומדים בפני עימות "בינגושי", האם אנו ניצבים בפתחו של עידן חדש ביחסים הבינלאומיים או שמא אנו חוזרים לדפוסי היחסים של תקופת המלחמה הקרה, מה יהיו יחסי הגומלין בין אינטרסים לאומיים ונורמות גלובאליות. אלו הן רק מקצת השאלות המלוות את העוקב אחר המשבר ונדונות במאמר זה.
על-פי כמה ידיעות שהתפרסמו בסוף חודש אפריל 2014, עומדת מצרים לחתום על עסקת נשק גדולה עם רוסיה, לרכש 24 מטוסי קרב מדגם MiG-35 – מטוס מסדרת ה-MiG-29 , המוגדר על ידי מפתחיו כמטוס מדור "++4". קשיים בקבלת נשק מארצות הברית הם אלה שמסבירים את פנייתה של מצרים לרוסיה שיש בה משום הפגנה בוטה של אי-שביעות רצון ההנהגה במצרים ממדיניותה של ארצות הברית כלפיה. עם זאת, הידיעות על עסקה זו מעוררות כמה תהיות שמוצגות במאמר. עבור ישראל, המשמעות האסטרטגית של עסקה זו – אם וכאשר תתממש – עשויה להיות משמעותית, עם החרפת העימות בין רוסיה למערב ודריסת...
התהליכים שהובילו למלחמת לבנון השניה וההתרחשויות במהלך אותה מלחמה מלחמת לבנון השניה מנותחים בפרספקטיבה של שש שנים. נקודת המוצא לניתוח הנה היציאה מלבנון בשנת 2000 תוך הקביעה שנסיגה זו הייתה נכונה ומוצדקת. אולם מתוך התבוננות בפרספקטיבה רחבה ניתן לראות שהתהליכים הכוללים מאז אותה נסיגה הובילו להעדפות אסטרטגיות שגרמו למוכנות של צה"ל להיות חסרה מבחינה מבצעית. המאמר בוחן את תהליכי קבלת ההחלטות סמוך לפתיחת המלחמה ובמהלכה תוך סקירה של עיקר הפעילות המבצעית אותה ביצע צה"ל במלחמה. זאת לצד פירוט של המהלכים המדיניים במהלך הלחימה ובסופה....
למדיניות של רוסיה רלוונטיוּת רבה לסביבה הביטחונית של האזור הארקטי, בהיותה המדינה החופית היחידה באזור שאינה חברה בנאט"ו. שורה של היערכויות צבאיות ושדרוג של תשתיות ומערכות נשק מאז 2007 הובילו להשערות שרוסיה חותרת לחמש מחדש את כוחותיה באזור הארקטי שלה, בציפייה להתחממותו. מאמר זה בוחן את כוונותיה הביטחוניות של רוסיה באזור הארקטי בעזרת ניתוח מסמכים אסטרטגיים והצהרות מדיניות שלה מאז שנת 2008. הממצאים מלמדים שרוסיה אינה נמצאת בתהליך של ביסוס מחדש של כוחה הצבאי באזור הארקטי, וכי היא מסתייגת באופן כללי מליזום מרוץ חימוש בו. נראה שטביעת...
בטהרן ובוושינגטון החלו להכין וליישם את הטקטיקה למשא ומתן על ההסכם הסופי בסוגיית הגרעין האיראני ובחרו באסטרטגיות שונות כדי לשפר את מתווה ההסכם ולשווק אותו כהישג אסטרטגי. מהלכים אלו מחייבים היערכות ישראלית חדשה ושיפור התאום הישראלי-אמריקאי כתנאי להשגת הסכם שישראל יכולה לחיות עמו. מתווה של הסכם כזה חייב לכלול: פירוק של רוב הצנטריפוגות והשארת מספר מוגבל של צנטריפוגות לא מתקדמות; הגבלת מאגר החומר המועשר באיראן לרמה נמוכה ולכמות מוגבלת (פחות מזו המספיקה לפצצה אחת); פירוק אתר ההעשרה החצוב בהר ליד קום, המרת הכור באראק, כך שלא יוכל לשמש...
ב-17 באפריל 2014 התקיים בז'נבה כנס שרי חוץ של הצדדים המעורבים במשבר באוקראינה: רוסיה, אוקראינה, ארצות הברית והאיחוד האירופי. מטרת המפגש הייתה ליישב את המשבר, ההולך ומעמיק סביב אוקראינה, שהפך לעימות בין מעצמתי מרכזי.
הסעודים אומנם מילאו עד כה את חלקם במשוואת היחסים בכל האמור לשוק הנפט העולמי. אולם, בית המלוכה הסעודי מודע לתחזיות לפיהן ארצות הברית עשויה להגיע לעצמאות אנרגטית, מה שעלול לשמוט את הבסיס לברית האסטרטגית בין המדינות. תפוקת הנפט בארצות הברית צפויה לעמוד על כ-10 מיליון חביות ביום ב-2016 – מעט יותר מהתפוקה הסעודית ב-2013. התוצאה, לאחר שבעים שנה, לפחות על הנייר, לאמריקאים חופש תמרון רב יותר בכל האמור לעיצוב מדיניותם במזרח התיכון.
ציפיות מוגזמות ולא מבוססות בדבר יכולתה של סבא"א לאמת את עמידתה של איראן בתנאים של הסכם גרעיני עלולות להסתיים באסון. הבסיס האמתי היחיד להסכם כולל עם איראן יהיה הכרתה בקיום התוכנית הצבאית שלה והסכמתה לסגת ממנה. לא קיים בסיס מציאותי לציפייה שלפיה האימות והמודיעין – שאינם מהווים פעילויות כשלעצמם, כי אם רק הבסיס שעליו יכולים שחקנים בינלאומיים לנקוט צעדים – הם אלה שיאפשרו לשחקני הקהילה הבינלאומית להגיב באופן מתואם, ובזמן, לפריצה איראנית.
רוסיה, שראתה עצמה נפגעת מתוצאות המשבר באוקראינה, בחרה להגיב במהלך של סיפוח קרים. אולם, הפעילות הרוסית סביב התפתחויות אלה, הייתה תגובתית נוכח האתגר שהוצב בפניה – מגמה מתמשכת של "התפשטות המערב מזרחה" לעבר שטחי ברית המועצות לשעבר שלגביהם יש לרוסיה תכניות מגובשות. להבנתה של רוסיה, המשבר האוקראיני, שהסתיים במעבר של מדינה זו למחנה המערבי חייב אותה לנקוט בצעדים לבלימת הידרדרות במעמדה הבינלאומי ופגיעה בתכניותיה לשיקומה של "האימפריה", אשר עתה – ללא אוקראינה – הופכת לקשה מאד למימוש.
הנשיא אובמה אותגר בכמה חזיתות בינלאומיות במהלך חמש וחצי שנות כהונתו. הפלישה הרוסית לחצי האי קרים מציבה אולי את הדילמה הקשה ביותר. על הפרק עומדת הפרה ברורה, לפי ההגדרות שלו עצמו ושל מזכיר המדינה קרי, של הסכמים בינלאומיים ושל הסטטוס-קוו באירופה ועוד יותר מכך – של האמינות של ארצות הברית ושל ברית ההגנה הצפון אטלנטית—נאט"ו. המשבר בקרים חידד את שאלת אמינותם של הסכמים וערבויות בינלאומיים, שאלה שעולה הן בהקשר האיראני והן בהקשר הפלסטיני. הסכם בודפשט מדצמבר 1994 שבו ערבו הן רוסיה והן ארצות הברית לשלמותה של אוקראינה הוא דוגמה טובה לכרסום...
