במלחמת 'חרבות ברזל' מותקפת ישראל על ידי גורמים שונים באמצעי לחימה איראניים. מדובר באמצעים בעלי יכולת תעופה, המשנים דרמטית את אופי האיום האווירי. מגוון האמצעים המודגם בסבב הלחימה, לצד יכולות חדשות ומעורבות שחקנים חדשים בסכסוך, הם דגל אדום לבניין כוח ישראלי, שיידרוש הצטיידות באמצעי לחימה ושינוי תפיסות בהקשר זה. בנוסף, נוצרו לישראל הזדמנות לשיתופי פעולה חדשים או חיזוקם של קיימים. על ישראל להדגיש את השתנות האיום האווירי העולמי בחסות איראן, כדי להזכיר כי הבעיה אינה ישראלית בלבד.
מאז פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל', היקף המידע הכוזב והתכנים המזויפים ברשת הגיע לשיאים חדשים. רבים מתכנים אלו נוצרו באמצעות יישומי דיפ-פייק מבוססי בינה מלאכותית. האפשרות של כל משתמש ברשת לייצר תוכן סינטטי הופכת את זירת ההסברה למורכבת במיוחד ולכן מתחייבים הבנה עמוקה של התופעה ושיפור דרכי ההתמודדות מולה.
השימוש ברחפנים על ידי חמאס בפתיחת מתקפת הטרור בנגב המערבי, אשר התפתחה למלחמת 'חרבות ברזל', המחיש את הסיכון הרב הטמון בכלים הללו, חרף היותם טכנולוגיות מדף פשוטות וזולות. ראוי לבחון את המשך ההתמודדות עם איום זה ועם טכנולוגיות מדף אחרות, העלולות אף הן להיות איומים אסטרטגיים, למשל יישומי בינה מלאכותית.
ב-30 ביולי 2023 התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס בנושא בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) והשפעתה על הביטחון הלאומי. בינה מלאכותית יוצרת הינו תת-תחום של טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר מתייחס ליצור סוגי תוכן כמו טקסט, אודיו ותמונות בשימוש אלגוריתמים של בינה מלאכותית. בכנס נטלו חלק אישים מתעשיית ההייטק, האקדמיה והביטחון, שדנו בהרחבה על אודות השפעתן של ההתפתחויות האחרונות בפיתוח Generative AI, ובכללן הדיפ-פייק, על צה"ל, מעמדה הטכנולוגי של ישראל, התחרות הבין-מעצמתית, וכן רגולציה ותפקיד הממשלה בישראל בהתמודדות עם האיומים...
איראן מבצעת בשנים האחרונות ניסיונות להחליש את ישראל מבפנים באמצעות הרשתות החברתיות. בשבועות האחרונים התגלו מספר רשתות שפעלו על רקע המחאה האזרחית נגד תכנית הממשלה למהפכה משפטית, תוך התחזות הן לתומכיה והן למתנגדיה. פעילות זו חותרת לנצל את המחאה האזרחית נגד תכנית "הרפורמה" שמקדמת הממשלה כדי להעמיק את הקיטוב והשסעים, הקיימים בישראל ממילא. איום ההשפעה הזרה מהווה אתגר לחוסן הלאומי ונדרש לתת לו מענה. במאמר זה מוצגים ניסיונות ההשפעה החשודים כאיראניים, כפי שבאו לידי ביטוי על רקע המחאה, ועקרונות מומלצים להתמודדות עימם.
בעידן הדיגיטלי, הרשתות החברתיות צוברות יותר ויותר פופולריות והפכו לחלק מהותי מהתרבות האנושית. פלטפורמות אלה מהוות מרחב לשיח ציבורי, שמידע ורעיונות זורמים בו בקצב גבוה, זוהי כיכר העיר החדשה. מאמר זה דן בהצטלבות בין הרשתות החברתיות כזירת התנגשות חברתית ותרבותית לבין מבצעי תודעה והשפעה אסטרטגיים, תוך בחינת קהילת הפופ הקוראנית, ה-"קיי פופ", המחברת אנשים על בסיס ז'אנר מוזיקלי ויוצרת זהות תרבותית המנתקת מגבולות גיאוגרפיים, אתניות או אמונה דתית.
שנה של מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבמסגרתה נעשה שימוש נרחב בכטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים) וביניהם מל"טים (מטוסים ללא טיס) רבים מתוצרת איראן, היא הזדמנות ייחודית לישראל ללמוד ולשפר את היערכותה אל-מול הטכנולוגיות שבידי אויביה, לא על ידי תחזיות או משחקי מלחמה אלא מתוך התבוננות בהדגמה ממשית ומטרידה. השימוש של גורמים לא-מערביים במל"טים, כחלופת חיל אוויר, כמו גם הנזק הנרחב והפגיעה הקטלנית באזרחים שנגרמו באוקראינה, מלמדים רבות על אופיו החדש של האיום האווירי העולמי. מכאן, שישראל נדרשת להתמודד עם אתגרים חדשים בתחום הגילוי,...
פרק זה מורכב מפרקי המשנה הבאים: המערכה המדינית: האתגר – שימור הדמוקרטיה המהותית; הזירה הטכנולוגית: עת לבחור צד – ישראל והתחרות הטכנולוגית הגלובלית; משבר האקלים: הזדמנויות לשיתוף פעולה מול אתגר חוצה גבולות; הזירה הדיגיטלית: הצורך במענה לאתגר הרשתות החברתיות.
למרות שהרשתות החברתיות הן בעלות ערך לחופש הביטוי ולקשר בין אנשים, גלומים בהן גם היבטים שליליים, שעלולים להגביר ניכור וקיטוב בחברה ואף לאיים על הביטחון והחוסן הלאומי. בוטים וטרולים מקצועיים, מעמיקים שסעים חברתיים קיימים ומחלישים את החוסן של החברה הישראלית. המחשה אקטואלית לכך היא המערכה התודעתית המסונכרנת ברשת, המתנהלת במסגרת המלחמה באוקראינה. ובישראל, עם זאת, לא ניכרת התמודדות מספקת עם תופעה זו. מכאן השאלה, מדוע ניסיונות בעבר לא הפכו לתוכנית אפקטיבית לטיפול בבעיה? מאמר זה מנתח ניסיון שבוצע לאחרונה על ידי הוועדה המייעצת לשר התקשורת...
צריכת האנרגיה בכדור הארץ צפויה לעלות בעשורים הבאים עקב גידול האוכלוסייה העולמית וצמיחתן הכלכלית והתעשייתית של מדינות מתפתחות. אחת החלופות היעילות והירוקות ליצירת אנרגיה היא היתוך גרעיני. מיזם ITER הבינלאומי לחקר ההיתוך הגרעיני הוא אחד המיזמים השאפתניים בעולם להקמת כור מחקרי, וקיימים מיזמים נוספים אשר רשמו גם הם בשנים האחרונות מספר פריצות דרך בינלאומיות בתחום שצפוי להיות קריטי למאבק בהתחממות הגלובלית ומענה לצורך העולה של ביטחון אנרגטי. על אף שיש עוד כברת דרך ארוכה עד לבשלות טכנולוגיה זו, מומלץ שמדינת ישראל תרתום את המגזר הממשלתי,...
הלוחמה באוקראינה מהווה גם הזדמנות ללמידה צבאית עבור מדינות רבות ובתוכן ישראל. בין היתר, המתקפה הרוסית שבוצעה באוקטובר 2022 באמצעות כטב"מים מסוג שהאד-136 מתוצרת איראן אמורה להוות שיעור חשוב עבור צה"ל ומקבלי ההחלטות בישראל. כטב"מים, ובתוכם גם כטב"מים תוקפים לסוגיהם, הפכו בעשור האחרון מאמצעים אקסקלוסיביים בידיהן של מדינות בודדות, לאמצעים נפוצים מאוד גם בידיהן של מדינות כושלות וסוררות ושל ארגונים לא מדינתיים. בראי איומים עתידיים על ישראל, איום הכטב"מים מחייב עיבוי הגנת העורף, אספקת אמצעי הגנה והתאמת התפיסות...
