כל הפרסומים בנושא המדינה האסלאמית

שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...

בשנת 1881 הצהיר איש דת סודאני בשם מוחמד אחמד על היותו ה'מהדי' (המוּנחה בצורה נכונה), ופתח במרד נגד הממשל המצרי ששלט בסודאן. הוא השיג הצלחה כה מרשימה ויוצאת דופן נגד הצבא המצרי, עד שבריטניה חשה חובה להתערב. היא שלחה במעלה הנילוס כוחות גדולים בפיקודו של גנרל צ'רלס גורדון במטרה להקל את המצור על חרטום, אולם העיר נכבשה בינואר 1885 . המהדי עצמו מת זמן קצר לאחר מכן, אך המדינה שהקים והוריש לממשיכו המיועד, החליף עבדאללהי אִבּן מוחמד, שרדה עד ספטמבר 189 , כאשר צבא אנגלי־מצרי בהובלת הלורד קיצ'נר הביס את הכוחות העיקריים של המהדי. הח'ליף נמלט עם...

מבין שלושה העימותים הטלוויזיוניים שהתקיימו בין הילארי קלינטון לדונלד טרמפ, העימות השני, ב-9 באוקטובר 2016 התמקד, מעבר להטחת האשמות הדדית, בסוגיות שנוגעות למדיניות החוץ של ארצות הברית, ובראשן – סוריה. יורשו של הנשיא אובמה יסתפק ברשימת יעדים העשויה לכלול: מניעת תפוצה גרעינית באזור ומן האזור; מניעת יצוא הטרור הרדיקל-אסלאמי; סיוע למשטרים באזור המוגדרים ידידותיים במטרה להכשירם להתקיים בכוחות עצמם; השתתפות בניסיונות לעצב ולייצב יחידות מדינתיות בחלקים של האזור; השתתפות במאמץ בינלאומי במתן פתרונות לבעיית הפליטים. זו רשימת יעדים שתואמת את...

באחרונה ספג ארגון "וילאיאת סיני', המזוהה עם 'המדינה האסלאמית', שורה של פגיעות קשות מידי צבא מצרים. האחרונה והבולטת בהם הייתה הריגתם של כמה עשרות ממפקדיו הבכירים בתחילת אוגוסט השנה במתקפה מהאוויר, שבוצעה כחלק ממערכה ממוקדת נגד הטרור במצרים בכלל ובסיני בפרט. עיקר מאמציו של 'וילאיאת סיני' נותרו ממוקדים בצבא מצרים ובכוחות הביטחון והמשטרה בסיני. בצד זאת נמשכים מאמציו לבצע פיגועי טרור גם בערי מצרים, בעיקר באזור קהיר, הדלתא ותעלת סואץ. למרות הירידה הניכרת ביעילות פעולותיו בחודשים האחרונים, מוקדם עדיין לקבוע כי מצרים עומדת בפני הבסת...

השיח סביב הסיבות לעליית ארגון הטרור "בוקו חראם" בניגריה מתנהל במלוא עוזו, כשבמקביל ממשיכים הגורמים הקיצוניים במדינה לפתות לוחמים עניים להתגייס לשורות הארגון. המאבק בטרור צריך למקד את מאמציו בהרס בית הגידול שמצמיח תומכים עניים אלה ב"בוקו חראם". כדי למנוע את איום הטרור בניגריה, יש לאמץ אסטרטגיה ושיטת לחימה חדשות ולטפח נרטיב ציבורי חדש, וזאת באמצעות היעד ארוך הטווח של פיתוח אנושי, ובמיוחד פיתוח כלכלי וחברתי. מאמר זה מבקש לעמוד על החיבור האפשרי בין טרור מקומי ובין המצב הסוציו־אקונומי בצפון־מזרח ניגריה. המאמר יבחן את...

האיום שמציב ארגון "המדינה האסלאמית" בפני מדינות רבות ברחבי העולם הוביל לגיבושה של קואליציה בין־לאומית, שכוחותיה מפציצים ותוקפים יעדים וכוחות של "המדינה האסלאמית" בעיראק ובסוריה. בסוריה כוונו ההפצצות, בין השאר, אל עבר מעוזי קבוצה בשם "ח'ורַאסאן". מעט מאוד ידוע על קבוצה זו, שעלתה לתודעה העולמית והתפרסמה כתא טרור בין־לאומי שהתנחל בסוריה בחסות הכאוס השורר במדינה במטרה לתכנן פיגועים במערב ולאמן פעילים להוצאתם אל הפועל. קבוצת "ח'וראסאן" הוגדרה בספטמבר 2014 כאיום ביטחוני מיידי, מסוכן אף יותר מאשר...

אירועי השנתיים האחרונות מלמדים כי נכזבה התקווה ששררה בקרב חברות הקואליציה הגלובלית שפעלה נגד גורמי הג'האד העולמי (אשר בעבר הונהגו בידי אל-קאעדה) לחיסול צבאי מהיר של התופעה. למרות הכישלונות הצבאיים של 'המדינה האסלאמית' והכרסום באזורי שליטתה, עדיין עומדים לרשותה ולרשות בעלי בריתה משאבים טריטוריאליים, כלכליים, והון אנושי נרחבים ביותר. ידרשו עוד משאבים רבים, צבאיים, כלכליים, דיפלומטיים ומשפטיים, כדי לבלום אותה ואת השפעותיה ההרסניות בזירה המזרח תיכונית והגלובלית. אם המדינות הלוחמות ב'מדינה האסלאמית' מבקשות להאיץ את תהליך קריסתה יהיה עליהן...

מאמר זה מתמקד בשימוש של "המדינה האסלאמית" ושחקנים לא מדינתיים אחרים באמצעי תקשורת וטכנולוגיה כדי להשפיע על יחידים או על קבוצות, תוך שילוב בין רשת האינטרנט ובין עולם המציאות שמחוץ לרשת. אופן השימוש של "המדינה האסלאמית" ברשת בכלל ובמדיה החברתית בפרט לעיצוב המציאות דרך עיניה ולקידום מטרות הטרור שלה, שונה במהותו מהשימוש שעשו ארגוני טרור בעבר. שחקנים לא מדינתיים וארגוני טרור נוספים לומדים ומפיקים לקחים מהצלחת מודל הפעולה של "המדינה האסלאמית" כדי להשתמש באמצעי תקשורת וטכנולוגיה לצורך השפעה על יחידים או על...

מטרתו של מאמר זה, היא ללכד את התובנות מהכנס השנתי שקיים המכון בינואר 2016 לתמונה שלמה ולשרטט על בסיסן קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים שהודגשו ונדונו במהלך הכנס. ניתן להגדיר את היעדרה של הגדרה מוסכמת לבעיה האסטרטגית שבפני ישראל, לצד תיעדוף שונה של האיומים והיעדר הצבעה על הזדמנויות, כ'מבוכה אסטרטגית'. במילים חריפות יותר: הכאוס בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל גורם לכאוס מחשבתי ולבחירה בתפיסת הסטטוס-קוו כאופציה העדיפה. אופציות חלופיות דורשות יוזמה ופרו-אקטיביות, שתכליתן עיצוב מציאות אחרת – הגם שכרוכה בהן...