ב-5 בפברואר 2021 קבע בית הדין הפלילי הבינלאומי, ברוב דעות, כי ניתן לראות ב"פלסטין" מדינה ששטחה משתרע על כלל "השטחים הכבושים מ-67'" לצורך פתיחת חקירה בבית הדין. ההחלטה נותנת אור ירוק לפתיחת חקירה על כלל המעשים שבוצעו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברצועת עזה החל מ-13 ביוני 2014, כולל פעולות צה"ל במבצע "צוק איתן" ומול הפגנות הפלסטינים לאורך גבול הרצועה, וכן פעילות הקשורה להתנחלויות. החקירה תחול גם על מעשי הפלסטינים. מכיוון שהתובעת של בית הדין אמורה להתחלף בחודש יוני, סביר שהיא תימנע מצעדים אופרטיביים...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
אחת מתופעות הלוואי של מגפת הקורונה היא זינוק במספר המקרים של אלימות במשפחה, שהיה גבוה גם קודם. מדובר בתופעה חברתית בעלת השפעות שליליות, לטווח הארוך והקצר, גם מחוץ למשפחה ויש אינטרס לאומי להיאבק בה. לשם כך מוצע לאמץ מרכיבים המאפיינים את דרך ההתייחסות לאיום הביטחוני. ראשית, מבלי לוותר על מתן הגנה לקורבנות האלימות במשפחה, לא יתכן שהמענה העיקרי הוא העברה למקלטים, אלא יש למקד מאמץ גם בתחום המניעה. מעבר לכך, כמו בתחום הביטחוני, נחוץ גורם אחד אחראי שיתכלל את הטיפול בנושא ושתהיה בידיו תמונה מודיעינית מלאה; נדרש להקצות משאבים מספקים, ובשלב...
מאמר זה ידון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה עד כה למיגור מגפת הקורונה. נציג בו את התחומים שבהם נכון להקפיד על חוסן דמוקרטי בשעת חירום ונקבע אמות מידה שלטעמנו יכולות לסייע בשמירה על אינטרסים דמוקרטיים ראשונים במעלה בשעת חירום. לאחר הצגה קצרה של תנאי הרקע הדמוקרטיים שעימם התמודדה ישראל בנקודת הכניסה למשבר הקורונה, המאמר יתמקד באמות המידה הבאות: שמירה על איזונים ובלמים באשר לכוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש הביטוי ועל החירות לבקר את השלטון; ההיקף ואופן...
ב-9 ביוני 2020 קבע בג"ץ, ברוב של שמונה שופטים ונגד דעתו החולקת של השופט סולברג, כי חוק ההסדרה הוא בלתי חוקתי ודינו להתבטל. פסילת החוק הייתה צפויה, שכן הוא נוסח באופן גורף וכוללני והתקבל על אף התנגדות היועץ המשפטי לממשלה. פסק-הדין מונע הכשרה גורפת של בנייה בלתי חוקית בהתיישבות ביהודה ושומרון, אולם מותיר אפשרות מענה למקרים פרטניים שבהם מתיישבים בנו על קרקעות פרטיות. לפיכך, הנזק המעשי להתיישבות מפסילת החוק אינו כה משמעותי. לעומת זאת, התועלת בזירת המערכה הבינלאומית מפסילת חוק, שהיה משמש נגד גורמים ישראליים בהליכים משפטיים וכן במערכה...
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
ב-31 במארס נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משחק מלחמה רב משתתפים (סימולציה), באמצעות פלטפורמת ה-ZOOM, שדימה ישיבת קבינט בנושא הקורונה, בהשתתפות שרי הקבינט, יועצים ומומחים (שיוצגו על ידי חוקרי וחוקרות המכון ואורחים – מומחים בעלי ידע וניסיון). המשחק, שהובל על ידי תא"ל (מיל) איתי ברון, עסק במדיניות הישראלית במשבר הקורונה, ובאופן ספציפי בחלופות אסטרטגיות ליציאה מההסגר לאחר תום חג הפסח. משחק המלחמה התקיים כשלב בתהליך גיבוש המלצות המכון לגבי המדיניות הישראלית הנכונה מול המשבר. להלן תיאור מהלך המשחק ופירוט ההחלטות שהתקבלו במהלכו...
מגפה הקורונה מתרחשת בישראל בעוד ההסדרים החוקיים הנדרשים כדי לשפר את היערכותה של המדינה לשעת חירום לסוגיו טרם הושלמו. החקיקה נדרשת על מנת להחליף הסדרים נושנים, לבצע שינויים מבניים ולצייד את הרשויות הרלוונטיות בסמכויות אפקטיביות כלפי המשק והאוכלוסייה האזרחית. קבלת ההחלטות בימים אלה מוכיחה עד כמה חסר ספר החוקים אמצעים וסמכויות שהמדינה זקוקה להם. למשל, יש צורך בחקיקת "חוק העורף", שיסדיר טוב יותר את ההיערכות האזרחית בחירום, והוא אמור לבוא במקום החלטות ממשלה שכוחן מוגבל. ניהול המשבר על ידי ראש הממשלה, תוך הסתייעות במל"ל,...
ישראל, כמו רוב מדינות העולם, נמצאת במצב חירום בריאותי וכלכלי בעקבות התפרצות מגפת הקורונה. מצב זה מחייב נקיטת צעדים מרחיקי לכת כדי למנוע את התפשטותה. משבר הקורונה פרץ בעיצומו של משבר פוליטי שנמשך מעל לשנה ובזמן תקופת הכהונה של ממשלת מעבר לאחר מערכות בחירות סוערות. מצבי חירום מאתגרים את המשטר הדמוקרטי אף בימים רגילים, אולם, ההצטלבות של המשבר הבריאותי והמשבר הפוליטי הגבירו החשש של חלקים בציבור כי בחסות מצב החירום יינקטו מהלכים שיש בהם כדי פגיעה בדמוקרטיה הישראלית, מעבר למה שמתחייב ממצב זה. אמנם, בעתות חירום ניתן להצדיק צעדים המגבילים...
בחודשיים האחרונים זכו ישראל והפלסטינים בהישגים דיפלומטים מרשימים בהתגוששות ארוכת השנים ביניהם. מנהיגי שני הצדדים בישרו לעמיהם כי ניצחונות אלו מקדמים אותם לעבר המטרה הנכספת – פתרון לסכסוך התואם את מאווייהם הלאומיים. אולם, עיון ביקורתי בהישגים אלו מעלה מסקנות ספקניות אשר למידה שבה הם אמנם מקדמים את היעדים המוצהרים של שני הצדדים. מנגד, תביעה ישראלית ליישום מידי של חלקים מתוכנית טראמפ מחד גיסא, ומאידך גיסא סירוב פלסטיני לראות בה בסיס למשא ומתן, דווקא מגבירים צורך בפתרונות ביניים מוסכמים, שישמרו את האופציה לפתרון מוסכם לסכסוך.
