במהלך השנים הראשונות שלאחר פרוץ "האביב הערבי" רווחה ההערכה בקרב העוקבים אחרי המתחולל בממלכה ההאשמית, כי חרף הלחצים המדיניים הפנימיים והחיצוניים וכן הלחצים הדמוגרפים שיצרו הפליטים שהגיעו אליה מסוריה, הצליח המשטר להתמודד עם האתגרים שבפניו. ואולם, באחרונה נסדקה תמונת היציבות ומתרבים הסימנים לכך שהלחצים והאירועים המתרחשים במדינה עלולים לגרור ערעור רציני של המשטר, שיהיו לו השלכות אסטרטגיות ארוכות טווח. תהליך ההתערערות עלול להיגרם למשל על ידי הפגנות המוניות וממושכות, בחלקן גם אלימות, אובדן שליטה של כוחות הביטחון במתרחש וכן אובדן...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
בחלוף שמונה שנים מפרוץ הטלטלה במזרח התיכון, קיימת מחלוקת בין ההערכה כי התייצב סדר יציב יחסית (ישן או חדש), לבין זו הגורסת שהמצב נותר לא יציב ושגלי הטלטלה שנרשמו בשנים האחרונות ימשיכו לאפיין את האזור, באופן זמני או כרוני. סלע המחלוקת העיקרי בין גישות אלו קשור לבעיות היסוד הכלכליות ולמאבקי הזהות של האזור, אשר לגביהן קיימת הסכמה גורפת כי שלא נפתרו מאז 2011 ושכנראה אף הוחמרו. עבור מקבלי ההחלטות בישראל, המשמעות הינה שהתכנון האסטרטגי אינו יכול להסתמך רק על המשך המגמות הנוכחיות באזור. נראה אפוא שמבחינת ישראל, נכון יותר להמשיך ולנקוט את...
שנה לפני חידושו האוטומטי של הנספח להסכם השלום מ-1994 בין ישראל לירדן, הודיע המלך עבדאללה כי לא יחדש את ההסדר המיוחד לגבי השטחים של נהריים וצופר לרבע-מאה נוסף. ירדן, כך אמר, תחיל במלואה את הריבונות על שטחים אלה. על רקע מצב סוציו-אקונומי ודמוגרפי חמור, ובד בבד עם התעצמות ההפגנות והמחאה העממית בממלכה ההאשמית, הלך וגבר גם הלחץ הציבורי על המלך עבדאללה לבטל את הסכם השלום עם ישראל, כולו או חלקו. הקיפאון המדיני בזירה הישראלית-פלסטינית גם הוא מאיים על ירדן. יחסי ישראל-ירדן ידעו בעבר עליות ומורדות, והצדדים התגברו על משברים קשים ביותר. יש לקוות...
במאמץ החיפוש אחרי פתרונות לסכסוך הישראלי-פלסטיני עולה מדי פעם רעיון הפדרציה/קונפדרציה הירדנית–פלסטינית. באחרונה שוב צף הרעיון. בשיחה שנוהלה ב-2 בספטמבר בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לבין קבוצת ישראלים, אמר אבו מאזן כי הרעיון הועלה בפניו על ידי צוות הממשל האמריקאי, העוסק בניסיון לחדש את המשא ומתן בין הצדדים ובגיבוש הצעה להסדר. מעבר לשאלה המרכזית לגבי המעמד המדיני-משפטי של הצד הפלסטיני, יש לציין שהמודל הפדרטיבי מעניק אפשרות ל"פתרונות יצירתיים" לנושאים כלכליים, אנרגיה או מים. אף יתכן שמסגרת טרילטראלית-קונפדרלית תאפשר...
המתקפה של משטר אסד להשתלטות על דרום סוריה, עם הפנים לרמת הגולן, מהווה שלב נוסף בהשתלטותו על מאחזי המורדים במדינה. הסכמה ישראלית לפריסת כוחות אסד בדרום סוריה, כולל ברמת הגולן הסורית, משמעותה שישראל מוכנה להשלים עם חזרת שליטתו של אסד במרחב הגבול, תוך הבנה כי כוחותיו נתמכים על ידי המיליציות השיעיות וצבאו מונחה על ידי קצינים איראניים. ישראל משליכה את יהבה על רוסיה בציפייה שזו תרחיק את הכוחות האיראניים והמיליציות השיעיות מאזור הגבול עמה, בתמורה לכך שלא תפגע בכוחות המשטר. לישראל ניסיון חיובי של גבול שקט ויציב עם סוריה טרם מלחמת האזרחים,...
מחאתם של אלפי מפגינים ירדנים היא שיאו של משבר פוליטי בממלכה שהתפתח מאז ינואר 2018. המחאה מכוונת נגד כוונת הממשלה לאכוף גביית מסים קפדנית יותר, להעלות את שעורי המס ואת מחיריהם של מצרכים שונים. פיטוריו של ראש הממשלה האני אל-מולקי ירגיעו אולי לזמן קצר את המצב, אבל לא יקהו את הבעיה היסודית שהמלך וכל ראש ממשלה שהוא ימנה יצטרכו להתמודד עימה: כיצד ירדן נחלצת ממעגל הקסמים של צבירת חובות ויכולת פוחתת לפרוע אותם. לישראל יש ענין רב בשימור יציבותם של ירדן והמשטר בה. על אף התנהלותה הפומבית של ירדן בזירה הבינלאומית בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני,...
ההתפתחויות הצבאיות האחרונות במלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, שהחלה לפני שבע שנים, מצביעות כי המלחמה מצויה בפתחו של שלב חדש. החסם העיקרי להסדרה פוליטית הוא העובדה שהתנאים שהציתו את מלחמת האזרחים מלכתחילה, ואת היריבויות שעזרו להנציח אותה, כולל ההתערבות של שחקנים מבחוץ, עודם שרירים וקיימים. מציאות זו, שבה רבים מהאינטרסים של השחקנים השונים מתנגשים, מבטיחה את המשך החיכוכים והעימותים. ישראל צרכה להתארגן לבאות בהרחבת שיתוף הפעולה עם ארצות הברית וירדן, תוך שמירה על הדיאלוג האסטרטגי עם רוסיה.
מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...
המשבר שפרץ סביב הר הבית הסתיים בשלב זה, אך המאזן הכולל לגביו אינו משביע רצון. משום שאין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל, יש לקיים תהליך למידה ותחקור שאיננו חקירה המחפשת אשמים, אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא.
התסיסה סביב הר הבית והמשבר בין ישראל לירדן בעקבות ניסיון הפגיעה במאבטח בשגרירות בעמאן מצריכים יותר מפתרונות אד-הוק, המותירים את מצבי היסוד, שהם רקע לאירועים כגון אלה, בלתי-פתירים, ואת ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות במאמצי ההסדר בלי בחינה ובלי ניצול. על ישראל ליטול את היוזמה המדינית והאופרטיבית מול הגורמים הבינלאומיים והאזוריים, ולהציע בין השאר לכנס מפגש בינלאומי, שיוקדש לדיון בצעדים שימנעו מגורמים קיצוניים מלהפר את חופש הפולחן וחופש הגישה להר הבית, המקודש ליהדות ולאסלאם.
"מזכר ההבנות ליצירת אזורי הרגעה (de-escalation zones) בסוריה", עליו חתמו כערבות למימושו רוסיה, איראן וטורקיה, הנו ניסיון רביעי לכונן בסוריה הפסקת אש בת קיימא, בתוך מעט למעלה משנה. מטרת-העל שלו היא להניח את היסודות לפתרון כולל למשבר, תוך שמירה על שלמותה של סוריה (ובראיית רוסיה, להכשיר את הקרקע למבנה מדינתי פדרטיבי). הסכם אזורי ההרגעה מהווה ניסיון לעצב מציאות עתידית בסוריה בכלל ובאזורי עניין מובהקים של ישראל וירדן בפרט, ללא התחשבות באינטרסים שלהן, תוך יצירת פוטנציאל להיווצרות איומים חדשים. לפיכך, על ישראל לחתור למיצוי...
