כל הפרסומים בנושא טרור ולוחמה בעצימות נמוכה

הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...

טלטלת 'האביב הערבי' מצאה את אל-קאעדה בנקודת השפל העמוקה ביותר מאז הקמת הארגון. מצב זה היה תוצאה של המערכה הגלובאלית נגד הטרור, שהתמקדה בעיקר בו ובמהלכה נעצרו ונהרגו רבים ממפקדי הארגון ובראשם מנהיגו, אוסמה בן לאדן. אולם השלכות הטלטלה בעולם הערבי, אשר רבים העריכו כי תהווה מכת מוות לארגון, התבררו דווקא כחבל הצלה עבורו. זאת, משום שהובילו להתערערות המשטרים ולסילוק מנהיגים, שהיו אויביו העיקריים. אמנם זיקתם של ארגונים השייכים ל"מחנה" אל-קאעדה וכפיפותם להנהגת הארגון מוטלת בספק, או לפחות נמצאת במקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם, אך די...

הספרות המחקרית מתעדת ומנתחת את הדרך בה ארגונים אסלאמיים קיצוניים מנצלים את הטכנולוגיה המודרנית כדי לגייס לשורותיהם אנשים חדשים שעמדותיהם קיצוניות. ניתוח זה של המתרחש מאחורי הקלעים מחמיץ ניתוח לא פחות חשוב של המתרחש בחזיתם, כלומר, כיצד ומדוע מצליחים כלי התעמולה והגיוס הווירטואליים לשכנע אוכלוסיות שלמות בחברה המערבית ומדוע אנשים הופכים לקיצוניים למרות שהם חיים בדמוקרטיות יציבות וחופשיות? מאמר זה משלב מרכיבים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית (ובמיוחד את המושג "המלחמה הקוגניטיבית הראשונה" שטבע גבי סיבוני) ושל הטכנולוגיה הווירטואלית...

כל אחת משמונה שנות מלחמת האזרחים בסוריה התאפיינה בתופעה או במגמה מרכזית, שהשפיעה על התפתחותה של המערכה ועל עתידה של המדינה. מה שהחל במרד אזרחי ב־ 2011 התפתח בשנים 2013-2012 ללחימה של ארגוני מורדים נגד המשטר בראשות הנשיא בשאר אל־אסד, שלצידו התגייסו בעלי בריתו איראן וחזבאללה. בשנת 2014 נמשכה מגמת ההתפצלות של המורדים לקבוצות רבות בעלות מאפיינים עדתיים ודתיים מובחנים, תוך התגברות הדומיננטיות בשדה הקרב של ארגוני סלפייה־ג'האדייה, ובראשם 'המדינה האסלאמית'. כך נוצרו בסוריה קבוצות לוחמות נבדלות, בעלות גישות שונות לגבי זהותה של סוריה ביום...

המערכת הפוליטית הפלסטינית מצויה במשבר עמוק בשל שורה ארוכה של גורמים שלובים, המזינים זה את זה. המוקד הוא המשבר סביב רצועת עזה, שהחמיר מאד בשנה האחרונה. במציאות הנוכחית אין באופק "נוסחת קסם" לפתרון הבעיות הפוליטיות, הביטחוניות וההומניטריות בתוך הרצועה, עם כל השלכותיהן השליליות על מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. נוסף על כך שרויה המערכת הפלסטינית במצב תודעתי שצופה את פני "היום שאחרי עבאס )אבו מאזן(", הגורם לשיתוק היכולת לקבל החלטות גורליות. גורם נוסף למשבר הוא הפער, הבלתי ניתן לגישור, בין פת״ח לחמאס וחוסר...

פרק זה כולל ארבעה חלקים. הראשון — הערכת מאזן הביטחון הלאומי בשלהי שנת 2018, כפי שגובשה במכון למחקרי ביטחון לאומי. השני מתמקד בסוגיות העיקריות שעל הפרק בפתח שנת 2019 , אשר מן הראוי שראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל יעלו לדיון במטה הכללי של צה"ל ובקבינט המדיני־ביטחוני. בחלק השלישי נבחנות תפניות אסטרטגיות שסבירות התרחשותן אומנם נמוכה ביותר, אך אם וכאשר יתרחשו, משמעותן תהיה רבה ביותר למצבה המדיני־ביטחוני של ישראל. מומלץ שממשלת ישראל תבחן תפניות אלו ואת השלכותיהן האפשריות על ישראל, ותיערך לקראתן. חלקו הרביעי של הפרק מפרט עשר...

גם בשנת 2018 המשיכו פיגועי ההתאבדות לשמש כנשק קטלני ויעיל בידי ארגוני טרור שונים ברחבי העולם. למרות הירידה בהיקף התופעה ביחס לשנה הקודמת, טרור המתאבדים ממשיך להיות דפוס פעולה צבאי בלחימה נגד כוחות צבאיים יריבים, ובמקביל נשק לפגיעה באוכלוסייה אזרחית במרחבים עירוניים. הנזק הרב שהוא גורם, לצד ההרג ההמוני, עושה אותו אמצעי תודעתי חשוב. מכאן ההערכה כי למרות הירידה במספר פיגועי ההתאבדות שנרשמה בשנים האחרונות, הם צפויים להמשיך ולשמש נשק מועדף בידי ארגוני טרור שונים ברחבי העולם, בוודאי בידי המזוהים עם הסלפיה-ג'האדיה.

בסבב העימות האחרון בינה לבין חמאס, ישראל בחרה במדיניות של חסכון בהסברים לציבור על אודות מגבלות התגובה לתקיפות חמאס, וכך אפשרה לחמאס להוביל את הפרשנות לאירועים. משום שהציבור הישראלי לא קיבל מידע אשר לשיקולים שהנחו את התגובה המרוסנת של הממשלה, נפגעה תחושת החוסן הפנימי בישראל. דומה שחמאס זכה בנקודות במערכה על התודעה, בשעה שהציבור הישראלי היה נבוך ומאוכזב. המערכת הפוליטית נקלעה למתיחות בשורותיה, שכמעט הביאה לנפילת הממשלה. השתלשלות האירועים בסבב העימות האחרון ממחישה את הצורך ברתימת החברה האזרחית בישראל למערכה התודעתית. ובהקשר זה, ראוי...

ישראל חשפה בקול תרועה רמה את תחילתו של המבצע לנטרול המנהרות החודרות של חיזבאללה בגבול ישראל לבנון, לאחר מעקב מודיעיני שנמשך מספר שנים. המבצע מלווה בתכנית מחושבת, המשלבת חשיפה מודיעינית, סיכול הנדסי ופעילות דיפלומטית ותודעתית, שתכליתה לייצר בהירות מול לבנון בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע לכוונות המבצע והיקפו. זאת, במטרה לצמצם את הסיכון להבנה מוטעית של המהלכים הישראליים וכן על מנת לקבל גיבוי מהקהילה הבינלאומית למהלך. למקרה שתחול הידרדרות במצב הביטחוני בגבול לבנון, על ישראל למנף את חשיפת המנהרות להעברת מסר לאיראן, באמצעות ארצות הברית ורוסיה,...

לוחמה תודעתית משמשת כנשק עבור חזבאללה עוד מראשיתו. מאז העמקת מעורבותו במלחמה בסוריה הארגון מנהל מערכה תודעתית בשתי חזיתות – מול דעת הקהל הפנימית בלבנון ומול ישראל. ביום שישוב משטר אסד לשליטה מלאה בסוריה, ייתכן שכוחות חיזבאללה יישארו בשטח המדינה לבניית תשתית לחזית שנייה מול ישראל מסוריה, או לחילופין הארגון יישאר בסוריה בנוכחות מצומצמת לשם יצירת עומק אסטרטגי ואופרטיבי לארגון, וכן להבטחת המשך אספקתם של אמצעי לחימה לכוחותיו בלבנון. כך או כך, חזבאללה יידרש להכין תכנית תודעה מול דעת הקהל בלבנון, שתנמק את המשך מעורבותו בסוריה על אף הסיכונים...

בחודשים האחרונים נמשכו ההתפצלויות והעימותים הפנימיים בקרב פלגים המזוהים עם אל-קאעדה בסוריה. החיכוכים והיריבויות, על רקע שאלת הנאמנות למנהיג אל-קאעדה, איימן אל זוואהירי, ולאידיאולוגיה של הארגון, מציבים שאלה לגבי אחדותו של "מחנה" אל-קאעדה ושליטת זוואהירי בשותפיו בסוריה ובמערכת הבריתות שלו במקומות נוספים. ישראל נדרשת למעקב אחר ההתפתחויות הקשורות בארגונים המזוהים עם זרם הסלפיה-ג'האדיה – אלה השייכים ל"מחנה המדינה האסלאמית" ואלה השייכים ל"מחנה אל-קאעדה", משום שלמרות היריבויות ביניהם ובתוכם, הם כולם רואים...

לאחרונה נשמעת טענה מפי גורמים בכירים בממסד הביטחוני כי איום הטרור הנוכחי באירופה הוא חסר תקדים. המאמר מבקש לבחון טענה זו על רקע גלי הטרור שפקדו את יבשת אירופה בחמשת העשורים האחרונים, ולנוכח מאפייני האיום הנוכחי והמענה שנדרש לו. איום הטרור הנוכחי במדינות היבשת בשנים האחרונות נשקף בעיקר מצד אירופים מוסלמים או מתאסלמים בוגרי המלחמות בסוריה ובעיראק, שהצטרפו לשורות 'המדינה האסלאמית' והפנימו את רעיונותיה ואת דרך התנהלותה. בפעילות זו משתתפים גם תושבים אירופים רבים שלא היגרו למזרח התיכון והשתתפו בלחימה, ולצידם גם מהגרים הפועלים בהשראת...