לאחרונה נחשפו מתחים מאתגרים בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, בעיקר בהקשר להתייחסות לכשירות המבצעית של צה"ל נוכח הצעדים שנוקטים אנשי מילואים בכירים, בעיקר בחיל האוויר. מתחים כאלה אינם נדירים, אולם בהקשר למשבר הפוליטי-חברתי המעמיק, החדרתם לשיח בין הממונים על הביטחון הלאומי פוגעת קשות באמון ביניהם ובאמון הציבור בממשלה ובצבא. מדובר בתופעה הרסנית החייבת להיפסק לאלתר. האחריות לכך הינה על הדרג המדיני. השאלה כיצד אמור להתנהל הממשק בין הדרג המדיני לבין הדרג הצבאי – וכך גם לגבי השב"כ והמוסד – לא זכתה לתשובה סדורה ומלאה, מעבר...
לאחר שעבר בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה לביטול עילת הסבירות, הגישו חברי הכנסת של סיעת 'יהדות התורה' את הצעת חוק יסוד: לימוד תורה. לפיו, לימוד תורה יוכר כערך יסוד ולפיכך יושוו זכויותיהם של לומדי התורה לאלה של המשרתים את מדינת ישראל והעם היהודי שירות משמעותי. עיקר מטרתו של החוק המוצע – "חוק הגיוס" – היא לאפשר את תיקון חוק שירות ביטחון כך שיינתן פטור גורף משירות בצה"ל לתלמידי ישיבות. במאמר זה ימופו וייבחנו הסכנות הגלומות בהעברתן של יוזמות חוק הקשורות בגיוס, בפרט הכרסום הצפוי בגינן בכשירות צה"ל ויכולותיו, וכן...
ההטפה להפרדה בין צבא לפוליטיקה מתייחסת לצבא כאל מכשיר שלטוני, על כל הסיכונים הכרוכים בשימוש בו, תוך התעלמות ביודעין או שלא ביודעין, מכך שהמשרתים בצה"ל הם לפני ואחרי הכל – אזרחים. התוצאה של 'הפרדת הצבא מהפוליטיקה' היא ביטול תפיסת הצבא כצבא העם, צבא שערכיו שזורים בערכי העם, כולל ההבדל החד בין אי-התנדבות לסרבנות. אין זה מקרה שטייסי המילואים של חיל האוויר היו הראשונים להצהיר על כוונה לסרב להמשיך להתנדב לשירות מילואים, בהינתן התקדמות תהליכי החקיקה שמובילה הממשלה. סירובם קשור קשר הדוק למוסריות של תקיפות חיל האוויר במדיניות 'הקש בגג'...
בשנת 2017 הכירה ממשלת ישראל לראשונה בכך שקיימת במדינה גזענות ממסדית. באותה הזדמנות הוקמה "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות" (להלן – היחידה), שתכליתה להיאבק בגזענות כלפי יוצאי אתיופיה, אולם היא מטפלת כיום בכל הקבוצות בחברה, שנתקלות בגילויי גזענות ממסדית. הקמת המנגנון הממשלתי לביעור גזענות ממסדית הוא צעד צודק ונבון, ערכית ומעשית. ברם, אי-הסדרת סמכויות היחידה בחוק והיעדר תקציב ראוי לפעילותה מעיבים על המגמה החיובית שבפעילותה. עולה גם חשש שאי-חידוש הוראת שעה (שהסתיימה ב-2021), המעניקה לקורבנות הגזענות סיוע משפטי חינם,...
בשבעת החודשים שעברו מיום הקמתה הובילה הממשלה, יחד עם יתר חברי הקואליציה, שורה של מהלכים: בחקיקה, בהחלטות תקציביות, במינויים ובשינויים פרסונליים, שפגעו במעמד הנשים בישראל. פגיעה זו בעייתית לא רק ברמה הערכית המהותית, אלא היא גם בעלת השלכות מסוכנות על יציבותה של המדינה, כלכלתה וביטחונה הלאומי.
המכון למחקרי ביטחון לאומי בהתרעה דחופה: צבא העם בסכנת פירוק – אנחנו בדרך לצבא חלש ולמציאות שמסכנת את משוואת ההרתעה האזורית, כל זאת אל מול איומים גוברים במגוון חזיתות. קוראים לעצירה מידית של החקיקה החד צדדית וחתירה לשינויים בהסכמה רחבה
העורף הישראלי התנהל היטב במהלך סבב הלחימה הקצר מול הג'האד האסלאמי – מבצע 'מגן וחץ'. במהלכו המצומצם לא באה לידי ביטוי ההתערערות שנרשמה בחודשים האחרונים בסולידריות הפנימית ובקונצנזוס בישראל על רקע המשבר הפוליטי/חברתי, ואשר העלתה, בין היתר, גם סימני שאלה לגבי סוגיות של ביטחון לאומי ובראשן הגיוס לצה"ל והמחויבות לשירות. גם השיבה לשגרה בסיומו הייתה מהירה. סבב הלחימה המוגבל לא הציב את העורף הישראלי בפני אתגר ממשי, הגם שבמהלכו שובשה שגרת החיים בחלק מאזורי המדינה, לכן לא ניתן לגזור ממנו מסקנות לגבי התנהלות העורף לקראת סבבי עימות עתידיים...
מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, זינק מספר הנרצחים בחברה הערבית ביותר מפי שניים בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. על רקע ההאטה בפשיעה והירידה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית בשנה שעברה, נוצר רושם כי נושא הפשיעה בחברה זו אינו עומד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום. אם הממשלה לא תשכיל להירתם מיד להתמודדות יעילה עם אתגר חמור זה, המהווה איום על הביטחון הפנימי, צפויה החרפה ניכרת, העלולה לגלוש לממדים ולמרחבים שלא הכרנו בעבר ולסכן את הביטחון הלאומי. הפתרון המערכתי מצוי ביישום התוכניות הקיימות: תוכנית החומש 549 למאבק באלימות ובפשיעה, תוכנית...
שוב סוכם על אודות הקמת משמר לאומי בישראל. והפעם בנפרד ממשטרת ישראל, על פי דרישת השר לביטחון לאומי. הכוונה להקים משמר לאומי, על בסיס מג"ב, אינה חדשה והיא עלתה ביתר שאת בעקבות המהומות בערים המעורבות במאי 2021. מאז התקבלו מספר החלטות ממשלתיות על הקמת המשמר הלאומי כחלק ממשטרת ישראל והנושא נמצא בעבודת מטה מתמשכת בגופים העוסקים בכך. השאלה העיקרית המתעוררת עתה מתמקדת באפשרות המסתמנת בימים האחרונים, על פי יוזמת השר לביטחון לאומי, שלפיה המשמר הלאומי יוקם ויופעל בנפרד ממשטרת ישראל, בכפיפות ישירה לשר לביטחון לאומי. ניתוח הסוגייה ומשמעותיה...
ההתפרעויות סביב "שומר החומות" במאי 2021 בין ערבים ליהודים, בצד התגברות האלימות והפשיעה בישראל, יצרו לחץ על הדרג הפוליטי להעניק מענה מהיר ודרמטי לפערים באכיפה ובמשילות בשטח, בעיקר על ידי חיזוק יכולת התגובה המיידית של המשטרה ובתוכה מג"ב. עקב זאת הוצגה בממשלה שורת רעיונות, תוכניות ואף החלטות, שתכליתן לייצר שינויים משמעותיים האמורים להבטיח אכיפה מלאה ומהירה. הקמת הממשלה החדשה האיצה תהליכים אלה והעלתה רעיונות נוספים, חלקם קיצוניים, בשורת נושאים ובכללם לגבי מג"ב, המהווה את הכוח המבצעי, הזמין לכאורה, כמענה לבעיות...
על ממשלת ישראל להבין ולהטמיע כי ביצוע מהלכים מכוננים המערערים את הסולידריות הפנימית, הפוגמים באמון הציבורי בממשלה והפוגעים במשילות, עלול לפגוע בחוסן החברתי ועקב כך בביטחונה הלאומי של ישראל. גם אם הממשלה נחושה, מסיבותיה היא, לקדם רפורמות במערכת המשפטית, עליה לעשות זאת בשיקול דעת ובאחריות, תוך ניסיון לייצר הסכמה ציבורית רחבה ובאופן שלא יפגע בחוסן החברתי ולא יסכן את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל.
הסעיף בהסכם הקואליציוני שמתיר להפלות אוכלוסיות שלמות "בשירותים, במוצרים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים" הוא כשל מוסרי ואות קלון חברתי. היוזמה משקפת תביעה לעליונות הגבר היהודי, הלבן–הדתי-והסטרייט, ומבוססת על שנאה מדירה שמובילה להעמקת השסעים והקיטוב בחברה הישראלית. בעצם העלאת ההצעה יש משום פגיעה בחוסן החברתי ולכן גם בביטחון הלאומי. אומנם, ההתנגדות הנחרצת להפליה בקרב רבים בציבור, מימין ומשמאל, היא נקודת אור העשויה לבשר על תחילתה של העצמה מחודשת של הסולידריות החברתית, אך על רשויות השלטון למלא את חובתן החוקתית ולנהוג...
