הופעתו של רעיון ההתנגדות משקפת שינוי דרמטי במאפייני האיום על ישראל. איום צבאי קונבנציונלי מפנה בהדרגה את מקומו לאיומים של גורמים א-מדינתיים, הפועלים באמצעים א-סימטריים ונושאים על נס את רעיון ההתנגדות. ישראל מתמודדת למעשה עם הגורמים המזוהים עם תפיסת ההתנגדות מאז הקמתה, אולם בעשורים האחרונים עוצמתם התגברה מאוד והם הפכו לאיום מרכזי על ביטחונה הלאומי. מחקר זה משרטט את דיוקנו של האתגר הישן-חדש על מגוון היבטיו ומנתח את היסודות התיאורטיים של תפיסת ההתנגדות, אך גם את עמידתו של הרעיון במבחן המציאות. המחקר מתמקד בהשפעת עלייתו של אתגר ההתנגדות...
קובץ מאמרים זה ממשיך את סדרת ספרי המאזן האסטרטגי למזרח התיכון שפורסמו על ידי המכון בעשרים וחמש השנים האחרונות. קובץ זה מציג את מצבה האסטרטגי-מדיני של ישראל באמצע 2009, ובוחן את המשתנים המשפיעים על מצב זה. בין הנושאים הנדונים: דעת קהל בישראל, מוכנות החזית האזרחית, בחירות 2009 ומשימותיה של הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. נדונים כמובן הנושאים המרכזיים של המשא ומתן עם הפלסטינים, עתידו של המשא המתן עם סוריה ויזמת השלום הערבית.
תפיסת האונייה שהובילה נשק מאיראן לסוריה (וכנראה דרכה לחזבאללה) בתחילת נובמבר חשפה משהו מהיקף המאבק המתנהל בין איראן לישראל בכלל ובתווך הימי בפרט, מאבק שעובר יותר ויותר לקדמת הבמה. אך החשיבות של התווך הימי בהקשר האיראני לא מסתכמת בסיכול משלוחי נשק שעושים דרכם לחזבאללה ולחמא"ס. אופציית הפעולה בתווך הימי תאפשר לישראל לשכלל את יכולת ההרתעה וההתקפה מול איראן, ולמערב, להטיל על איראן סנקציות "מרסקות", אם וכאשר יעלה הצורך.
מאז 2003 מתחוללת בעיראק מלחמה, שארצות הברית מעורבת בה ישירות במאמר זה אנסה לבחון כמה נקודות להשוואה בין הפעלת הכוח של ארצות הברית בעיראק, וזו של צה"ל ביהודה ושומרון.
מאמר זה ינסה להציג זווית אחרת לדיון זה ובמרכזה הטענה שניתן להפוך את צה"ל לצבא מקצועי יותר המותאם לאתגרים אליהם הוא נדרש, בתוך מודל צבא העם, שנותר כנראה חיוני לאור האיומים על מדינת ישראל ומצבה הגיאו-אסטרטגי.
במאמר זה אטען שמטרות המלחמה של מדינת ישראל, לאור דפוס האיום שהתפתח בשנים האחרונות, הנן מטרות קבועות הניתנות להשגה באמצעות עקרונות פעולה קבועים. לאור טענה זו, אציג את חוסר הרלבנטיות של השימוש במושג נצחון ובמושג ההכרעה בשיח האסטרטגי במדינת ישראל ומתוך כך יובהר מדוע המלצתה של וועדת וינוגרד לא רק שאינה בהירה ואינה ניתנת ליישום אלא שנדמה שנזקה רב על תועלתה.
מאמר זה מבקש לתרום לגיבוש המענה לאיום זה באמצעות הרחבת הדיון בעיקרון ההתרעה בתפישת הביטחון הלאומי מול אתגר זה ובחינת המימדים הנוספים מלבד ההתרעה להםנדרש המודיעין בהתמודדות עם איום תלול מסלול.
מזכר זה מציג את ההרצאות שנשאו בכנס השנתי, הבינלאומי, השני שמקיים המכון – אתגרי הביטחון של המאה ה-21. המזכר מתמקד ביחסי ישראל ארצות הברית תחת הממשלים החדשים של נתניהו ואובמה.
עורכי הגיליון – גבי סיבוני ואמיר קוליק – מסכמים את עיקרי הכנס בנושא מלחמת לבנון השנייה שהתקיים במכון ואת תובנותיו המרכזיות בתחומי העניין השונים: ישראל – פנים; ישראל – קבלת החלטות; ישראל ולבנון; ישראל והמערכת האזורית; התנהלות ישראל במלחמה עתידית.
במציאות המזרח–תיכונית הישגי מלחמה נמדדים בראש ובראשונה בשינוי המצב שהיא פרצה בגינו, בהגדלת מרווח הזמן עד העימות הבא, וביכולת לנצל את ההישגים הצבאיים בשדה המדיני. במלחמת לבנון, כמו בכל מלחמות ישראל האחרות, היו הישגים והצלחות, ליקויים וכישלונות. כל אלה תוחקרו עד תום בתחקירים רחבי היקף, חסרי תקדים ונוקבים, שבחנו את הדברים לפרטי פרטים, והיו תשתית לתכנית עבודה מתקנת לצה"ל וגם למדינה.
קשה מאוד לנתח ולהבין את מלחמת לבנון השנייה בלי להבין כיצד צה"ל נכנס אליה. אין הכוונה בעת קבלת ההחלטה לתקוף ב– 12 ביולי 2006 אלא בעקבות התהליכים אשר התרחשו בשנים אשר קדמו למלחמה. בהקשר זה יש לנסות להבין באילו תחומים התמקדה העשייה הצבאית, במה עסק הצבא ומה הייתה התפיסה של האנשים אשר ניהלו אותו באותה עת. יש להתמקד בשתי נקודות מרכזיות המשולבות זו בזו. הנקודה הראשונה נוגעת ללחימה המתמשכת בטרור ביהודה, בשומרון ובעזה ובשאלה כיצד השפיעה לחימה זו על צה"ל. הנקודה השנייה שיש לבחון, היא מגבלת המשאבים שהתמודד עמה הצבא באותן שנים.
במאמר זה אסקור שבע נקודות שהן מעין מסקנות לא רק מהמלחמה הזו, אלא משלושה אירועים צבאיים מרכזיים שהיו בשנים האחרונות ואפשר להשוות ביניהם: מבצע "חומת מגן" באפריל 2002בגדה המערבית, מלחמת לבנון השנייה ומבצע "עופרת יצוקה". ייתכן שעל סמך השוואה זו אפשר להגדיר מסקנות כלליות אשר יהיו רלוונטיות גם למקרים דומים בעתיד. שש מהסוגיות שאעסוק בהן מתייחסות בעיקר לעבר ולהווה, אולם עם השלכות קדימה. הסוגיה השביעית היא ניסיון להעריך מה יקרה אם תפרוץ בעתיד מלחמת לבנון השלישית, ו בעקבות כך מה תהיה דרך הפעולה הנכונה מבחינת ישראל.
