מחקרים ופרסומים בנושא תגית יחסי ישראל-פלסטינים - עמוד 38 | המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

דף הבית פרסומים

כל הפרסומים בנושא יחסי ישראל-פלסטינים

English

חיפוש פרסומים

מבט על
האם יצא המרצע מן השק? הסירוב הפלסטיני להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי
מאחר שההנהגה הפלסטינית עדיין מחויבת – באופן רשמי – להסכמי אוסלו, ומשום שהיא מצהירה חזור והצהר על כוונתה הכנה להגיע להסכם שלום עם ישראל, קשה יהיה לבטל את טענתם של אלו שיראו בהסבר הפלסטיני לסירוב להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, ביטוי לחוסר נכונות להגיע להסכם שלום אמתי עם ישראל, שמהווה ביטוי ל"אסטרטגיית השלבים" בנוסח מתוחכם ומעודן ולכמיהה ההיסטורית לחיסול הישות היהודית הלאומית בארץ ישראל המערבית.
קובי מיכאל
30.10.2014
מבט על
בחזרה לרעיון 'השטחים המוחזקים'
המדיניות המוצעת במאמר זה שבה לרעיון "השטחים המוחזקים", שהוצג מיד לאחר מלחמת ששת הימים. משמעותו של רעיון זה, היא שישראל מחזיקה בשטחים ב"תפיסה לוחמתית" (Belligerent Occupation) זמנית אך לטווח ארוך – עד שהמציאות הביטחונית-מדינית תאפשר לנהוג בהם אחרת, ובלי לפעול בהם באופן אידיאולוגי או אחר, העלול לסכל הסדרים עתידיים. המדיניות הישראלית המעשית, לעת הזו, צריכה לכלול חמישה רכיבים: א. הצגת יעד מדיני ארוך טווח של מדינה פלסטינית בת-קיימא, בחלק ניכר משטחי הגדה המערבית ובכל רצועת עזה; ב. הקניית אמינות להצבת היעד המדיני האמור...
רון טירה
29.10.2014
מבט על
המתיחות בירושלים – צעדים למניעת התפרצות 'הר הגעש'
בטווח הזמן המיידי על ממשלת ישראל לפעול בנחרצות להפחתת החיכוך ולמיתון הסוגיות הנפיצות, במסגרת נקיטת הפעולות הבאות: (1) התבטאות פומבית וחד-משמעית של ראש הממשלה כי המדינה תקפיד על קיום הסטטוס-קוו בהר הבית שקיים מאז 1967. (2) מניעת פרובוקציות של גורמים ישראליים קיצוניים בהר הבית. במקביל יש להקל על מתפללים מוסלמיים את כניסתם להר הבית, בהתחייבות הווקף שהקלות אלה לא ינוצלו לעריכת הפגנות ולאלימות. (3) הזמנת ירדן לשלוח נציגים שיבחנו מקרוב את הנעשה בהר הבית. (4) טיפול תקיף ונחרץ בגורמים המסיתים והמתסיסים ובמעשי האלימות, בשני המחנות. (5) ריסון...
אודי דקל | עומר עינב
24.10.2014
מבט על
למה לחשוש מהכרה במדינה פלסטינית?
לאחר למעלה משתיים עשרה שנים שבהן נדחתה על ידי ישראל יוזמת השלום הערבית, ולמרות שקבלה עקרונית של היוזמה יכולה הייתה לסלול את הדרך לשלום עם העולם הערבי, המנהיגות הישראלית עדיין מניחה שאפשר לקדם יעד זה בלי הכרה במדינה פלסטינית ונקיטת צעדים קונקרטיים להקמתה. ואולם, ספק רב אם המחנה הערבי הסוני הפרגמטי, "המתון", יסכים להיכנס למשא ומתן על הסדרים עם ישראל בלי שיתחיל קודם לכן משא ומתן רציני ותכליתי בין ישראל לפלסטינים.
שמעון שטיין | שלמה ברום
22.10.2014
מבט על
היוזמה הערבית – היפוך כיוון
מהותה של היוזמה הערבית, כפי שהיא מנוסחת כיום, היא לגיטימיות לקיומה של ישראל במרחב וכינון יחסים בינה לבין המדינות הערביות לאחר הקמת מדינה פלסטינית (בתנאים שמגדירה היוזמה). נכון לשקול היפוך כיוון ביוזמה הערבית – ביסוס קואליציה אזורית שתכלול את ישראל, כדי לשפר את הסיכוי לתהליך מדיני אפקטיבי בין ישראל לפלסטינים וגם כדי לשפר את ההיתכנות לשיקום יסודי של הרצועה. קואליציה אזורית כזו, הנשענת על אינטרס אסטרטגי משותף, נדרשת גם על מנת להמשיך ולהחליש את חמאס מבחינה צבאית ולנטרל את מחנה האחים המוסלמים.
קובי מיכאל
08.10.2014
מבט על
את המנגינה הזו אי אפשר להמשיך
הודעות על בניה בהתנחלויות בגדה המערבית או בשטחים עוטפי ירושלים לפני, בזמן או אחרי המפגשים בין ראשי ממשלות ישראל ונשיאי ארצות הברית, הפכו כמעט דפוס קבוע. במפגש האחרון, שהתקיים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית ברק אובמה (ב- 1 באוקטובר), עוּגַן הדפוס הזה והאיץ את הסחף ביחסים בין  שתי המדינות. בעקבות ארוע דומה בעת ביקורו של סגן הנשיא האמריקאי בישראל במארס 2010 הוחלט לאפשר בקרה של משרד ראש הממשלה על התהליך של אישורי הבניה באזורים "רגישים". יש להניח שראש ממשלת ישראל לא ביקש להתגרות בנשיא ארצות הברית דווקא בעיתוי...
עודד ערן
06.10.2014
מבט על
נאום הנשיא אובמה בעצרת האו"ם – בסימן של המשכיות, התפכחות והתחדשות
בנאומו של הנשיא אובמה בעצרת האו"ם ב-24 בספטמבר 2014 הוא התייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך בניגוד לעבר לא יוחד לו מקום מרכזי. הממשל עשוי לבקש לנצל את עמדת הכוח שצבר בשבועות האחרונים כדי לחדש, וביתר תוקף, את תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. למרות התסכול שצבר ממשל אובמה מן העיסוק בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, ייתכן כי יבקש בחודשים הקרובים לחדש את השיחות בין הצדדים. הפעילות המואצת של הרשות הפלסטינית במוסדות הבינלאומיים לקידום ההכרה במדינה פלסטינית, כפי שהתבטאה בנאומו של מחמוד עבאס בעצרת, עשויה לשמש בידי הממשל מנוף חשוב ללחץ על...
זכי שלום
30.09.2014
מבט על
מעזה ללבנון – בעקבות "צוק איתן"
על ישראל לקחת בחשבון את ההשלכות הנגזרות מהמערכה ב'צוק איתן' לזירות האחרות, הן בהיבט העכשווי – של מניעת הסלמה והן בהיבט העתידי – השלכות על מערכה אפשרית מול חזבאללה. במילים אחרות, מה חזבאללה יכול ללמוד מהמערכה בעזה וכיצד הדבר ישפיע על אופן הפעלת כוחו נגד ישראל. 
עומר עינב
22.09.2014
מבט על
כיצד להתמודד עם התעצמות חמאס?
ישראל לא הצליחה לכפות על חמאס את הדרישות שהציג ראש הממשלה למבצע: פירוז עזה והקמת מנגנונים שיפקחו על מניעת התעצמותו. יעד זה של "אי התעצמות" הוחמץ גם בהסדרות הקודמות וראוי שיהיה יעד מרכזי לדרישות הישראליות במשא ומתן על ההסדרה, הצפוי להתקיים בקהיר. עד שתושג הסדרה (אשר הסיכוי לטיפול אפקטיבי בהתעצמות במסגרתה אינו גבוה), יש להחזיר את נושא ההתעצמות של חמאס למרכז האסטרטגיה המתעצבת נגדו בתקופה שלאחר "צוק איתן". על אסטרטגיה זו להבטיח שאם וכאשר נגיע לסבב צבאי נוסף מול חמאס – הוא יהיה רחוק ככל האפשר על ציר הזמן ושעיקרו, יהיה...
עמוס ידלין
10.09.2014
מבט על
היוזמה הפלסטינית החדשה-ישנה להקמת מדינה
במידה שהיוזמה הפלסטינית, שמוביל עבאס, תצבור תאוצה, תעמוד ישראל בחודשים הקרובים כשבידיה נתוני פתיחה לא פשוטים למהלכים מדיניים, הן מול הפלסטינים והן מול הקהילה הבינלאומית. נראה, כי יוזמה ישראלית שתשכיל לבטא חתירה לסיום הסכסוך הישראלי-ערבי מתוך ראייה אחראית, ארוכת טווח ומפוכחת של האינטרסים הלאומיים החיוניים לישראל, תאפשר לעיין את המאזניים לקראת הסבבים המדיניים הבאים.
גלעד שר | לירן אופק
04.09.2014
מבט על
המפתחות לרצועת עזה
הסגר על רצועת עזה נחשב לאחת הסיבות הבסיסיות למתקפת הרקטות של חמאס, שהובילה למבצע צוק איתן. הפלסטינים טוענים, כי ישראל מטילה עליהם "מצור" על מנת להכריעם. לטענה זו אין בסיס, הטרור מהרצועה הוא סיבת השורש למצבה הכלכלי הקשה של אוכלוסיית הרצועה, ועד שלא יוסר מהרצועה – קלושים הסיכויים לפיתוח וצמיחה של הרצועה.
שמואל אבן
24.08.2014
מבט על
ניהול הסכסוך מול חמאס – הצורך בשינוי המדיניות הקיימת
סיבוב מלחמתי שלישי בתוך שש שנים מלמד, כי התפישה שהנחתה את ישראל עד כה נכשלה. החלופה שהוצעה לעיל מציעה תפישה שונה הטומנת בחובה פוטנציאל לשינוי מדורג ולאורך זמן גם בתפיסות הבסיסיות של חמאס, שבפניו יעמדו שתי אפשרויות: או שהארגון ישתלב בתוך התהליך של השגת יציבות בעזה ואז ימצא עצמו במצב שבו האילוצים על פעילותו האלימה הולכים וגוברים והוא יאלץ לשנות תפיסות בסיסיות, או שידבק באלימות ויהפוך בהדרגה לחלש פוליטית ובלתי רלוונטי.
שמעון שטיין | שלמה ברום
20.08.2014
טען עוד

מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.