הארכת המשא ומתן עם איראן על הסכם גרעיני מעניקה לישראל תקופה בת שבעה חודשים, שבמהלכה היא אינה חייבת לקבל החלטות כבדות משקל. ואולם, ב-1 ביולי 2015 תעמוד ישראל מול מצב אסטרטגי, שיחייב קבלת החלטות קשות – אם יגובש וייחתם "הסכם רע", או אם יקרסו השיחות. שני מצבים אלה יציבו בפניה חובה לגבש מחדש את האסטרטגיה לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית. חשוב לוודא, שההארכה השנייה של הסכם הביניים תנוצל היטב להכנת כל החלופות האפשריות ולשיפורן.
יש לראות את תוצאות הוועידה בעמאן כמסויגות וזמניות. כל קבוצה של פלסטינים או ישראלים יכולה בקלות להסית למצב, שיביא להתפוגגותן. המאמצים בעמאן לחדש את תהליך השלום היו לא יותר ממס שפתיים. בהיעדר מסגרת רחבה יותר, כל ניסיון להתמודד עם סוגיה בודדת דוגמת הר הבית, תהא רגישה ככל שתהיה, עשוי להתגלות כבלתי מספיק. אפשר להוקיר את המאמץ האציל של הוועידה להרגיע את המצב בסוגיה הספציפית, וכנראה שלראש הממשלה נתניהו לא הייתה הרבה ברירה לגבי השתתפותו, אולם עדיין יש להישיר מבט אל העננים המתקדרים מעל הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
קלף המיקוח הנמצא בידי רוסיה כיום, הוא המאבק בדאע"ש. מסתמן כי במוסקווה גוברת הכרה בכך שיש לחתור להבנה עם מעצמות המערב, שבמסגרתה תוסר מערכת הסנקציות ויתואם הסדר למשבר באוקראינה, בתמורה להצטרפות רוסיה ללחימה בדאע"ש. האם מעבר לדיון הציבורי בעניין, אכן מתגבש במציאות מהלך בכיוון זה של "החלפות" בין רוסיה למערב, נדע בקרוב. מכל מקום, נראה שהמזרח התיכון, על האתגרים המורכבים שהוא מציג, מזמן לרוסיה לא רק סיכונים, אלא גם סיכויים והזדמנויות.
הפוליטיקאים הישראליים חייבים להסתכל לפחות לעבר נובמבר 2016 ולזכור שכשם שנשיא מכהן גרם לאובדן השליטה של מפלגתו בסנאט, מועמד או מועמדת כריזמטיים לנשיאות עשויים לסחוף מועמדים מאותה מפלגה בבחירות הקונגרסיונליות לניצחון. כדאי גם לזכור שדפוס ההצבעה של הקהילה היהודית לא השתנה רבות בעשורים האחרונים – רובה ככולה נוטה לדמוקרטים. איזון ואיפוק הם לכן שמות המשחק של ישראל בוושינגטון – לא רק, אבל בוודאי בשלושים החודשים הקרובים.
לאור התובנות העיקריות שעלו מן הסימולציה, ובייחוד לנוכח יכולתה המוגבלת של ישראל להשפיע על החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות הסכם בין ה-P5+1 ואיראן, על ישראל לפעול בשבועות הקרובים על מנת לתת מענה לקשיים הפוטנציאליים, העלולים לעלות מ"עסקה גרועה", בטרם יהיה מאוחר מדי.
נראה שתכנית הנשיא אובמה, המתמקדת בתקיפות אוויריות, היא מופע החימום לקראת הבאות, משום שאין בה די כדי להכריע את 'המדינה האסלאמית' ולעצור את מגמת ההתנדבות לשורותיה. מתקפה אווירית ללא מאמץ קרקעי, תוכל לכל היותר לשבש את פעילותם של כוחות 'המדינה האסלאמית', ולא מעבר לכך. על מנת לנצח את המערכה יש לשכנע שחקנים אזוריים לשלוח כוחות יבשה ללחימה. בקהילה הבינלאומית רווחת תחושה, כי הקואליציה המערבית–ערבית אינה מצליחה לעצור את המתקפה של ארגון 'המדינה האסלאמית' – דאע"ש – בסוריה ובעיראק. לפיכך, נשמעים קולות בקרב גורמי ממשל בארצות הברית, הקוראים...
הוויכוח בדבר האחריות לכישלון ההערכה האסטרטגית לגבי ארגון 'המדינה האסלאמית' – דאע"ש, פרץ החוצה. לפני פחות משנה ידעו מעטים בלבד על דאע"ש ועל הסיכונים הטמונים בו. לפתע, תוך חודשים ספורים, נתפס דאע"ש כאיום החמור ביותר על שורה ארוכה של מדינות, ובראשן ארצות הברית. סביר להניח שגם בעתיד יתקשה המודיעין האמריקאי להתמודד עם דאע"ש. קהילת המודיעין האמריקאית תלמד מן הסתם משגיאותיה ותשפר את הכיסוי המודיעיני של הארגון, אבל הוא יישאר אגוז קשה לפיצוח. קשה לחדור לארגון אידיאולוגי כדאע"ש עקב המידור בארגון סגור מסוגו. הוא מעורב...