נאום ארבעים הדקות שראש הממשלה בנימין נתניהו נשא בפני המושב המשותף של שני בתי הקונגרס האמריקאי ב-3 במארס 2015 ייזכר, ככל הנראה, יותר בגלל השפעתו על יחסי ארצות הברית-ישראל ופחות בגלל מטרתו המוצהרת – להשפיע על ההסכם ההולך ונרקם בין קבוצת ה-P5+1 לבין איראן בנושא תוכניתה הגרעינית של האחרונה. ספק אם ההשפעה השולית שייתכן כי הייתה לנאום נתניהו על מהלכו הנוכחי של המשא ומתן, המנוהל עם איראן, הצדיקה את הריב, המתח ואת הסדקים שהסתמנו לאחרונה ביחסים האישיים בין הנשיא אובמה לביו נתניהו, כמו גם את הסכנה שלפיה ישראל תהפוך לכלי משחק פוליטי ביריבות...
המערכה האלימה בין ישראל לבין חזבאללה בלבנון, בסוריה ויתכן גם מחוץ למזרח התיכון, צפויה להימשך ואולי אף להסלים בשנה הקרובה, לנוכח ניסיונותיהן של סוריה ואיראן להרחיב את מרחב ההשפעה שלהן בדרום סוריה וברמת הגולן הסורית. הכרזת בכירים במשמרות המהפכה, שלפיה איראן תגיב על פעולת ישראל עלולה לבוא לידי ביטוי לא רק בתמיכתה בפעילות חזבאללה, אלא גם בניסיון לבצע פיגוע חו"ל, שכן ניכרת התנהלות מתואמת של איראן וחזבאללה כציר מגובש. המטרה של ישראל – ובשלב זה כנראה גם של חזבאללה ואיראן – היא לנהל את המאבק על ההשפעה מבלי להיגרר למלחמה.
ב-9 בינואר 2015, פרסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" מאמר שכותרתו: "הסוד של אסד: עדויות מצביעות על חתירה של סוריה לנשק גרעיני". על פי המאמר, סוריה לא ויתרה על שאיפותיה לפתח נשק גרעיני בעקבות השמדת הכור הגרעיני שלה שבנייתו סמוך לעיר דיר א-זור כמעט הושלמה. אם יש לקח שניתן ללמוד מהניסיון עם סוריה והנשק הכימי שלה, הוא, שאם מפעילים מספיק לחץ, אפשר להתמודד ביעילות עם סוגיות הקשורות לנשק להשמדה המונית. עם זאת, אין ספק שיידרשו לכך מוכנות פוליטית אדירה ונחישות רבה, ובסוריה השסועה כרגע ממלחמות כלל לא ברור אם זו עדיפות בינלאומית,...
מאמר זה מתמקד ב"מעמדה האזורי של איראן" וכן נסקרות בו השפעותיהם של זעזועים שחלו במזרח התיכון בשנים האחרונות על איראן, וכן נדונים מאמצי ההתמודדות של איראן עם תהפוכות בסביבתה. בין היתר, מנותחות השלכותיהם של עליית ארגון 'המדינה האסלאמית' ושל המאבק הצבאי המתנהל נגד ארגון זה על ידי הקואליציה שבהובלת ארצות-הברית. הניתוח מוביל למסקנה כי התפתחויות אלה, נוסף להיחלשותו של משטר בשאר-אל אסד בסוריה, מאיימות על מעמדה של איראן. עם זאת, ההכרה האזורית והבינלאומית ביכולתה של איראן לסייע לייצוב המצב בעיראק ובסוריה וכן ההידברות הישירה בינה לבין...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...
מאמר זה מתמקד בדינמיקה של שיחות הגרעין המתמשכות ובהשלכות שהיו למשברים בזירת המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית עליהן. אחת מהשאלות הנדונות במאמר היא: מה ישפיע על יכולתן של המעצמות להבטיח הסכם: הדינמיקה של המשא-ומתן עצמו, או הקשר בין משבר הגרעין לדינמיקה הבינלאומית. הניתוח מוביל למסקנה כי הסכם עם איראן, גם אם ייחשב "הסכם טוב", יתמקד בהרחקתה מפריצה גרעינית אך לא בשינוי כוונותיה, ומשום כך תהיה זו רק שאלה של זמן עד שטהראן תחדש את מאמציה להשיג יכולת גרעינית צבאית.
השעיית ההצבעה בעניין חקיקת הרחבת הסנקציות כנגד איראן בקונגרס אמורה להרחיב את טווח התמרון של הממשל מול איראן. אפשר שהממשל ינצל את ההשעיה על מנת להבהיר לאיראן, כי מדובר בהתפתחות זמנית בלבד וכי אם תמשיך לדבוק בעמדותיה ולא תאפשר התקדמות לקראת הסכם שיבטיח את התרחקותה מהסף הגרעיני, ישובו צירי הקונגרס התומכים בהקשחת עמדות כלפיה לפעול למען הרחבת הסנקציות, וביתר שאת. כמו כן מפחיתה ההשעיה את מפלס המתח, שנוצר בין ישראל לממשל האמריקאי בעקבות כוונתו של נתניהו לנאום בפני הקונגרס, הגם שממשלת ישראל תצטרך מעתה להביא בחשבון את הזיקה שיצר הממשל בין...
איראן וחזבאללה מחפשים תגובה אלימה ראויה, לשיקום ההרתעה ולאיתות לישראל שלא ישלימו עם השינוי בכללי המשחק, שעליו מעידות פעולותיה, אך מבלי להידרדר למלחמה' כפי שנוסח בכותרת מאמר בעיתון "אל-ספיר" הלבנוני, ב-19 בינואר 2015: "יותר מתגובה, פחות ממלחמה". בפני 'הציר' עומדות מספר אפשרויות לתגובה, בדרגות עוצמה שונות – חלקן מומשו בעבר. נקודת המוצא הישראלית צריכה להיות שמדובר באירוע, שהוא חלק מעימות מול 'הציר' – איראן וחזבאללה, אשר לא יבליג על הסיכול הממוקד של בכיריו. מאזן ההרתעה ושיווי המשקל בין הצדדים נמצא על סף הפרה, ונותר...
שסעים אתניים, פוליטיים ודתיים הופכים את תימן לאחת הזירות המורכבות במזרח התיכון. מורכבוּת זו הגיעה לשיאים חדשים עם אירועי "האביב הערבי", שהביאו, בנובמבר 2011 , לסיום משטרו בן 33 השנים של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. התפרקות האיזון הפוליטי העדין שיצר סאלח הובילה את תימן לפי תהום, כאשר מאבקי אליטות, מרידות אתניות, בדלנות, מעורבות חיצונית וטרור פונדמנטליסטי מאיימים לפרקה ומקשים על הניסיונות של המשטר הנוכחי לבנות סדר פוליטי חדש ויציבות. עתידה של תימן עדיין אינו ברור, אך ההתפתחויות והתהליכים אותם היא עוברת עשויים לספק תובנות ביחס...
הארכת המשא ומתן עם איראן על הסכם גרעיני מעניקה לישראל תקופה בת שבעה חודשים, שבמהלכה היא אינה חייבת לקבל החלטות כבדות משקל. ואולם, ב-1 ביולי 2015 תעמוד ישראל מול מצב אסטרטגי, שיחייב קבלת החלטות קשות – אם יגובש וייחתם "הסכם רע", או אם יקרסו השיחות. שני מצבים אלה יציבו בפניה חובה לגבש מחדש את האסטרטגיה לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית. חשוב לוודא, שההארכה השנייה של הסכם הביניים תנוצל היטב להכנת כל החלופות האפשריות ולשיפורן.
לאור התובנות העיקריות שעלו מן הסימולציה, ובייחוד לנוכח יכולתה המוגבלת של ישראל להשפיע על החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות הסכם בין ה-P5+1 ואיראן, על ישראל לפעול בשבועות הקרובים על מנת לתת מענה לקשיים הפוטנציאליים, העלולים לעלות מ"עסקה גרועה", בטרם יהיה מאוחר מדי.
