פרק זה מתמקד בתהליכים אשר במהלך 2014 שאבו למעורבות באזור את השחקנים הבינלאומיים המרכזיים – ארצות-הברית, רוסיה ובמידה מסוימת גם האיחוד האירופי. בראש ובראשונה, השתלטותו של ארגון 'המדינה האסלאמית' על שטחים נרחבים בלב המזרח התיכון, והכוונה להרחיב את האזור שבשליטת הארגון גם למדינות שעד כה נשמרה יציבותן, אילצו את ארצות-הברית ומספר בעלות-ברית שלה לעדכן את מדיניותן, שביקשה להימנע מהתערבות צבאית בהתרחשויות. המגמות המתפתחות באזור, ובראשן התפוררותן של מסגרות מדינתיות, מעלות שאלה לגבי היכולת לגבש פתרונות לאיומים ולסכנות הגלומים בהן ללא שיתוף...
בפרק זה מנותחות הנסיבות וההשלכות המורכבות של התפתחויות שהמחישו והעמיקו את חולשתו של העולם הערבי, ושל הנסיבות שבמסגרתן התחזקה השפעתן של מדינות לא-ערביות – טורקיה, איראן ובאורח חלקי גם ישראל – על סדר היום האזורי. כן נסקרת התערבותה הצבאית של ארצות-הברית באזור, לצד מדינות נוספות מהאזור ומעבר לו, אשר לפי שעה רשמה הישגים מוגבלים בלבד בכל הנוגע לבלימת מסע הכיבושים של ארגון 'המדינה האסלאמית' ולהסגתו לאחור. את הפרק מסכמת ההערכה שאי-היציבות באזור, אשר החריפה בשנה הנסקרת, עלולה להימשך עוד שנים רבות. בעיראק ובסוריה טרם נוצרו תנאים שיתמכו...
מאמר זה מתמקד בדינמיקה של שיחות הגרעין המתמשכות ובהשלכות שהיו למשברים בזירת המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית עליהן. אחת מהשאלות הנדונות במאמר היא: מה ישפיע על יכולתן של המעצמות להבטיח הסכם: הדינמיקה של המשא-ומתן עצמו, או הקשר בין משבר הגרעין לדינמיקה הבינלאומית. הניתוח מוביל למסקנה כי הסכם עם איראן, גם אם ייחשב "הסכם טוב", יתמקד בהרחקתה מפריצה גרעינית אך לא בשינוי כוונותיה, ומשום כך תהיה זו רק שאלה של זמן עד שטהראן תחדש את מאמציה להשיג יכולת גרעינית צבאית.
השעיית ההצבעה בעניין חקיקת הרחבת הסנקציות כנגד איראן בקונגרס אמורה להרחיב את טווח התמרון של הממשל מול איראן. אפשר שהממשל ינצל את ההשעיה על מנת להבהיר לאיראן, כי מדובר בהתפתחות זמנית בלבד וכי אם תמשיך לדבוק בעמדותיה ולא תאפשר התקדמות לקראת הסכם שיבטיח את התרחקותה מהסף הגרעיני, ישובו צירי הקונגרס התומכים בהקשחת עמדות כלפיה לפעול למען הרחבת הסנקציות, וביתר שאת. כמו כן מפחיתה ההשעיה את מפלס המתח, שנוצר בין ישראל לממשל האמריקאי בעקבות כוונתו של נתניהו לנאום בפני הקונגרס, הגם שממשלת ישראל תצטרך מעתה להביא בחשבון את הזיקה שיצר הממשל בין...
ההצבעה שהתקיימה במועצת הביטחון ב-30 בדצמבר 2014 מהווה ללא ספק ניצחון דיפלומטי ישראלי, במיוחד על רקע החלטות קודמות של מוסדות האו"ם והחלטות אחרות שאומצו בחודשים האחרונים בכמה מהפרלמנטים במדינות אירופה. אם היו קיימים ספקות באשר לדרך שבה ארצות הברית תנהג לנוכח צעד פלסטיני זה, אלה הוסרו בזכות עמדה נחושה מאוד שהוצגה בשבועות שקדמו להצבעה יחד עם ההבהרה, שהושמעה ללא ספק באוזני החברות הנוספות של מועצת הביטחון, שארצות הברית עמדה להטיל וטו אפילו על נוסח מרוכך של הטיוטה הראשונה. עם זאת, אל לה להצבעה האמריקאית להטעות איש באשר למצב הרוח השורר...
על סמך דבריו של המזכיר קרי בהתייחס הן להצעת ההחלטה שהפלסטינים מנסים לקדם במועצת הביטחון והן למערכת הבחירות בישראל, לצד מסרים שהעביר השגריר שפירו בנאומו, סביר להניח, כי לאחר הבחירות בישראל יגביר הממשל את מאמציו להשיב את ישראל והפלסטינים לשולחן המשא ומתן. זאת ועוד, בניגוד לדימוי של הנשיא אובמה כ"ברווז צולע", דווקא היותו בשלהי כהונתו השנייה עשויה לדרבנו לפעול באורח אינטנסיבי לקידום הסדר ישראלי-פלסטיני, בין השאר באמצעות הגברת הלחצים על ישראל להגמיש את עמדותיה.
מתרבים הסימנים לכך, שאת המערכת הכלכלית של רוסיה פוקד משבר חמור. הסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, הן בין גורמיו העיקריים של המשבר. גם צניחתם של מחירי הנפט, שעל פי דוברים רוסיים, היא תוצאה של פעילות אמריקאית אנטי-רוסית מגמתית, היא בין מחולליו של משבר זה. מוקדם להספיד את שלטונו של ולדימיר פוטין. הוא נהנה עדיין מתמיכה ציבורית רחבה ומעביר מסר של שליטה במצב. אך מדובר במגמה משברית, שהמאפיין המרכזי שלה, הוא אי-וודאות. אין לדעת מה יהיו היקפה הכולל ומשכה של הנסיגה הכלכלית שרוסיה חווה ומה תהיינה השלכותיה השליליות האפשריות על היציבות השלטונית...
הודעתה של חברת סוני, כי ביטלה את השקתו המתוכננת של סרט שהפיקה, "ראיון, סוף", באה בעקבות סדרת אירועים, ששיאם היה ביטול הקרנתו של הסרט ברשתות בתי קולנוע גדולות בארצות הברית. הודעתה של החברה הביאה לידי סיום אירוע קיברנטי, ששילב לוחמת סייבר עם לוחמה פסיכולוגית, אשר איים לגלוש גם לתחום הטרור הפיזי. האירוע ביטא את התממשותו של איום שנחזה זה מכבר – היות השדה הקיברנטי זירת מאבק, הנוספת על אלה המוכרות, בין מדינות. אחת המסקנות העגומות העולות מהעימות בין צפון קוריאה לחברת סוני, היא, כי מסתמנת מגמה של ניצול יכולות קיברנטיות לשם סחיטה...
החלטתו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לפנות למועצת הביטחון של האו"ם בבקשה להעביר החלטה שתקבע לוח זמנים לנסיגה ישראלית מהשטחים עד סוף 2017 ותכיר במדינה הפלסטינית בגבולות 67' שבירתה מזרח ירושלים, אילצה מדינות במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית להעלות שוב את סוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני לראש סדר היום. באופן בלתי נמנע, התפתחות זו העלתה גם לראש סדר היום הציבורי בישראל את סוגיית התהליך המדיני עם הפלסטינים וכן את היחסים בין ישראל לארצות הברית בהקשר זה. כתוצאה מכך, התהליך המדיני אמור להוות מוקד לשיח ער במסגרת מערכת הבחירות בישראל.
שלושה תהליכים מעניינים מתרחשים מזה מספר חודשים, כתוצאה ישירה מחשיפותיו של אדוארד סנואדן את היקף הגישה של שירותי הביטחון האמריקאים למידע פרטי, השמור ומעובד במערכות של חברות אמריקאיות גלובליות. תהליך אחד, הוא טכנולוגי במהותו, השני משפטי והשלישי עסקי. שלושתם מיועדים להצר את יכולותיהם של גופי הממשל האמריקאי השונים לגשת למידע פרטי למטרות של שמירת הביטחון הלאומי ואכיפת חוק. תהליכים אלה, ככל שיבשילו ויתרחבו, עשויים לאתגר את המאמצים לאכיפת חוק ולחימה בטרור ברחבי העולם, לרבות בישראל, ולהקשות עליהם. רכיב משמעותי של פעולות ההכנה לפשיעה ולטרור...
קשה להתעלם מהשחיקה שחלה ביחסי ישראל־ארצות הברית — יחסים המהווים נדבך מרכזי בכל גרסה של תפיסת הביטחון הישראלית. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה התדרדרות נמשכת ביחסים אלה. הנשיא אובמה יישאר בבית הלבן עוד יותר משנתיים ימים. זוהי תקופה ארוכה בכל קנה־מידה, ובמיוחד באזור דינמי העובר טלטלות בקצב מוגבר. על כן נדרש מאמץ יתר לחידוש ההידברות בין המדינות בדרגים הבכירים ביותר, אף כי ברור שזו משימה מורכבת.
קובץ המאמרים 'צוק איתן' – השלכות ולקחים, שנכתב בעקבות המבצע, מחזיק עשרים ושבעה מאמרים, שבוחנים ומנתחים נושאים רבים – מדיניים, צבאיים, כלכליים, וחברתיים. בין הנושאים הנדונים: משמעות מערכת ההגנה 'כיפת ברזל'; דילמת המנהרות; ההיבט המשפטי של הפעילות הצבאית; המערכה בין ישראל לחמאס כרקע לשינוי במערכת היחסים בין ישראל לפלסטינים; החזית האזרחית ודעת הקהל בישראל בזמן המערכה; השלכות המערכה על היחסים בין יהודים לערבים בישראל; משמעויות כלכליות של המערכה; מעורבותן של מדינות ערב במערכה; יחסי ישראל-מצרים, ישראל-טורקיה וישראל-ארצות הברית במהלך המערכה...