ישראל מוטרדת מהאפשרות כי כוחות חזבאללה ואיראן יכבשו את מחוז דרעא. אם כך יקרה, האיום הנשקף לה מצד 'הציר' ייעשה מוחשי ובעל פוטנציאל נפיצות גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי, שבו אין מנצח מובהק בקרב. ניצחון של 'הציר', אשר יעניק שקט למשטר אסד ויבסס את הנדבך הדרומי במרכזיה המסחריים והדמוגרפיים של 'סוריה הקטנה' (חלב-לאד'קיה-חמאה-חומץ-דמשק-דרעא), יעמיק את התלות של אסד באיראן ובחזבאללה ויחמיר את החשש הישראלי, כמו גם את זה הירדני, מנוכחותם של כוחות אלה בקרבת הגבול ברמת הגולן הסורית.
עם כינוס ועידת המעקב השבוע, עולה השאלה: כיצד כל הנושאים האלה יבואו לידי ביטוי בוועידה, במיוחד לנוכח העובדה, שלישראל אין נציגים בשולחן הדיונים. כיצד מדינות ערב יציגו את הבעיה וכיצד תגיב ארצות הברית? האם זו תשמור בתקיפות על העמדות הברורות שנקטה בנושא זה מאז 2010, או שמא תיכנע תחת הלחץ הערבי לתביעות, שעלולות לשוב ולדחוף אותה לקבל החלטות מהירות, שאינן לוקחות ברצינות את החששות של ישראל? שאלה נוספת היא, כיצד תיראה ועידה עתידית כזו על רקע ההתדרדרות החמורה במצב במזרח התיכון?
במקום לחסום את כל הדרכים לפצצה איראנית, ההסכם ישמש למעשה צעד ראשון באסטרטגיה רחבה יותר וארוכת שנים, שמטרתה תהיה להרתיע את איראן מהפרת ההסכם באמצעות יכולות לזהות ולעצור הפרה איראנית. לכן, יש לראות בפרסום ההבנות שגובשו ובהודעה על המשך המשא ומתן הזדמנות לשנות את הדינאמיקה במשא ומתן עצמו ולשפר את העמדה האמריקנית מול איראן. על השיפור להתבטא בשלושה רבדים. ראשית, יש לייצר אלטרנטיבה להסכם עם איראן, אשר תגן על האינטרסים האמריקאים ותרחיב את מגוון החלופות הקיימות. שנית, על ארצות הברית ובעלות בריתה במזרח התיכון לגבש שיתוף פעולה מודיעיני ביניהן,...
ישראל רואה באיראן עם נשק גרעיני איום מסדר גודל עליון על ביטחונה – עד כדי איום קיומי. כבר כיום, בטרם נחתם הסכם בין איראן למעצמות, איראן נמצאת מרחק של חודשיים-שלושה בלבד מפצצה, אם אכן תחליט לפרוץ אליה. משום כך, הסכם קביל עם איראן יהיה חייב להרחיקה מרחק של שנתיים-שלוש לפחות מפצצה, ונכון שבעת הזו מדיניותה של ישראל תתמקד בראש ובראשונה בשיפור הפרמטרים של ההסכם הצפוי. במקביל, על ישראל לפעול מול ארצות הברית לקידום הסכמות, תכנית פעולה מתואמת ואולי אף לעגן הבנות בהסכם פורמלי, שייתן מענה לתרחישים הבעייתיים ולסיכונים שיהיו גלומים בפריצה איראנית...
אל לישראל לחזור לסדר היום ביחסים עם רוסיה, אך יש להימנע מיצירת משבר עמוק ובלתי- מבוקר ביחסים בין המדינות. לכן, מומלץ, כי ישראל תאותת למוסקבה, כי בכוונתה לבחון מחדש שורה של סוגיות הנוגעות לרוסיה. ביניהן: "הנייטרליות" הישראלית בסוגיית אוקראינה; עסקות של מכירת נשק מישראל למדינות שכנות לרוסיה – מהלכים שישראל נמנעה עד כה מלבצע בשל התנגדות רוסית; התייחסות ליוזמה רוסית בנושא התהליך המדיני עם הפלסטינים – ובפרט כזו שלא תתואם עם ארצות הברית; בחינת האינטרסים הרוסיים בנושא אספקת גז למדינות במזרח התיכון ובאירופה; תמיכה במדינות ערב...
ישראל נקלעה למעשה למצב, שאין היא יכולה לנסות ולשנות באופן מהותי את ההסכמה שגובשה בין הרפובליקאים והדמוקרטים בוועדת החוץ של הסנאט, ללא ספק בהסכמה, אילמת לפחות, של הבית הלבן. כל ביקורת מצד בכירים ישראלים על הצעת החוק תתקבל בתרעומת מצד שתי המפלגות. אף על פי כן, מוצע שתיעשה בדיקה על ידי ממשלת ישראל וידידי ישראל בוושינגטון, אשר לקידום חקיקה נפרדת או למצער לגיבוש שורה של הבנות בין ישראל לממשל, אשר יעוגנו ככל הניתן בפעולה של הקונגרס, גם אם לא יהיו בדרגת חקיקה מחייבת. יש להניח, שמשום שישראל היא המדינה היחידה המוזכרת בלשון החוק המוצע יגרום...
למרות שמסקנת הניתוח היא, שבנסיבות הנוכחיות, בטרם ייחתם ההסכם הסופי, ממשל אובמה אינו מתכוון להעלות את הדרישה להכרה של איראן בזכות קיומה של ישראל, אין משמעות הדברים שלא היה מקום להעלאתה על ידי ממשלת ישראל. אדרבא, הסברה נכונה יכולה וצריכה להדגיש את הזיקה שבין המשטר הפונדמנטליסטי הרדיקאלי באיראן לבין קריאתו הפומבית להשמדת ישראל והימצאות נשק גרעיני בידיו – שהשגתו תיצור את האיום החמור לביטחונה של ישראל. הדגשתה של זיקה זו יכולה ליצור הבנה לדרישה לחבר בין ההסכם בסוגיית הגרעין להכרה מצד איראן בזכות הקיום של ישראל.
הפרמטרים להסכם העתידי והכולל בין איראן לבין מעצמות המערב, כפי שפורסמו על ידי הממשל האמריקאי בשבוע שעבר, מדגישים את הבעייתיות שבהסכמות לכאורה בין המעצמות לאיראן. אנו עומדים לפני המשך המשא ומתן האמור להביא להסכם סופי, שיצמצם משמעותית את הסכנה הגלומה בהפיכה עתידית של תוכנית הגרעין האיראנית לתוכנית צבאית ולהצטיידות בנשק גרעיני. מאמר זה מציג תובנות, המבארות את משמעויותיהם המורכבות של הפרמטרים שפורסמו, והמלצות למדיניות באשר להמשך המשא ומתן עם איראן בנושא הגרעין. בשורה התחתונה מודגש הצורך בדיאלוג כן ואמין בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי,...
מטרתה המרכזית של ערב הסעודית במערכה הנוכחית היא להחזיר את החות'ים לשולחן המשא והמתן על עתיד תימן באמצעות מנוף הלחץ הצבאי. מטרה משנית של ערב הסעודית, היא למנוע שימוש באמל"ח מתקדם – מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע – על ידי החות'ים נגדה, וכן למנוע את נפילת עיר הנמל האסטרטגית, עדן, לידיהם, שכן בכך ישלימו למעשה את נפילתה של תימן כולה. בצאתה למערכה לקחה על עצמה ערב הסעודית מידה של הימור, שכן היא אינה יכולה כעת להרשות לעצמה לצאת כשידה על התחתונה במאבק על סף דלתה. פעילותה הצבאית עלולה להזמין תגובה איראנית כואבת – על-ידי החות'ים עצמם או...
התחממות ביחסי ערב הסעודית וטורקיה, על אף שנועדה לבלום את התחזקות איראן באזור, אינה מבשרת בהכרח טובות לישראל. על רקע המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכנסתה של אנקרה לציר הסוני שמובילה ערב הסעודית עלול להביא להחרפת מוקדי החיכוך בין ציר זה לישראל. היחסים הפרגמטיים שהצליחה לטוות ישראל עם המדינות הסוניות המתונות עלולים להיפגע, אלא אם ידעו ישראל וערב הסעודית לשמור על ערוץ תיאום שקט ביניהן. יתר על כן, הצלחת המהלכים הסעודים הנוכחיים בהקשר הטורקי נתונה בספק. אם אכן ייכשלו המהלכים הסעודיים, אפשר שהפגיעה האפשרית ביחסים עם ישראל תתברר כזמנית.
אפשר שהסדר, שישאיר את איראן כ"מדינת סף גרעינית", הוא ה"רע במיעוטו" עבור ארצות הברית, אך הוא צפוי להיות רע מאוד עבור ישראל. משום כך, חתימתו תעצים את הפערים הקיימים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי אשר להתמודדות עם איראן ואת המחלוקות ביניהם. צל מסוכן יאפיל אז על היחסים האסטרטגיים בין המדינות. עם זאת, ישראל תוכל ליהנות מיתרונות מסוימים של עצירת איראן לפני הסף. ההסכם יפחית את האיום בתקיפה גרעינית נגד ישראל (לפחות זמנית) ואת הצורך לשמור על מוכנות מבצעית גבוהה לסיכול יכולות הגרעין באיראן. בנוסף, יקטן החשש של הציבור...
אין כל הגיון בהתנגדות לעמת את איראן עם פעילותה הגרעינית הצבאית. זו ההפרה המשמעותית ביותר של האמנה הגרעינית, וההצדקה המרכזית לכל מה שהמעצמות תובעות מאיראן לגבי פירוק תכניתה. להודאה בהפרה יש חשיבות מכרעת ליכולת לבצע אימות (verification) מוצלח של פעילותה: כדי להתמודד עם הפרות של מדינה בעתיד, כדאי מאוד לדעת כיצד רימתה בעבר. מומלץ למעצמות להתייחס ברצינות רבה גם לכוחם של נרטיבים. כל עוד יתאפשר לאיראן להיצמד לנרטיב שלה מבלי שהמערב יאתגר אותו, היא תמשיך לתאר כל תביעה מצד המעצמות כהגזמה של מדינות מערביות חזקות המציקות לחלש. ערעור הנרטיב...
