השימוש הגובר בטכנולוגיית המידע בצד התלות הגדלה של השוק החופשי במוצרים ובשירותים שמסופקים בידי תשתיות, מגבירים את שכיחות התלות ההדדית בין התשתיות ומגבירים את חשיבותה של התופעה — פגיעה בתשתית קריטית עלולה להשפיע באופן מכריע על יכולותיהן של תשתיות נוספות לפעול ובמקרים רבים, עלולה פגיעה שכזו לגרום לקריסתן של תשתיות הקשורות לתשתית הנפגעת. התלות הקיימת בין התשתיות מחייבת את הגורמים העוסקים בתכנון תקיפה קיברנטית כמו גם את הגורמים העוסקים בהגנה להתאים עצמם למציאות זו ולהיערך בהתאם.
המאמר מתאר את המודלים הקיימים לניתוח מצבי תלות בין...
במקום לחסום את כל הדרכים לפצצה איראנית, ההסכם ישמש למעשה צעד ראשון באסטרטגיה רחבה יותר וארוכת שנים, שמטרתה תהיה להרתיע את איראן מהפרת ההסכם באמצעות יכולות לזהות ולעצור הפרה איראנית. לכן, יש לראות בפרסום ההבנות שגובשו ובהודעה על המשך המשא ומתן הזדמנות לשנות את הדינאמיקה במשא ומתן עצמו ולשפר את העמדה האמריקנית מול איראן. על השיפור להתבטא בשלושה רבדים. ראשית, יש לייצר אלטרנטיבה להסכם עם איראן, אשר תגן על האינטרסים האמריקאים ותרחיב את מגוון החלופות הקיימות. שנית, על ארצות הברית ובעלות בריתה במזרח התיכון לגבש שיתוף פעולה מודיעיני ביניהן,...
ישראל רואה באיראן עם נשק גרעיני איום מסדר גודל עליון על ביטחונה – עד כדי איום קיומי. כבר כיום, בטרם נחתם הסכם בין איראן למעצמות, איראן נמצאת מרחק של חודשיים-שלושה בלבד מפצצה, אם אכן תחליט לפרוץ אליה. משום כך, הסכם קביל עם איראן יהיה חייב להרחיקה מרחק של שנתיים-שלוש לפחות מפצצה, ונכון שבעת הזו מדיניותה של ישראל תתמקד בראש ובראשונה בשיפור הפרמטרים של ההסכם הצפוי. במקביל, על ישראל לפעול מול ארצות הברית לקידום הסכמות, תכנית פעולה מתואמת ואולי אף לעגן הבנות בהסכם פורמלי, שייתן מענה לתרחישים הבעייתיים ולסיכונים שיהיו גלומים בפריצה איראנית...
ישראל נקלעה למעשה למצב, שאין היא יכולה לנסות ולשנות באופן מהותי את ההסכמה שגובשה בין הרפובליקאים והדמוקרטים בוועדת החוץ של הסנאט, ללא ספק בהסכמה, אילמת לפחות, של הבית הלבן. כל ביקורת מצד בכירים ישראלים על הצעת החוק תתקבל בתרעומת מצד שתי המפלגות. אף על פי כן, מוצע שתיעשה בדיקה על ידי ממשלת ישראל וידידי ישראל בוושינגטון, אשר לקידום חקיקה נפרדת או למצער לגיבוש שורה של הבנות בין ישראל לממשל, אשר יעוגנו ככל הניתן בפעולה של הקונגרס, גם אם לא יהיו בדרגת חקיקה מחייבת. יש להניח, שמשום שישראל היא המדינה היחידה המוזכרת בלשון החוק המוצע יגרום...
למרות שמסקנת הניתוח היא, שבנסיבות הנוכחיות, בטרם ייחתם ההסכם הסופי, ממשל אובמה אינו מתכוון להעלות את הדרישה להכרה של איראן בזכות קיומה של ישראל, אין משמעות הדברים שלא היה מקום להעלאתה על ידי ממשלת ישראל. אדרבא, הסברה נכונה יכולה וצריכה להדגיש את הזיקה שבין המשטר הפונדמנטליסטי הרדיקאלי באיראן לבין קריאתו הפומבית להשמדת ישראל והימצאות נשק גרעיני בידיו – שהשגתו תיצור את האיום החמור לביטחונה של ישראל. הדגשתה של זיקה זו יכולה ליצור הבנה לדרישה לחבר בין ההסכם בסוגיית הגרעין להכרה מצד איראן בזכות הקיום של ישראל.
הפרמטרים להסכם העתידי והכולל בין איראן לבין מעצמות המערב, כפי שפורסמו על ידי הממשל האמריקאי בשבוע שעבר, מדגישים את הבעייתיות שבהסכמות לכאורה בין המעצמות לאיראן. אנו עומדים לפני המשך המשא ומתן האמור להביא להסכם סופי, שיצמצם משמעותית את הסכנה הגלומה בהפיכה עתידית של תוכנית הגרעין האיראנית לתוכנית צבאית ולהצטיידות בנשק גרעיני. מאמר זה מציג תובנות, המבארות את משמעויותיהם המורכבות של הפרמטרים שפורסמו, והמלצות למדיניות באשר להמשך המשא ומתן עם איראן בנושא הגרעין. בשורה התחתונה מודגש הצורך בדיאלוג כן ואמין בין ממשלת ישראל לממשל האמריקאי,...
ראש הממשלה נתניהו יידרש להעמיד את יציבותה של ממשלתו העתידית אל מול הסיכונים הכרוכים בעמידה בהבטחות מתקופת מערכת הבחירות, שניתנו הן על ידי מפלגתו והן על ידי שותפים קואליציוניים אחרים. מומלץ, כי כאשר הקואליציה תנסח את סדר יומה הבינלאומי העתידי של הממשלה, תיכלל בו תוכנית שבה ראש הממשלה יבקש לפגוש את המנהיגות המדינית של שחקני המפתח בזירה הבינלאומית במטרה לקיים עמם דיון כן על הציפיות, המגבלות והאפשרויות, כאשר תחנתו הראשונה תהיה העיר וושינגטון. ולאחריה – בריסל, עיר הבירה של האיחוד האירופי ושל ברית נאט"ו. תחנה חשובה נוספת נמצאת כמובן...
אפשר שהסדר, שישאיר את איראן כ"מדינת סף גרעינית", הוא ה"רע במיעוטו" עבור ארצות הברית, אך הוא צפוי להיות רע מאוד עבור ישראל. משום כך, חתימתו תעצים את הפערים הקיימים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי אשר להתמודדות עם איראן ואת המחלוקות ביניהם. צל מסוכן יאפיל אז על היחסים האסטרטגיים בין המדינות. עם זאת, ישראל תוכל ליהנות מיתרונות מסוימים של עצירת איראן לפני הסף. ההסכם יפחית את האיום בתקיפה גרעינית נגד ישראל (לפחות זמנית) ואת הצורך לשמור על מוכנות מבצעית גבוהה לסיכול יכולות הגרעין באיראן. בנוסף, יקטן החשש של הציבור...
נאום ארבעים הדקות שראש הממשלה בנימין נתניהו נשא בפני המושב המשותף של שני בתי הקונגרס האמריקאי ב-3 במארס 2015 ייזכר, ככל הנראה, יותר בגלל השפעתו על יחסי ארצות הברית-ישראל ופחות בגלל מטרתו המוצהרת – להשפיע על ההסכם ההולך ונרקם בין קבוצת ה-P5+1 לבין איראן בנושא תוכניתה הגרעינית של האחרונה. ספק אם ההשפעה השולית שייתכן כי הייתה לנאום נתניהו על מהלכו הנוכחי של המשא ומתן, המנוהל עם איראן, הצדיקה את הריב, המתח ואת הסדקים שהסתמנו לאחרונה ביחסים האישיים בין הנשיא אובמה לביו נתניהו, כמו גם את הסכנה שלפיה ישראל תהפוך לכלי משחק פוליטי ביריבות...
לרוסיה יש עניין ברור להרחיב ככל האפשר את הקשרים בעיקר לתחום הצבאי, שבו הוקפאו – כולל אספקת הנשק – מאז 1974. ואולם, לא נראה שרב הסיכוי לחדש כיום את שיתוף הפעולה בין רוסיה למצרים בהיקף שאפיין את היחסים בתקופת ברית המועצות, בטרם פנתה מצרים מערבה. סביר שמצרים תעדיף לשמור על השותפות האסטרטגית עם ארצות הברית. מצרים תלויה מאז שנות ה-80 בנשק אמריקאי ובמערכת הקשרים עם הצבא האמריקאי, ואין לה עניין לפגוע בקשר חיוני זה ובסיוע הכלכלי והצבאי האמריקאי. רוסיה עצמה, חרף הישגיה במזרח התיכון מן העת האחרונה, רחוקה עדיין ממעמד שווה לזה של המערב – הן...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
במאמר זה מנותחים האתגרים הביטחוניים והמדיניים הנכונים לישראל. הניתוח מצביע על אי-תקפותה של המדיניות שגובשה על בסיס ההנחה כי ניתן להקיף את מדינת ישראל בחומת הגנה שתמנע את זליגתם של האירועים המתרחשים במזרח התיכון לתחומה, וכי ישראל תוכל לעמוד מנגד לאורך זמן לנוכח הכרסום במעמדה הבינלאומי. גישה אלטרנטיבית שגובשה בשנים האחרונות במכון למחקרי ביטחון לאומי קוראת לגיבוש ולאימוץ פרו-אקטיביות מדינית, בדגש על איתור וניצול הזדמנויות שיסייעו לישראל להתמודד עם האתגרים שלפניה, וישפרו את מעמדה באזור ובזירה הלאומית. כל זאת, תוך שמירה על אינטרסים...