בראיון שהעניק הנשיא אובמה לעיתון 'אל-ערבייה' (15 במאי 2015) הוא נדרש, בין השאר, לתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני ולאפשרות של התקדמות לקראת מימושו של חזון שתי מדינות לשני עמים. הוא הבהיר, כי הוא דבק ברעיון של הקמת מדינה פלסטינית, כפתרון היחיד, לדעתו, להבטחת עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולמצוקתם של הפלסטינים החיים בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה. בהתבטאויות נוספות חזר הנשיא והדגיש, כי פתרון זה ייתן את המענה המיטבי לצרכי הביטחון של מדינת ישראל בטווח הארוך וכן יתאים למערכת הערכים היהודית, שעל בסיסה קמה מדינת ישראל. התבטאויותיו...
היעד האופרטיבי של חמאס היה ונותר הסרת המצור ושיקום הרצועה ונראה שהארגון ייטה להתקדם בכל ערוץ מעשי שיוביל להשגת יעד זה. עם זאת, נראה, כי בעת הנוכחית הזרוע הצבאית אינה מעוניינת ליזום עימות, בפרט כל עוד היא שוקדת על הפקת לקחים מסבב העימות האחרון עם ישראל ומשקמת את תשתיותיה. שיקום מושכל ומבוקר של הרצועה יקטין במידה ניכרת את המוטיבציה של חמאס לחולל סבב אלים נוסף. אולם, על ישראל לשקול היטב את משקל התמיכה במהלך בכיוון הבנות בדבר רגיעה עם חמאס, שעלול יהיה להחליש את מעמדה של הרשות הפלסטינית, וזאת ביחס לתועלת שבהשגת רגיעה זמנית וארוכת טווח...
חמאס ושאר הפלגים החמושים הפעילים ברצועת עזה שיגרו במהלך 'צוק איתן' למעלה מ-4,500 רקטות לטווחים שונים בשטח ישראל. מכאן הבנת חמאס, כי גם אם יעילותה של מערכת 'כיפת ברזל' מנעה ממנו לגרום לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל, הרי שעצם הכורח לשלוח מיליונים מתושבי ישראל למקלטים באופן יום-יומי ורציף ושיבוש שגרת החיים של אזרחי ישראל עקב כך, היוו מבחינתו הישג חשוב. גם יכולתו לשבש את התעופה האזרחית לישראל ופוטנציאל הנזק הכלכלי והמורלי, הגלומים בה, אמורים לעודד את מגמת ייצורן של הרקטות תוך הגדלת כמויות הייצור, שיפור הדיוק והגדלת הטווח....
יתכן, כי במסגרת המאמץ לבלום את התרחבות השפעתה של 'המדינה האסלאמית' ברצועת עזה ובסיני ייווצר שיתוף פעולה עקיף ובלתי מוצהר בין חמאס לבין מצרים, ובין חמאס לבין ישראל. זאת, למרות שמצרים מאשימה בפומבי את חמאס בסיוע לפעילות 'אנצאר בית אל-מקדס' – 'ויליאת סיני', וכן בהסתרתם או למצער באי-מעצרם והסגרתם של פעילי הארגון לידיה. יתכן, שאם חמאס יפעל באופן נחרץ, יעיל וכולל נגד פעילותם של הארגונים הסלפים בסיני ובתחום הרצועה, יחול שיפור הדרגתי, אף אם מתון, ביחס הנוקשה שמפגין משטרו של הגנרל עבד אל-פתח אל-סיסי כלפיו.
בהחלט ייתכן, כי הערכות איום דומות אכן מסייעות לייצר מגעים חשאיים כאלה ואחרים בין דרגים ביטחוניים של ישראל ושל חלק מהמדינות הערביות, המודאגות מהצל שמעיבה השליטה האיראנית, וכי נוצר פוטנציאל להרחבת הקשרים בינן לבין ישראל. אולם, הערך המוסף לישראל של קשרים חזקים ו/או גלויים יותר עם מדינות המפרץ אינו מובן מאליו, ויש יסוד סביר להאמין שהיתרונות הטמונים בהם יהיו מעטים מכדי להצדיק את חשבון הנפש והמתחים הפוליטיים הפנימיים שהגישה האזורית עתידה לעורר בזירה הפנים-ישראלית. יתר על כן, יהא אשר יהא הפוטנציאל של הגישה האזורית, יתרונותיה לא יוכלו להתממש...
ב- 27 באפריל, 2015 פורסם תקציר דו"ח ועדת החקירה שמינה מזכ"ל האו"ם בנוגע לפגיעה במתקני או"ם במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ 2014. הגם שהדו"ח קובע כי בשבעה מתוך עשרה מקרים נפגעו בתי ספר של האו"ם מאש כוחות צה"ל, הדו"ח נמנע מהטלת אשמה על ישראל. בנוסף, הדו"ח מתייחס לראשונה לשימוש לרעה שנעשה במתקני או"ם ע"י חמושים פלסטינים. הניסוח הענייני והמאוזן של הדו"ח, בפרט בהשוואה לדו"ח הקודם של מזכ"ל האו"ם שבחן את הפגיעה במתקני או"ם במבצע "עופרת יצוקה"...
האינטרס האמור להנחות חתירה ישראלית להגיע לנוסח מותאם ומוסכם של היוזמה הערבית נותר בעינו. נוסח זה עשוי להפוך להיגיון המארגן של מערכת אזורית יציבה יותר, המכילה גם הסדר מוסכם לסוגיה הפלסטינית. נכונות ערבית לדון ביוזמה ולהתאימה למציאות המשתנה במזרח התיכון גם תקל על ישראל לנקוט צעדים בוני אמון משמעותיים מול הזירה הפלסטינית ולנתב את התמיכה הבינלאומית העקרונית בהסדר ישראלי-פלסטיני לכיוון של הסדר אזורי, ישראלי-ערבי, על יסוד תפישה רב-צדדית.
שלושת הסבבים האלימים שהתנהלו בין ישראל לחמאס מאז שנת 2008 לא הובילו לשינוי במהותו הבסיסית של הסכסוך ביניהם: ישראל כלואה למעשה במציאות של עימות אסימטרי בעל עוצמות גוברות של אלימות, שבה מצליח חמאס לקבע את פרדוקס העוצמה, ההופך את עוצמתה של ישראל לחולשה ואת חולשתו שלו לעוצמה.
התייחסות לרצועת עזה כאל ישות אויב מדינתית והכרזת מלחמה עליה עשויות לאפשר הפעלת כללי משחק חדשים ועיצוב תודעה אחרת. הכרזת מלחמה כזאת עשויה לסייע להסדרה תודעתית ותאפשר הגדרת מטרות ברורות ופחות דיאלקטיות, שיהיה בהן כדי לעצב מחדש את זירת המערכה. זהו שינוי של המערכת...
בעת האחרונה נוצר רושם שרוסיה מזהה הזדמנות למלא תפקיד פעיל יותר מאשר בעבר בתהליך המדיני וזאת, כחלק מהמאמץ לקידום האינטרסים הגיאופוליטיים שלה באזור. בראיית מוסקבה, ביכולתה לקדם את הדיאלוג בין ישראל לפלסטינים בהתבסס על היחסים הטובים בינה לבין שני הצדדים. כפי שרואה זאת מוסקבה, היחסים בין ישראל לממשל האמריקאי הצטננו. מחד גיסא, התפתחות זאת אמורה להקשות על חידושו של המשא ומתן. מאידך גיסא, היא פותחת פתח להשפעה רוסית מוגברת וניכרת על התהליך. משום כך, אין להוציא מכלל חשבון ניסיון רוסי פעיל להתניע מחדש את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.
על אף השוני המובנה, הגיאוגרפי והאסטרטגי, גם בזירה הצפונית וגם בזירה הדרומית אין עניין לאף אחד מהצדדים בהסלמה. לעומת זאת, ניתן לומר שבשני המקרים התרחשויות אזוריות, ובמיוחד עליית הג'האד הסלפי, יוצרות תגובות שרשרת שגליהן מכים בחתך אזורי ובעקיפין מערערות את היציבות בזירות העימות בין ישראל לשכנותיה. בחצי-האי סיני פועל ארגון אנצאר בית אל-מקדס נגד המשטר המצרי וחותר לערער את יציבותו – בין היתר באמצעות קשרים המיוחסים לו עם חמאס בעזה. הסלמה במאבק אנצאר בית אל-מקדס ופעולת נגד של המשטר המצרי, שתכלול לחץ נוסף על חמאס ברצועה, עלולה תהיה לגרום...
מבצע 'צוק איתן' הסתיים באוגוסט 2014 והותיר את רצועת עזה במציאות הומניטרית סבוכה. הקהילה הבינלאומית הביעה נכונות להתגייס לשיקום הרצועה. בוועידה שהתקיימה בקהיר בסמוך לתום המערכה הצבאית הובטח סכום של כ-5.4 מיליארד דולר לפרויקט. מסיבות שונות תהליך השיקום לא החל עדיין. נראה, כי נדרש פתרון יצירתי, שיאפשר גישור על פערים, עמדות ודרישות, וישפר היתכנות להתנעתו של פרויקט השיקום, תוך בקרה יעילה של השימוש בכספי השיקום ובחומרי הבנייה. במלחמת קוריאה בשנת 1951, פותח ויושם רעיון של "שמורות טבע" או "מקומות מחסה" שבמסגרתו הוגדרו...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...