במאמר הזה אדוּן בשלושה מאמרים העוסקים במבצע חומת מגן ובמבצע עופרת יצוקה, המשקפים את השיח הנורמטיבי ואת השיח האופרטיבי הרווחים בישראל. כמו כן אעסוק בדבריהם של מנהיגי חזבאללה וחמאס שבהם בא לידי ביטוי השיח האינטראקטיבי.
המחבר בוחן את מאפייני הלחימה של צה"ל אל מול האתגרים שהוצבו בפניו במהלך מבצע עופרת יצוקה – דצמבר 2008. נבחנים ההיבטים המבצעיים, ההומניטאריים, המשפטיים ואחרים המציגים את הישגיו של צה"ל על רקע האילוצים הכבדים שהטיל על עצמו במהלך הפעולה.
מאמר זה אינו עוסק בסוגיה תיאורטית הרחוקה מן המציאוּת. ייתכן שכבר בזמן הקרוב יהיה על צה"ל לעצור התקפה כבדה על תל־אביב של טילים שישוגרו מעשרות סוללות הממוקמות בלב בירות, בלבם של כפרים לבנוניים רבים, בעזה ואולי בדמשק, כאשר מסביב לכל סוללת טילים כזאת נמצאים מאות בני ערובה. הדילמה שתעמוד בפני קציני צה"ל תהיה האם לפגוע בבני הערובה יחד עם הפגיעה בסוללה או להמשיך לספוג טילים, הרס ואבדות של יהודים במסגרת התפיסה שעלינו לספוג אבדות כהכרח מוסרי.
מערכת "כיפת ברזל" ליירוט טילים מתוצרת ישראל עברה את השלב המבצעי הראשון שלה וקצרה כמה הצלחות מרשימות. המערכת הצליחה להבחין בין טילים הצפויים לנחות בשטחים פתוחים לבין טילים המכוונים לאזורים מאוכלסים, ולהימנע מבזבוז משאבים על יירוט טילים מהסוג הראשון, תוך יירוט כ-שמונים אחוזים מן הטילים מהסוג השני. כפועל יוצא מכך, נמנעו, ללא ספק, הרוגים ופצועים ישראלים רבים וכן נמנע נזק גדול לרכוש. תוצאה זו נותנת תוקף לרציונאל הכלכלי העומד מאחורי המיזם, למרות הפער הגדול בין העלות הנמוכה של הטילים והרקטות המשוגרים מרצועת עזה לבין עלות הטילים...
מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.
בתחילת דצמבר 2011 הודלף לעיתונות דו"ח בעניין מטוס ה-F-35 של ועדת בדיקה שהוקמה מטעם משרד ההגנה האמריקני. הוועדה שכונתה Quick Look Review (QLR) כללה כמה מבכירי מערכת הביטחון האמריקנית. הוועדה התבקשה לבחון, באופן מיוחד ונקודתי, את שאלת רכש המטוסים במקביל לתכנית ניסויי הטיסה (שאלת ה-"בו-זמניות" או Concurrency במקור), וזאת בעקבות דו"ח לא חיובי על התנהלות ניסויי הטיסה, שהוגש בסוף חודש אוקטובר 2011. רכש "בו זמני" התנהל כמעט בכל פרויקט נשק גדול במדינות המערב בעשורים האחרונים. לוחות הזמנים הממושכים הן של הפיתוח...
בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים העוסקים באפשרות שאיראן תרכוש יכולת גרעינית ובקשיים להרתיע ולהכיל יכולת זו. כן התקיימו כמה משחקי סימולציה, ובהם נבחנו תהליכים עד להגעתה של איראן ליכולת גרעינית צבאית. הסימולציה המדמה תגובות לתרחיש שבו איראן מבצעת ניסוי גרעיני נועדה להוסיף על הידע הקיים בנושא, ובעקבותיה התקיים רב-שיח, שלתכניו מוקדש פרסום זה.
הסימולציה החלה לאחר ניסוי גרעיני איראני, בלא התרעה מוקדמת. ככלל, עצם פיצוץ המתקן לא הביא שינוי מהותי בהתנהגות השחקנים המרכזיים שעמדותיהם נבחנו – ארצות הברית, רוסיה, סין, האיחוד האירופי, תורכיה, מצרים,...
ההערה החשובה והחמורה ביותר בדוח המבקר הנוכחי עוסקת בשאלת יסוד, המהווה מכשול עיקרי ויסודי בבניית מערכת ראויה של מוכנות לקראת שעת חירום ושל ניהול זירות הפעולה בה. וכך גורס המבקר: "כמעט חמש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה ולמעלה משלוש שנים לאחר שהחליטה הממשלה להקים את רח"ל כדי שתשמש גוף מטה מתאם שבאמצעותו יממש שר הביטחון את אחריות-העל שלו לטיפול בעורף במצבי חירום – עדיין לא הוסדר, על ידי מקבלי ההחלטות, באופן מחייב וחד משמעי נושא חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להכנת ולהיערכות הרשויות המקומיות...
מאמר זה מציג כמה מהעובדות וכמה מהמסקנות הנובעות מהנסיגה של ישראל מלבנון ב-2000. כמו כן מובאים עוד שני ארועים שהתרחשו לאחר מכן. מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ויציאת כוחות סוריה מלבנון בשנת 2005. כל המאורעות הללו – סבור המחבר – קשורים זה בזה.
מערך המילואים של צה"ל, בעבר התשתית העיקרית של הכוח הצבאי, נמצא בפרשת דרכים כשהפיקוד הצבאי עצמו והדרג המדיני אינם יודעים כנראה באמת כיצד לעצבו מחדש. המחבר טוען כי השילוב של עלויות פוליטיות ועלויות כלכליות גבוהות, הכרוכות בהפעלתו של מערך המילואים, מאיץ את שקיעתו כחלק מצעידתו לעבר מודל של צבא מילואים מקצועי. לטווח ארוך, מערך המילואים יצטמצם ויעמוד על מודל מקצועי, המתבסס על שירות של מעטים יחסית, בהדרגה בהתנדבות, לתקופות ארוכות יחסית, שיבטיחו את השמירה על כשירותם בתמורה לתגמול כספי הולם, בדומה למודל שמספר צבאות מערביים אמצו על חורבות...
מאמר זה מתמקד בניתוח היתרונות והמגבלות של שימוש ארגוני טרור בכלים קיברנטיים כדי לתקוף תשתיות קריטיות של מדינות, מוסדות וסמלי שלטון, תשתיות ומערכות עסקיות ותעשייה, וכן יעדים אזרחיים ציבוריים למיניהם. המחברים בוחנים האם מדובר באיום ממשי ומידי, או שמא זהו איום פוטנציאלי רחוק, השב ועולה מעת לעת כחלק מהשיח הכללי בתחום זה.
