בכל פעולה צבאית של ישראל מול שכנותיה מעורבים שיקולים בינלאומיים שעליה לקחת בחשבון. עם זאת, דומה שמעולם לא נדרשה ישראל לרגישות פוליטית כה רבה לנסיבות האזוריות, כמו זו שעליה להפגין במבצע "עמוד ענן" בעזה. מדינות במזרח התיכון עברו שינויי משטר עמוקים מאז מבצע עופרת יצוקה ב-2008- 2009, כאשר השינוי המשמעותי ביותר – בהקשר למבצע בעזה – התרחש כמובן במצרים.
מטרות מבצע "עמוד ענן" מדודות ומנוסחות בזהירות: להשיב את ההרתעה הישראלית מול חמאס על-ידי פגיעה קשה בארגוני הטרור הפלסטינים בעזה ושלילת יכולתם להשתמש במערך האסטרטגי של הרקטות ארוכות הטווח שברשותם. המבצע החל בהצלחה צבאית ומודיעינית מרשימה, ונראה כי כבר בערב הראשון הושגו כמעט במלואם יעדי המבצע. הניסיון שנלמד במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה" לימד, כי נדרשת 'תקופת עיכול' עד שעוצמת המכה מחלחלת ומשפיעה על מקבלי ההחלטות בצד השני.
ב-21 עד ה-25 באוקטובר 2012 התקיים התרגיל הלאומי הראשון מסוגו, שנועד לבחון באופן ממוקד את ההיערכות הכוללת של המדינה ומוסדותיה מול סכנה של רעידת אדמה חזקה. זו השנה השישית ברציפות שבה מתקיים תרגיל עורף שנתי, כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה וכשיא של סדרה ארוכה של תרגילים פרטניים, המתקיימים לאורך השנה. עד עתה כול התרגילים השנתיים נערכו על בסיס של תרחיש ביטחוני, שבמרכזו התקפות טילים ורקטות על החזית האזרחית. ההחלטה לעסוק השנה בנושא רעידות האדמה הינה בעלת משמעות מיוחדת, באשר היא מצביעה על: א) ההכרה, לפחות במשתמע, בחשיבות ההיערכות מול האיומים...
ב-16 במאי 2012 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה מדינית-ביטחונית, שמטרתה לגבש תובנות באשר ליחסי ישראל-מצרים על רקע אירוע ביטחוני בחצי האי סיני.מזכר זה מסכם את תהליך הסימולציה ואת ממצאיה.
– איתור מתחם בסיני, שנבנה במימון וסיוע איראני, מתחם המשמש לייצור והרכבה של טילים/רקטות ארוכי טווח וטילי חוף-ים, במטרה להפעיל אמצעי לחימה איכותי וארוך טווח זה מול ישראל ישירות בירי מסיני או דרך חמאס והג'יהאד מעזה. בסימולציה השתתפו בתפקידים שונים מספר צוותים: קבוצה ישראלית מדינית וביטחונית, צוות מצרי, חמאס, ארצות הברית והכוח רב לאומי בסיני....
במאמר הזה ייבחנו היבטים שונים של אמצעי אכיפה ומניעה בנוגע לאיראן, בראש ובראשונה הטלת סגר ימי, לשם הגברת הלחץ עליה במטרה לסכל את הפצתו של נשק לא קונוונציונלי, כמו כן יידונו השלכותיהם של אמצעי האכיפה והמניעה האלה והחלופות הרלוונטיות הקיימות בפני הקהילה הבין־לאומית
מאמר זה בוחן את השאלות הבאות בהקשר לטרור כפי שהוא מוכר במאה ה-21: מהי הדרך המיטבית להתגונן מפניו? האם יש למקד את המענה בהיבטים ההגנתיים או שיש לשלב בין הגנה להתקפה? מיהו היריב והיכן מרחב הלחימה? שאלות אלה נבחנות מתוך מבט היסטורי לשם למידה והפקה של לקחים ומתוך מבט לעתיד, בניסיון לגבש תובנות בנוגע לאסטרטגיה מתאימה ולטקטיקה יעילה, הכוללות שילוב של הטכנולוגיה כמרכיב חיוני במאבק בטרור.
לנוכח אתגרי לחימה בשטחים צפופי אוכלוסיה, הוקמה מסגרת דינים חשובה של המשפט הבינלאומי החָל במצבים אלה, שמסדירה את התנהגות הלוחמים ומגנה על מי שאינם משתתפים במעשי האיבה. כללי הלחימה שיידונו במאמר זה נמצאים בעיקר בפרוטוקול הראשון הנוסף לאמנות ג'נבה משנת 1977.
בשנים האחרונות עוסק המכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל־אביב בתהליך שיטתי של לימוד, המשגה וניתוח ביקורתי של המתרחש בחזית האזרחית במדינת ישראל. עיסוק זה נעשה על בסיס ההבנה שההתפתחויות בחזית האזרחית הן רכיב חשוב וגדל בתפיסת הביטחון של ישראל, בעיקר נוכח האיומים העכשוויים שאויביה של ישראל מכוונים במידה רבה אל העורף האזרחי, האוכלוסייה והתשתיותהלאומיות. מאמץ מחקרי זה בא לידי ביטוי בין היתר בכנסים השנתיים שמקיים המכון ובהם מציגים אנשי מפתח העוסקים בתחומים שונים של העשייה בחזית האזרחית את ניתוחיהם בנושאים השונים הנוגעים לחזית...
בחודשים האחרונים חברו אירועים קצרי טווח לתהליכים ארוכי טווח, שהעמידו יחדיו את סוגיית שילובם השוויוני של חרדים בצה"ל ובשירות האזרחי במקום גבוה בראש סדר היום של החברה הישראלית. לתופעות עכשוויות חשובות אלה חוברים, כמובן, גם תהליכים חשובים המעצבים ומשנים לטווח ארוך את צביונה של החברה הישראלית כולה, וביניהם: 1( ההתפתחויות הדמוגרפיות, לאורך זמן, הן במגזר החרדי והן במגזר הערבי לקבוצותיו, המשנות את המארג החברתי בישראל ומאיימות להפוך את שתי הקבוצות הללו לרוב לא־ציוני, דוגמת מה שמתרחש כבר בבירתנו, ירושלים; 2( התפתחות התופעות של ההקצנה...
אילו כללים משפטיים חלים במסגרת עימות מזוין המתנהל באזור שבו מתגוררת אוכלוסייה אזרחית מול גורם לא מדינתי? אילו כללים חלים כאשר האויב אינו מכבד את הכללים הבסיסיים של הלחימה — אינו מבחין את עצמו מן האוכלוסייה ואף משתמש בה כבמקום מסתור וכבסיס לפעולה? במאמר הזה אציג את עמדתי בנושא.
