למרות שהבחירות לנשיאות צפויות להתקיים רק בעוד כחצי שנה, המערכת הפוליטית האיראנית כבר מצויה בתוכה, והגורמים השונים פועלים ומתבטאים בניסיון לקדם עצמם לקראת ההמשך. המנהיג העליון מגלה מעורבות גבוהה כדי להבטיח התנהלות ראויה מול הציבור. הניסיון ההיסטורי מצביע על כך שלאחר התבססותה של המערכת הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית (בראשית שנות ה-80), כל נשיא מכהן המשיך לקדנציה שנייה, גם אם לעיתים קרובות מרחב התמרון שלו צומצם. לפיכך, סביר להניח שלרוחאני עדיין הסיכויים הגבוהים ביותר להיבחר לקדנציה שנייה כחלק מהמגמה לשמור על יציבות המשטר.
הברכות האופוריות שנשמעו מצד לפחות חלק ממנהיגי העולם בעקבות חתימת הסכם הגרעין השכיחו כי השמחה עלולה להתחוור כקצרת ימים. אולם, אם העולם רוצה למנוע מאיראן להשיג את שאיפותיה הגרעיניות, יידרש שינוי בגישה של מועצת המנהלים של סבא"א כלפי הסוגיה. איראן צריכה לכל הפחות לספוג גינויים על פעילותה בעבר בתחום הגרעין. האווירה הנוכחית מתמקדת רק במניעת משבר הגרעין עם איראן, ואינה תורמת כמעט מאומה לפעולות מניעה שעניינן התרחיש הפוטנציאלי של פריצה איראנית לפצצה בתוך עשר עד חמש עשרה שנים. בנסיבות אלה, כאשר הספירה לאחור תסתיים, סביר מאוד שנמצא עצמנו...
מהבחינה המבצעית, הפעלת המטוסים הרוסיים מאיראן כשלעצמה אינה משפיעה על ישראל. רוסיה ממילא תוקפת את הארגונים הג'האדיסטים בסוריה – ויש בכך אינטרס ישראלי – ואין זה משנה הרבה לישראל אם מטוסיה יוצאים מרוסיה וסוריה, או מאיראן. יציאת המטוסים לתקיפה מאיראן גם אינה אמורה להשפיע על התיאום המבצעי שעליו הוסכם בין רוסיה לישראל. אבל חשוב יותר הוא ההקשר הכולל של שיתוף הפעולה המתרחב בין רוסיה לאיראן. איראן כבר לוחצת להגיע לעסקת נשק גדולה עם רוסיה, הצפויה לשנות רכיבים חשובים ביכולות הצבאיות שלה. למרות שאספקת נשק כזו נאסרה בהחלטת מועצת הביטחון לשנים...
בקרת נשק ויציבות אסטרטגית במזרח התיכון ובאירופה הוא הכרך השלישי והאחרון שיוצא לאור במסגרת פרויקט תלת-שנתי על ידי התוכנית לבקרת נשק וביטחון אזורי במכון למחקרי ביטחון לאומי, ובסיוע מענק נדיב של קרן היולט (Hewlett).
לאסופת מאמרים זו שני מוקדים: מקבץ מאמרים אחד בוחן את האתגרים המתמשכים לנוכח שאיפותיה ופעילותה של איראן בתחום הגרעין בעידן שלאחר החתימה על הסכם הגרעין. המקבץ השני עוסק ברעיונות שעלו בזירה הבינלאומית במהלך העשור האחרון ביחס להשלכותיהן של הרתעה ויציבות אסטרטגית על הביטחון במזרח התיכון ובאירופה, תוך הפניית תשומת לב מיוחדת...
אין זה מקרה שטהרן מיהרה להתייצב לצדו של ארדואן מספר שעות לאחר תחילת האירועים בניסיון ההפיכה הכושל והייתה הראשונה שהביעה תמיכה בו. זאת בשל העובדה כי ניסיון ההפיכה עורר, אמנם לזמן קצר בלבד, חשש עמוק באיראן אשר לעתיד הקשרים בין המדינות אם אכן תצלח ההפיכה. איראן חותרת לנצל את הצורך של המשטר בטורקיה להציג הישגים במדיניותו האזורית, כמו גם את הצורך הטורקי בהתמקדות בזירה הפנימית, כדי לקדם את האינטרסים שלה באזור ובה בעת לחזק את היחסים הבילטרליים עם טורקיה. השלכותיו המגוונות של ניסיון ההפיכה שכשל בטורקיה מצטרף לשורה ארוכה של שינויים, שפקדו את...
ניתוח ההתנהגות האיראנית בשנה החולפת מחזק את הערכות, שבוטאו בפרסומים שיצאו לאור על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ולפיהן בטווח הקרוב נשקפים אך סיכונים מתונים בעקבות חתימת ההסכם. ישראל וארצות הברית מחויבות לפעול בנחישות, כדי למנוע מאיראן להתבסס קרוב לסף הגרעיני וכן לגבש מענה משותף, מעוגן בהסכם מקביל, שיתבסס על הגדרת קו אדום פומבי וברור: כל עוד המשטר הנוכחי באיראן איננו משנה את מדיניותו החתרנית באזור, שתי המדינות מחויבות לפעול בנחישות כדי למנוע ממנו להתבסס קרוב לסף הגרעיני. בטווח הקצר, על ישראל וארצות הברית להמשיך ולפתח מנגנוני...
ישראל נותרה כמעט לבדה מול הציר האיראני-רדיקלי ואין לה על מי לסמוך, מלבד על עצמה. על כן, עליה לפעול בעדיפות מוחלטת מול התחזקותו של ציר זה, הנתמך (לצערנו) גם על ידי רוסיה. ויש לזכור: הרפובליקה האסלאמית של איראן (ובעלי בריתה) מסוכנים לישראל עשרת מונים מ'המדינה האסלאמית'. שעל כן יש לגבש אסטרטגיה המורכבת מכמה רבדים וממדים. תנאי בסיסי הוא יצירת ברית אזורית, גם אם לא מוצהרת, עם גורמים בעולם הסוני ובראשם ערב הסעודית, מדינות המפרץ, טורקיה, ירדן ומצרים. למדינות הסוניות המובילות במזרח התיכון חפיפת אינטרסים עם ישראל והן מעוניינות לקדם מגמות...
בשבועות האחרונים עלה לכותרות עימות מחריף בין איראן לארצות הברית, שבמוקדו הטענה האיראנית כי ארצות הברית אינה עומדת במחויבויותיה הכלכליות במסגרת הסכם הגרעין. איראן מאשימה את הממשל האמריקאי בעיקר בכך, שהוא יוצר אווירה שלילית כלפיה, וזו מקרינה על חוסר הנכונות מצד בנקים וחברות בינלאומיים לקדם עסקים עם איראן. נושא זה הפך כלי ניגוח פוליטי בידי מתנגדי הסכם הגרעין ומתנגדיו של רוחאני באיראן, והמחלוקת סביבו התעצמה ערב סיבוב הבחירות השני למג'לס. על סמך תוצאות הבחירות הצליח מחנה רוחאני להכניס חלק מתומכיו למג'לס, הגם שלא הצליח להשיג רוב בפרלמנט....
הבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר למועצת המומחים (הגוף שיבחר בעתיד את המנהיג הבא) ולמג'לס (הפרלמנט) באיראן, היו מבחן ראשון למנהיגותו של הנשיא חסן רוחאני מאז הסכם הגרעין ובעקבותיו הסרת הסנקציות. התוצאות משקפות שינוי, במסגרתו הצליחו אנשי המחנה המתון (יחסית) לכרסם בכוחם של השמרנים הקיצונים. בהקשר הישראלי, השאלה המרכזית, היא האם הצלחת "מחנה רוחאני" תביא גם לשינוי במדיניות האזורית של איראן? הסיכוי לכך נמוך ביותר שכן בתחום זה הגורם המשפיע המרכזי הינם משמרות-המהפכה המעורבים בלחימה בסוריה ובעיראק, בקשר עם חזבאללה ובסיוע לח'ותים בתימן....
מטרתו של מאמר זה, היא ללכד את התובנות מהכנס השנתי שקיים המכון בינואר 2016 לתמונה שלמה ולשרטט על בסיסן קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים שהודגשו ונדונו במהלך הכנס. ניתן להגדיר את היעדרה של הגדרה מוסכמת לבעיה האסטרטגית שבפני ישראל, לצד תיעדוף שונה של האיומים והיעדר הצבעה על הזדמנויות, כ'מבוכה אסטרטגית'. במילים חריפות יותר: הכאוס בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל גורם לכאוס מחשבתי ולבחירה בתפיסת הסטטוס-קוו כאופציה העדיפה. אופציות חלופיות דורשות יוזמה ופרו-אקטיביות, שתכליתן עיצוב מציאות אחרת – הגם שכרוכה בהן...
