סבבי הלחימה החוזרים נגד חמאס ברצועת עזה מאז 2009 לא השיגו את היעדים האסטרטגיים הנחוצים: השגת הרתעה ארוכת טווח, פגיעה קשה בחמאס והחלשתו והטלת מגבלות חמורות על התעצמותו הצבאית. אין זו הפתעה שחמאס, המכין את עצמו בימים אלו לעימות הבא עם ישראל, משקיע מאמץ מרוכז בחפירת מנהרות. בסל השיקולים הנוכחי אל מול רצועת עזה הפתרון האופטימלי עבור ישראל הוא מציאת פתרון טכנולוגי נגד איום המנהרות ההתקפיות, שיאפשר לדחות את העימות הבלתי-נמנע עם חמאס ולהגיע אליו מעמדה יותר טובה לכשיפרוץ. אולם, אי-הבשלתו של פתרון כזה יוצר דילמה בנקודת הזמן הנוכחית לגבי אופן...
התמונה המדינית, שהולכת ומחריפה בשבועות האחרונים בצד ההידרדרות הביטחונית, אינה מבשרת טובות. הסימנים בשטח רבים, והאחרון שבהם – יוזמתה המדינית של צרפת. ישראל אינה יכולה להמשיך לנהל קרבות מאסף, ולחשוב שהיא "מנהלת את הסיכסוך", בלי שתהיה שום תקווה להגיע להסדר.
מטרתו של מאמר זה, היא ללכד את התובנות מהכנס השנתי שקיים המכון בינואר 2016 לתמונה שלמה ולשרטט על בסיסן קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים שהודגשו ונדונו במהלך הכנס. ניתן להגדיר את היעדרה של הגדרה מוסכמת לבעיה האסטרטגית שבפני ישראל, לצד תיעדוף שונה של האיומים והיעדר הצבעה על הזדמנויות, כ'מבוכה אסטרטגית'. במילים חריפות יותר: הכאוס בסביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל גורם לכאוס מחשבתי ולבחירה בתפיסת הסטטוס-קוו כאופציה העדיפה. אופציות חלופיות דורשות יוזמה ופרו-אקטיביות, שתכליתן עיצוב מציאות אחרת – הגם שכרוכה בהן...
הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן.
בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...
בספרו ישראל, ארצות הברית והמאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2010-2009 מגולל המחבר, זכי שלום, את הדרך הנפתלת והסבוכה בה צעד הנשיא אובמה במאמציו להביא להסדר ישראלי-פלסטיני בשנתיים הראשונות לכהונתו. בהסתמך על מקורות מידע מגוונים ועדויות של בכירים בממשל האמריקאי ובישראל, מתאר המחבר את קורות יחסי שתי המדינות, שעמדו בסימן משבר קשה ורווי מתח. המחבר מנתח את הסיבות והאילוצים שמנעו את קידום ההסדר, כפי שקיווה הנשיא אובמה.
ישראל לא השכילה להרכיב בשנים האחרונות ארגז כלים חדש, המתאים לרוח התקופה, שיתמקד בהפעלת מאמצים כלכליים, תשתיתיים, חברתיים וחינוכיים – בין היתר, באמצעות המדיה החדשה. בהיעדר כלים חדשים וכאשר אין מענה מתאים לבעיה האסטרטגית, ניכרת חזרה לשימוש בארגז הכלים הישן, ויש בישראל הדוחפים למחזר תכניות אופרטיביות (כגון "חומת מגן") שגובשו כמענה למצב שונה בתכלית ושמימושן עלול להתברר כמקח טעות. הסיכוי לשינוי המציאות המתהווה הוא הצבת רעיונות מתחרים ואטרקטיביים נגד ההקצנה הלאומית והדתית, הכובשת את הלבבות של הצעירים בגדה ובעזה. לצורך כך, יש...
המתווה הביטחוני שמתואר במאמר מציג היתכנות ביטחונית להיפרדות עצמאית מן הפלסטינים בשטחי יהודה ושומרון וכן הוא מציג מענה הולם ושקול – לדעת המחברים – לסוגיית הביטחון, היתכנות זו רלוונטית גם לתרחישים של הסדרים חלקיים או הסדרי ביניים אחרים, שאינם מגיעים כדי הסדר קבע. במתאר המוצג במאמר זה ההיפרדות מיהודה ושומרון שונה מהותית מן ההתנתקות מחבל עזה. במישור האזרחי – הפינוי הוא חלקי בלבד וגושי התיישבות עיקריים, ובהם רוב המתיישבים, יישארו במקומם. במישור המדיני – הרשות הפלסטינית תמשיך להיות פרטנר והמשא ומתן עמה על הסדר מוסכם אמור...
בעוד שבשנת 1993 ישראל הכירה באש"ף כמיצגו של העם הפלסטיני, אבו מאזן אינו מכיר בישראל כמדינה יהודית. עמדה זו, הסותרת את העמדה הישראלית, בין היתר, כפי שנוסחה במגילת העצמאות, הובהרה לציבור הישראלי שנים רבות לאחר חתימת הסכמי אוסלו וספק רב אם אלה היו נחתמים אילו הצהירו הפלסטינים על כך בזמנו. בעמדת אבו מאזן ניכרים יסודות מהעמדה הפלסטינית, המוכרת מאז שנת 1947 ואף קודם לכן, השוללת עקרונית מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך התאמתה למציאות הנוכחית. ניתן לראות במדיניות זו עדות לחתירה להקמת מדינה פלסטינית עצמאית על בסיס גבולות 1967, שבה לא ישכנו...
בספטמבר 2015 הגישה ערב הסעודית בקשה להעביר למגרש ניטראלי את משחקה מול הנבחרת הפלסטינית במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018. הסעודים סירבו להגיע לאצטדיון פייסל אל-חוסייני שבכפר א-ראם בפאתי ירושלים. העילה הרשמית – "פורס מז'ור". הפלסטינים ניסו לשכך את החששות שהעלתה ערב הסעודית מפני האפשרות ששחקני נבחרתה יידרשו במעבר הגבול לפעולות הכרוכות בנורמליזציה, ובפרט החתמת דרכוניהם בחותמות ישראליות. ואולם, ערב הסעודית התעקשה על קיום המשחק מחוץ לרשות הפלסטינית ודחתה את נוסחאות הגישור המוצעות – דבר שהוביל להחרפה הדרגתית של הטון הפלסטיני...