קיימים סימנים למאמץ שמטרתו הפגת המתיחות בין איראן לערב הסעודית. האחרונה שבהן — הגעת שר החוץ של כווית לטהראן לפגישה עם נשיא איראן כשבידו איגרת ובה נכונות של מדינות המפרץ הערביות לפתוח ב"דיאלוג אסטרטגי" עם איראן. המחברים סוקרים את הסיבות שהניעו את הצדדים להניע מהלך זה ומדגישים כי לא ניתן עדיין לקבוע עד כמה התפנית ביחסי ערב הסעודית ואיראן תהיה עמוקה וממשית. זאת, משום שהמשקעים בשני הצדדים עמוקים, הסיבות הבסיסיות לעויינות לא נעלמו, אולם השינויים באזור, ובעיקר מה שמסתמן כהשלמה של המדינות באזור עם הישארותו של בשאר אסד,...
תנועת הדה־לגיטימציה, שמטרתה היא להביא להטלת חרם בינלאומי על ישראל, מצדיקה את פעילותה בטענה שישראל כובשת את "האדמות הפלסטיניות" ו"מדכאת את העם הפלסטיני". ההתמקדות של תנועת הדה־לגיטימציה בסכסוך הישראלי־פלסטיני עוררה בשנים האחרונות בקרב רבים את התחושה, שאם הכיבוש יבוא לקיצו, תיעלם גם תנועת הדה־לגיטימציה, או לפחות ייחלש מהותית הרציונל המרכזי שבבסיסה. אולם מאירועים שהתרחשו בשנים האחרונות עולה בבירור שעבור לפחות חלק (שלא ניתן לקבוע את מספרם המדויק) מבין אלה שקפצו על עגלת הדה־לגיטימציה, האג'נדה היא הרבה יותר אנטי־ישראלית...
במלאת שנה ליישום הסכם הגרעין והסרת הסנקציות האירופיות מעל איראן, ניכרת תנופה במגעים ובהסכמים הנחתמים בין מדינות אירופה לאיראן. יחסים אלה חשובים ביותר למשטר בטהראן, הן בתחום הכלכלי-מסחרי והן כמשקל נגד לארצות הברית, הנתפסת כעוינת את המשטר. חשיבות יתר נודעת למערכת היחסים עם אירופה בפרט בימים אלה, לקראת כניסת ממשל טראמפ לבית הלבן, ודבריו בדבר אפשרות לפגיעה בהסכם הגרעין. עמדתן של המדינות האירופיות שהיו מרכזיות בקבוצת ה-P5+1 שגיבשו את הסכם הגרעין, חשובה להבטחת המשכיותו.
המאמרים המאוגדים בקובץ זה מוקדשים לניתוח הסוגיות המרכזיות שבראש סדר היום המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל, מזוויות מגוונות ובדגשים שונים. ניתוח זה מהווה בסיס למבט קדימה לטווח הזמן הקרוב והבינוני, ובפרט רקע להפקת לקחים והמלצות למדיניות. המשימה שניצבה בפני כותבי המאמרים המקובצים בספר זה אינה פשוטה כלל ועיקר. המזרח התיכון הוא אזור רב־תהפוכות מבניות, שטוף הקצנה רעיונית ומניעים פוליטיים מתנגשים, רווי מוקדי מתח אזורי וכלל־עולמי ועתיר שחקנים מעורבים, מדינתיים ולא מדינתיים, מן האזור עצמו ומחוצה לו. בסביבה מורכבת זו לא קל לאתר ערוצי פעולה...
רמטכ"ל הצבא האיראני, גנרל מוחמד חוסין באקרי, אמר בסוף נובמבר, כי איראן עשויה להקים בעתיד בסיסים ימיים בטווחים רחוקים על חופים, על איים, או כבסיסים צפים, ויתכן שיום אחד תקים בסיסים על חופי תימן או סוריה. גם מפקד הצי האיראני נשא דברים ברוח זו. דברים אלה נובעים בראש ובראשונה משאיפתה של איראן להגמוניה במזרח התיכון ואף מעבר לו. לא ברור אם כוונת הדוברים להקמת בסיס קבוע. מותר להניח שאיראן מביאה בחשבון שהקמת בסיסים כה מרוחקים מתחומיה תחשוף אותם לפגיעה מצד יריביה, בעיקר במצב של עימות. ראוי שישראל תסתפק במעקב אחר ההתפתחויות בנושא, משום...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
מדינות ערב הסוניות, בראשן מצרים וערב הסעודית, גילו לאורך שנת 2016 פעלתנות למען שבירת הקיפאון בתהליך המדיני הישראלי־פלסטיני וחידוש המשא ומתן לשלום. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, פנה בשתי הזדמנויות נפרדות — האחרונה שבהן ב־ 20 בספטמבר 2016 , מעל במת העצרת הכללית של האו"ם בניו־יורק — בקריאה ישירה לעם ולהנהגה בישראל להכיר בחשיבות פתרון הבעיה הפלסטינית, ולחתור להשגתו. הוא הדגיש כי העת הנוכחית מזמנת "שעת כושר אמיתית לכתיבת דף מזהיר בהיסטוריה של האזור", אשר מימושה יעניק יציבות ביטחונית ושגשוג כלכלי לפלסטינים ולישראלים. דבריו...
אחד המאפיינים המרכזיים של המזרח התיכון בשנים האחרונות הוא המשבר המתעצם בין איראן לערב הסעודית, והניסיונות של השתיים לגבש קואליציות אזוריות ולקדם באמצעותן את השפעתן האזורית. ברקע התגבשותם בעשור האחרון של הציר הסוני בהובלת ערב הסעודית והציר השיעי בהובלת איראן ניצבת שורה של התפתחויות דרמטיות, חלקן נובעות מתוך האזור וחלקן חיצוניות. מצד אחד, קריסתן של חלק ממדינות ערב כתוצאה מהאכזבה המצטברת של הציבור מהמדינה, מהמשטר המדכא ומחוסר יכולתו לספק את צורכי הציבור, לצד כישלון הפאן־ערביות החילונית — אלה סללו את הדרך לעליית האסלאם הפוליטי והחזירו...
בשנה האחרונה עמדו בין תקווה לייאוש אפשרות סיומה של מלחמת האזרחים והשלוחים בסוריה, וכינון תהליך פוליטי שיבטא את רצון העם הסורי לגבי עיצוב המרחב (Proxies) הסורי בעתיד. אחד ממאפייניה הבולטים של מלחמה זו הוא היותם של חלק ניכר מהצדדים הלוחמים שלוחים של כוחות זרים. ניתן להצביע על המעורבות צבאית של רוסיה החל מספטמבר 2015 כנקודת הציון המשמעותית הראשונה בפרק הזמן המדובר. צעד זה נועד להציל את שלטונו של בשאר אל־אסד כשמאזן הכוחות התערער לרעתו. מעורבותה של רוסיה באה לידי ביטוי בעיקר בנוכחות אווירית התקפית, ובהקמת קואליציה התומכת באסד בחסותה...
התנהלותה של איראן לאחר הסכם הגרעין עם איראן בתקופה הבאה תושפע משלושה מוקדי התפתחויות שיש ביניהם היזון חוזר: עתיד הסכם הגרעין, שישפיע בראש וראשונה על יעדיה, על פעילותה ועל יכולותיה של איראן בתחום תוכנית הגרעין, אך גם על הזירה הפנימית באיראן ועל מדיניותה האזורית והעולמית.
ההיערכות הפנימית באיראן על רקע ההשלכות הכלכליות והפוליטיות של הסרת הסנקציות מעליה, ומאוחר יותר סביב המאבקים הצפויים לקראת הבחירות לנשיאות איראן במאי 2017 , ובמועד לא ידוע — כאשר המנהיג העליון חאמנאי ירד מעל הבמה.
ההתפתחויות במישור האזורי ובמרכזן השתתפותה של איראן...
כל הערכה של הסכם הגרעין עם איראן לבין מעצמות (JCPOA) המתבצעת בחלוף שנה מ"יום יישום ההסכם", שחל במחצית ינואר 2016, חייבת להביא בחשבון מגוון משתנים, המרכיבים יחדיו את ההקשר הרלוונטי.
