בהצהרת דובר הבית הלבן מ-24 באוגוסט 2016 נאמר באופן נחרץ, כי: "עתה כבר לא ניתן להכחיש, כי המשטר הסורי חזר והפעיל כלור תעשייתי כנשק נגד עמו, תוך הפרת אמנת האו"ם לנשק כימי והחלטת מועצת הביטחון 2118". למרות הפרות אלה, והכרתו הפומבית והרשמית בהן, ממשיך ממשל אובמה להימנע מאכיפה כנגד משטר אסד או מפעולה ישירה כנגדו, משיקולי מדיניות והרצון להגביל את מידת המעורבות הצבאית של ארצות הברית במלחמת האזרחים בסוריה. להמשך מדיניות זו השלכות שליליות על מעמד ארצות הברית ועל יכולת השפעתה בסוריה, על יכולתה לאכוף על משטר אסד לקיים הסכמים כולל...
בסוף יולי 2016 וסמוך לפתיחת ועידת המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, פורסמו באתר "וויקיליקס" מיילים מביכים מחשבונותיהם של בכירים במטה המפלגה. אחר פרסום דבר התקיפה של מטה המפלגה הדמוקרטית חשפה חברת קספרסקי מערך ריגול קיברנטי מתקדם ורחב היקף, המכונהProject Sayron , ברוסיה. מערך זה – כך סבורים מומחים – פועל ברוסיה זה מספר שנים. ההסלמה הקיברנטית בין רוסיה לארצות הברית באה על רקע פעילות סייבר התקפית רוסית בסוריה ובאוקראינה וככל הנראה במדינות נוספות במזרח אירופה. האירועים המתוארים במאמר ממחישים ומגבירים את הצורך...
ההסכם הרוסי-אמריקאי להפסקת אש בסוריה נכנס לתוקף בערב ה-12 בספטמבר. המשטר הסורי אמנם ברך על ההסכם, אך הנשיא אסד מיהר להכריז על נחישותו להשיב לשליטת המדינה הסורית את כל השטחים הנמצאים בידי "הטרוריסטים" ונמנע מכל הפגנת נכונות להיעתר לדרישות מתנגדיו לקידום רפורמה שלטונית. הסוגיה העיקרית שצריכה להטריד את מנוחתה של ישראל על רקע הסכם הפסקת האש נוגעת למציאות בדרום סוריה. עד כה, חזית זו הייתה מיוצבת באופן יחסי: חיל האוויר הישראלי נהנה מחופש פעולה בשמי דרום סוריה עם הסכמה בפועל של רוסיה; ניכרה דומיננטיות במרחב של כוחות מורדים מתונים...
ההסכם בין רוסיה לארצות הברית על הפסקת אש בסוריה, שאמור להיכנס לתוקפו ב-12 בספטמבר, הוא פשרה בין שתי מעצמות יריבות בעלות סדר יום שונה ויעדים שונים שעלולים להקשות על יישום ההסכם. היעד המדיני הראשי של רוסיה הוא להיחלץ ממשטר הסנקציות שהוטל עליה בעקבות סיפוח חצי-האי קרים ומעורבותה במשבר באוקראינה. ארצות הברית חותרת מצדה לסיים את הלחימה בסוריה בהכרעת גורמים אסלאמיים רדיקלים, הפועלים במדינה, ובמניעת פגיעה מסיבית באזרחים. כמו גם לשמר את תדמיתה כמעצמה מובילה במזרח התיכון ולבסס את מעמדה כשחקן שביכולתו לעצב את הסדר העתידי באזור. אין בהסכם שהושג...
הנשיא אובמה מגיע לסיום כהונתו בתחושה כבדה של תסכול נוכח כישלונו להניע את התהליך המדיני – נושא שקיבל עדיפות עליונה מבחינתו שעל כן נראה כי הוא מבקש להציג הישג של יצירת תשתית מדינית חדשה להנעת תהליך השלום. בנסיבות הקיימות על ממשלת ישראל לעשות מאמץ במטרה להגיע להבנות עם ממשל אובמה בנושאי תהליך השלום וההתנחלויות. מאמץ שכזה יגביר את הסיכוי לכך שממשלת נתניהו תוכל לשכנע את הממשל האמריקאי למנוע החלטה במועצת הביטחון בנושא התהליך המדיני. מעמדו של ראש הממשלה נתניהו להפגין נכונות לנקוט צעדים של ממש שיפיסו את דעת הממשל האמריקאי. על ממשלת ישראל...
"הקפאת תצורה", מסתבר, היא יעד יומרני במלחמת האזרחים והמלחמה באמצעות גורמים שלוחים בסוריה. הקושי לקדם יעד זה מתבטא באי-היכולת לייצב הפסקת אש; כל אזור שמשוחרר משליטת 'המדינה האסלאמית' נתפס על ידי גורם אחר, לעיתים לא פחות קיצוני; גם אם 'המדינה האסלאמית' תובס צבאית, עדיין האידיאולוגיה והרעיון הדאע"שיים לא ייעלמו ויתעוררו מחדש, בין היתר בשל המשך ההתנגדות לשלטון אסד, שתעודד מוטיבציה של גורמים קיצוניים – מדינות ואוהדים אינדיבידואלים – להמשיך בליבוי הכאוס בסוריה ובסביבתה;
ארגוני המורדים מסתגלים במהירות למצבים חדשים, מתאחדים או...
ב-25 באפריל 1982 החל במשימתו בחצי האי סיני כוח המשקיפים הרב-לאומי (להלן, בקיצור: כמ"ר MFO–Multinational Force and Observers) למימוש סידורי הפיקוח, שנקבעו בנספח הביטחוני להסכם השלום בין ישראל למצרים. בעשורים שחלפו מאז, ובעיקר בחמש השנים האחרונות, השתנתה סביבת הפעולה שלו מן הקצה אל הקצה, מדינות תורמות ויחידות התחלפו, אולם הכוח הרב-לאומי עודנו ממלא תפקיד חיוני במימוש משטר הביטחון שהוסכם בין מנהיגי מצרים, ישראל וארצות הברית, ועושה זאת היטב. סוד הצלחתו בדבקותו היציבה בחזון אסטרטגי ובייעודו המוגדר מצד אחד, ובגמישות שסיגל לעצמו...
ניתוח ההתנהגות האיראנית בשנה החולפת מחזק את הערכות, שבוטאו בפרסומים שיצאו לאור על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ולפיהן בטווח הקרוב נשקפים אך סיכונים מתונים בעקבות חתימת ההסכם. ישראל וארצות הברית מחויבות לפעול בנחישות, כדי למנוע מאיראן להתבסס קרוב לסף הגרעיני וכן לגבש מענה משותף, מעוגן בהסכם מקביל, שיתבסס על הגדרת קו אדום פומבי וברור: כל עוד המשטר הנוכחי באיראן איננו משנה את מדיניותו החתרנית באזור, שתי המדינות מחויבות לפעול בנחישות כדי למנוע ממנו להתבסס קרוב לסף הגרעיני. בטווח הקצר, על ישראל וארצות הברית להמשיך ולפתח מנגנוני...
ב-3 ביוני התקיים בצרפת מפגש בינלאומי, שמטרתו הייתה להכין הנעה מחודשת של התהליך המדיני הישראלי–פלסטיני באמצעות ועידה בינלאומית המתוכננת להתקיים לפני תום 2016. השתתפו נציגים מ-28 מדינות, מהאיחוד האירופי והאו"ם. ישראל והרשות הפלסטינית לא הוזמנו למפגש. עמדתה המסתייגת של ישראל מעצם המהלך הצרפתי, שראש הממשלה נתניהו נתן לה ביטוי לפני ואחרי הכינוס, לא היה בה ויש להניח שגם לא יהיה בה כדי לרפות את ידי צרפת מלהמשיך ולקדמו. למרבית המשתתפים עצם הנוכחות והפגנת החשיבות המיוחסת לחידוש התהליך המדיני, היו חשובים יותר מאשר התוצאה שהושגה בפועל....
תחילת המבצע לשחרור א-ראקה, הבירה דה-פקטו של ארגון 'המדינה האסלאמית' מקרב את טורקיה לכורח לקבל החלטות אסטרטגיות. זאת כיוון שזהו האזור האחרון בשליטת 'המדינה האסלאמית' הגובל עם טורקיה, ורב הסיכוי שהכורדים הם שבסופו של דבר ישלטו באזור זה. טורקיה חוששת שהתפתחות כזו תתרום לתדמית החיובית של הכורדים בזירה הבינלאומית, לתמיכה בינלאומית בתביעות נוספות מצדם, וכן תעצים את הביקורת על המדיניות הטורקית כלפי הכורדים בתחומה. וכן, האזורים הכורדיים עשויים להוות מעין אזור בטוח עבור העקורים הסורים, וכך להקטין מהלחץ המופעל על טורקיה לקלוט פליטים נוספים. אם...
ישראל נותרה כמעט לבדה מול הציר האיראני-רדיקלי ואין לה על מי לסמוך, מלבד על עצמה. על כן, עליה לפעול בעדיפות מוחלטת מול התחזקותו של ציר זה, הנתמך (לצערנו) גם על ידי רוסיה. ויש לזכור: הרפובליקה האסלאמית של איראן (ובעלי בריתה) מסוכנים לישראל עשרת מונים מ'המדינה האסלאמית'. שעל כן יש לגבש אסטרטגיה המורכבת מכמה רבדים וממדים. תנאי בסיסי הוא יצירת ברית אזורית, גם אם לא מוצהרת, עם גורמים בעולם הסוני ובראשם ערב הסעודית, מדינות המפרץ, טורקיה, ירדן ומצרים. למדינות הסוניות המובילות במזרח התיכון חפיפת אינטרסים עם ישראל והן מעוניינות לקדם מגמות...
בשבועות האחרונים עלה לכותרות עימות מחריף בין איראן לארצות הברית, שבמוקדו הטענה האיראנית כי ארצות הברית אינה עומדת במחויבויותיה הכלכליות במסגרת הסכם הגרעין. איראן מאשימה את הממשל האמריקאי בעיקר בכך, שהוא יוצר אווירה שלילית כלפיה, וזו מקרינה על חוסר הנכונות מצד בנקים וחברות בינלאומיים לקדם עסקים עם איראן. נושא זה הפך כלי ניגוח פוליטי בידי מתנגדי הסכם הגרעין ומתנגדיו של רוחאני באיראן, והמחלוקת סביבו התעצמה ערב סיבוב הבחירות השני למג'לס. על סמך תוצאות הבחירות הצליח מחנה רוחאני להכניס חלק מתומכיו למג'לס, הגם שלא הצליח להשיג רוב בפרלמנט....