ב-3 ביוני התקיים בצרפת מפגש בינלאומי, שמטרתו הייתה להכין הנעה מחודשת של התהליך המדיני הישראלי–פלסטיני באמצעות ועידה בינלאומית המתוכננת להתקיים לפני תום 2016. השתתפו נציגים מ-28 מדינות, מהאיחוד האירופי והאו"ם. ישראל והרשות הפלסטינית לא הוזמנו למפגש. עמדתה המסתייגת של ישראל מעצם המהלך הצרפתי, שראש הממשלה נתניהו נתן לה ביטוי לפני ואחרי הכינוס, לא היה בה ויש להניח שגם לא יהיה בה כדי לרפות את ידי צרפת מלהמשיך ולקדמו. למרבית המשתתפים עצם הנוכחות והפגנת החשיבות המיוחסת לחידוש התהליך המדיני, היו חשובים יותר מאשר התוצאה שהושגה בפועל....
תחילת המבצע לשחרור א-ראקה, הבירה דה-פקטו של ארגון 'המדינה האסלאמית' מקרב את טורקיה לכורח לקבל החלטות אסטרטגיות. זאת כיוון שזהו האזור האחרון בשליטת 'המדינה האסלאמית' הגובל עם טורקיה, ורב הסיכוי שהכורדים הם שבסופו של דבר ישלטו באזור זה. טורקיה חוששת שהתפתחות כזו תתרום לתדמית החיובית של הכורדים בזירה הבינלאומית, לתמיכה בינלאומית בתביעות נוספות מצדם, וכן תעצים את הביקורת על המדיניות הטורקית כלפי הכורדים בתחומה. וכן, האזורים הכורדיים עשויים להוות מעין אזור בטוח עבור העקורים הסורים, וכך להקטין מהלחץ המופעל על טורקיה לקלוט פליטים נוספים. אם...
ישראל נותרה כמעט לבדה מול הציר האיראני-רדיקלי ואין לה על מי לסמוך, מלבד על עצמה. על כן, עליה לפעול בעדיפות מוחלטת מול התחזקותו של ציר זה, הנתמך (לצערנו) גם על ידי רוסיה. ויש לזכור: הרפובליקה האסלאמית של איראן (ובעלי בריתה) מסוכנים לישראל עשרת מונים מ'המדינה האסלאמית'. שעל כן יש לגבש אסטרטגיה המורכבת מכמה רבדים וממדים. תנאי בסיסי הוא יצירת ברית אזורית, גם אם לא מוצהרת, עם גורמים בעולם הסוני ובראשם ערב הסעודית, מדינות המפרץ, טורקיה, ירדן ומצרים. למדינות הסוניות המובילות במזרח התיכון חפיפת אינטרסים עם ישראל והן מעוניינות לקדם מגמות...
בשבועות האחרונים עלה לכותרות עימות מחריף בין איראן לארצות הברית, שבמוקדו הטענה האיראנית כי ארצות הברית אינה עומדת במחויבויותיה הכלכליות במסגרת הסכם הגרעין. איראן מאשימה את הממשל האמריקאי בעיקר בכך, שהוא יוצר אווירה שלילית כלפיה, וזו מקרינה על חוסר הנכונות מצד בנקים וחברות בינלאומיים לקדם עסקים עם איראן. נושא זה הפך כלי ניגוח פוליטי בידי מתנגדי הסכם הגרעין ומתנגדיו של רוחאני באיראן, והמחלוקת סביבו התעצמה ערב סיבוב הבחירות השני למג'לס. על סמך תוצאות הבחירות הצליח מחנה רוחאני להכניס חלק מתומכיו למג'לס, הגם שלא הצליח להשיג רוב בפרלמנט....
הדיון במזכר ההבנות (MOU) בין ארצות הברית לישראל בנושא הסיוע הביטחוני לעשור הבא נמצא במבוי סתום. הפער בעמדות בין ישראל לארצות הברית איננו ממוקד רק בחשבונאות של מספרים. בין ממשל אובמה לממשלת ישראל קיימים פערים עמוקים וחילוקי דעות אשר לראיה האסטרטגית את האיומים במזרח התיכון, למידת היותה של ישראל נכס לארצות הברית. לא ניתן להסביר את הפערים בין הממשלים בהתעלם מ"הדם הרע", כתוצאה מהעימות שהתרחש ביניהם בקיץ האחרון בעת הדיון על אודות הסכם הגרעין עם איראן. אי-הגעה להסכם על אודות מזכר ההבנות בקיץ 2015 הייתה תוצאה של מדיניות מוטעית,...
במהלך הביקור שערך באחרונה במצרים מלך ערב הסעודית, סלמן בן עבד אל-עזיז, חתמו הצדדים על הסכמים בילטראליים במגוון נושאים, דבר המשקף את התחזקות התיאום והסיוע ההדדי בין ריאד לקהיר. להסכמים שגובשו במהלכו של ביקור זה עשויה להיות השפעה שלילית על מעמדו מבית של נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, וכן על מעמדה של מצרים בעולם הערבי. בה בעת, למרות שנדמה, כי שתי המדינות נמצאות בירח דבש, שוררות ביניהן עדיין מחלוקות לא מועטות, בראש ובראשונה אשר למדיניות שיש לאמץ ביחס לסוריה ולתימן וכן בשאלת היחס כלפי האחים המוסלמים. חילוקי הדעות בסוגיות אלה עלולות...
אם ארצות הברית שואפת להגביר את השפעתה על עיצובה של סוריה בעתיד, עליה לגבש קואליציה אפקטיבית של כוחות מורדים שמבחנה הראשון יהיה השתלטות על העיר א-רקה. כדי לשפר את סיכויי הצלחתו של המהלך, ארצות הברית נדרשת לנקוט מספר מהלכים משלימים ובהם: תאום המהלך עם רוסיה; התחייבות אמריקאית פומבית, כי אסד לא יישאר בשלטון; מניעת הישגים טריטוריאליים נוספים מ-אסד על חשבון כוחות המורדים; העברת מרכז הכובד של מלחמת האזרחים לאזורים שבשליטת 'המדינה האסלאמית'; סיוע כלכלי, הומניטרי ואזרחי לכוחות המורדים; כינון "ממשלת צללים" על בסיס ארגוני האופוזיציה...
ב-14 במארס 2016 הכריז ולדימיר פוטין, במפתיע, על הסגת החלק העיקרי של יחידות הצבא הרוסי מסוריה, לאחר שלטענתו הושגו המטרות שהוצבו בפני הכוח הרוסי עם כניסתו לסוריה לפני חמישה וחצי חודשים. לאור ההפתעה מהצעד הרוסי ובהיעדר הסבר חד-משמעי להחלטה, הוצעו הסברים אפשריים שונים להתפתחות זו. לדעת מחברי המאמר ההודעה הרוסית אינה משקפת החלטה על נסיגה מלאה ואינה מודיעה על סיום מעורבותה בסוריה, אלא משנה את מתכונת המעורבות. זאת, במטרה להפחית סיכונים, לממש קלפי משא ומתן ולהעביר מסרים, וכן לשמור על יכולת לחזור במהירות למתכונת הקודמת.
אם הנשיא אובמה אכן גמר אומר להיכנס לדפי ההיסטוריה כמי שיזם את החלטת מועצת הביטחון בדבר הסדר ישראלי-פלסטיני, ספק אם דבר ישנה את החלטתו זו. אם הנושא עדיין בדיון ונתון לשיקול, יש מקום ליוזמה מדינית מצד ישראל, שבמרכזה תהיה שורת הכרזות וצעדים מעשיים. במקביל, חיוני להימנע מהפיתוי להשתמש במועמדים הרפובליקאים כדי לנגח את הנשיא, או לשלוח את הילארי קלינטון בלא לחמשה ברכיבי היזמה. בין מרכיבי היזמה הישראלית ניתן לכלול: א. נכונות לדון בעתיד על הסכם המבוסס על קווי 1967 ושיקולי ביטחון ודמוגרפיה, וכן על הערכת יכולת הקיום של מדינה פלסטינית. ב. תמיכה...
ב–27 בפברואר 2016 נכנסה לתוקף הפסקת אש בסוריה בין כוחות משטר אסד והאופוזיציה. הפסקת האש הושגה לאחר שארצות הברית ורוסיה הגיעו להבנות באשר לתנאיה, בשאר אל-אסד ונציגי המורדים שהשתתפו במגעים שהובילו לסיכום קיבלו תנאים אלה, והפסקת האש אף עוגנה בהחלטת מועצת הביטחון. עיקר כוחן של ההבנות להפסקת האש, הוא התבססותן על הסכמה בין רוסיה וארצות הברית, הנחושות לקדם הסדר רחב יותר בסוריה, לאור הקושי לסמן 'משחק סיום' והתעייפות מהעיסוק במשבר בסוריה. לשם שמירת הפסקת האש יהיה עליהן לרסן שחקנים המעורבים במשבר – כל אחת במחנה שלה. לארצות הברית חשוב להתרכז...
בזמנים של פער מפלגתי מתמשך בגישות כלפי ישראל, הצורך לאזן בין פוליטיקה אליטיסטית לפופוליסטית בולט במיוחד בקרב הדמוקרטים. ישראל בת מזל שהגיבור הפופוליסט של הבחירות האלה הוא ברני סנדרס, שאינו שותף לעוינות כלפיה, כפי שסביר שחשים רבים מתומכיו. אולם, בשנים הקרובות, אפשר שישראל ותומכיה לא יהיו ברי מזל. בעתיד, ייתכן שפופוליסט דמוקרטי, או אפילו רפובליקני, ינסה "לשחוט את הפרה הקדושה" שנקראת יחסי ארצות הברית וישראל, כחלק מניסיון להשתלט על עדר "הפרות הקדושות" של האליטות.
