כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

הממשלה והכנסת נושאות באחריות לתקציב הביטחון, אך יכולתן לקיים דיון מעמיק בנושא – מוגבלת. הדיון מתנהל בצל מחלוקת מסורתית בין משרד האוצר למשרד הביטחון באשר לגודל תקציב הביטחון, כאשר כל צד מנסה להעצים את טיעוניו באמצעות בחירה של נתונים מסוימים. לאור זאת, הוחלט על הקמת ועדה חדשה לבדיקת תקציב הביטחון, בראשות האלוף (מיל.) יוחנן לוקר. מאמר זה מציג המלצות לדיון בעיצוב תקציב הביטחון. המלצות אלה גובשו במסגרת עבודת הצוות לתפיסת הביטחון הלאומי, במכון למחקרי ביטחון לאומי.

היבטים משפטיים משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית ומשפיעים, הן על האופן בו נבחנות פעולותיהן של מדינות המבוצעות בזירה הפנימית והן על היחסים וההתנהלות בזירה הבינלאומית. מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית חייבת אפוא להיות ערוכה לשיח המשפטי המחלחל לתוך המישור המדיני. קובץ מאמרים זה מוקדש לניסיון להאיר היבטים שונים של הממשק בין תחום המשפט לתחום הביטחון, הן במישור הלאומי-פנימי והן במישור הבינלאומי. מכיוון שביטחון הוא מושג רחב, הכולל בחובו תחומים רבים, אף המשפט העוסק בביטחון משתרע על מגוון רב של נושאים, כפי שמעיד מבחר המאמרים שבקובץ.

ישראל הוכיחה שוב שיש בידיה יכולת חדירה מודיעינית משמעותית לתוך המערך האיראני ויכולת מבצעית, המאפשרת להפתיע ולפעול במרחק מאות קילומטרים משטחה. ההצלחה הישראלית צריכה להניע את האיראנים לבחון מחדש אם להמשיך להסתכן בכישלונות אפשריים נוספים וכיצד למנוע אותם.  חשיפת משלוח הנשק התרחשה בעיתוי לא נוח לאיראן – כשהיא מצויה בעיצומו של מאמץ לזכות בדימוי מתון וחיובי בעיני ממשלות המערב, ובמהלכן של השיחות להשגת הסכם סופי בסוגיית הגרעין. משום כך מיהרה איראן להכחיש את מעורבותה במשלוח הנשק ולא נגררה לוויכוח על מקורו.

מטרת וועדת לוקר, אותה החליט ראש הממשלה להקים, היא כפולה. אחת, להגדיר את מסגרת תקציב הביטחון לטווח ארוך ולאפשר על ידי כך תכנון יעיל יותר של צרכי הביטחון. המטרה השנייה – למנוע "אחת ולתמיד" או לפחות למספר שנים, את הוויכוח בין שני המשרדים. המחבר סבור כי ראוי שיעדי הוועדה לבחינת תקציב הביטחון יתמקדו בשני נושאים אחרים ושהוועדה תקפיד לבחון אותם. הנושא ראשון, ישנם סעיפי פעילות במערכת הביטחון שתכנון חד-שנתי שלהם יפגום בצורה מהותית בהתכוננות ובמוכנות המערכת להשגת יעדיה.  הנושא השני שעליו ראוי לקיים דיון בוועדה ציבורית הוא אופן תקצוב...

המאמר דן בטיב המענה ההגנתי האקטיבי לאיום הרקטי על עורף מדינת ישראל. המחברים טוענים, כי רק מענה משולב, הכולל מערכות טילי הגנה מפני טילים ומערכות לייזר כימי, יהווה פתרון הגנתי אקטיבי מקיף לכלל האיומים, וללא קושי כלכלי משמעותי.

על בסיס תפיסה רב-תחומית, הן לגבי האתגרים והן לגבי המענים הנדרשים. במאזן הכולל שלובים רכיבים חיוביים משמעותיים, לצד איומים חדשים המתפתחים ומציבים דילמות מורכבות לעתיד. היחלשות שחקנים מדינתיים במזרח התיכון שחקה את האיום הצבאי על ישראל, אך מנגד התפתח איום א-סימטרי ורב-גוני, עקב התעצמות כוחם של גורמים תת-מדינתיים ג'האדיסטיים, הפועלים נגד יציבותו של הסדר האזורי תוך ניצול התביעה העממית הנרחבת לרפורמה ליברלית, והשפעתו של האסלאם הפוליטי במרחב. מסקנת הניתוח היא כי לנוכח אתגרים אלה, על ממשלת ישראל לגבש מדיניות שתשלב מאמצים במישור הביטחוני –...

בימים אלו מתקיים דיון על הצעת התיקון לחוק שירות הביטחון, שיכול להיות בעל השלכות היסטוריות על מעמד הנשים בצה"ל ובחברה הישראלית. הדיון, המתנהל בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ איילת שקד, עומד בפני סיום, טרם העברתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. הצעת החוק, המוכר בתור "חוק השוויון בנטל", עוסקת ברובה בהסדרת גיוסם לצה"ל של בני הישיבות, אולם בין סעיפיה יש שני סעיפים שקשורים למשך השירות של גברים ושל נשים בצבא. ההצעה קובעת כי משך השירות של גברים יקוצר מ- 36 ל-32 חודשים ובמקביל יוארך משך השירות של הנשים מ-24 ל-28 חודשים....

בין יתר הממצאים המרכזיים של הסקר:מספרם של אלה שמאמינים כי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים עולה באופן דרמתי, לנוכח האפשרות שהפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.התמיכה ביוזמת השלום הערבית, למרות שגברה בשנים האחרונות, נותרה מוגבלת. באשר לחמאס, מיעוט מהישראלים מאמין שהארגון ילך בעקבות אש"ף ויכיר בישראל.מיעוט מהישראלים מאמין שהשינויים המרכזיים במזרח התיכון שהביא עמו "האביב הערבי" יערערו את הסכמי השלום שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן.בתחום הערכים הפוליטיים הבסיסיים, התמיכה ברוב יהודי במדינת ישראל גברה בצורה...

במאמר מציג המחבר את התפקידים שממלא המזכיר הצבאי, מנתח את מאפייניהם, בוחן חילוקי דעות ביחס לתחומי עיסוקו ומעמדו הבכיר של המזכיר הצבאי ומציג המלצות להסדרת התפקיד. בכלל זה מציע המחבר לתחום את עיסוקיו לגבולות הרשמיים של התפקיד, להגדיר במדויק את הממשקים בינו ובין המטה לביטחון לאומי ולמנות לתפקיד אזרח עתיר ניסיון ביטחוני, אשר יכונה 'המזכיר הביטחוני לראש הממשלה'.

כלים בלתי־מאוישים ורובוטים תופסים מקום משמעותי בשדות הקרב של תחילת המאה ה-21. כלים אלה מוכיחים את עצמם מבחינה מבצעית, והדבר מוביל למגמה גוברת של פיתוח והצטיידות בהם. המגבלות החלות על כלים אלה כיום, הן בעיקר טכנולוגיות, או מגבלות הקשורות לקושי בהטמעה שלהם בקרב הכוחות הלוחמים. למרות זאת, עקב השימוש הגובר בהם מתעוררות שאלות מוסריות ומשפטיות, וכן דרישה ציבורית להגביל את השימוש באותם כלים ואת פיתוחם. המאמר מנסה לענות על השאלה: מי יעצור את הרובוטים — ההתפתחות הטכנולוגית, או שמא חקיקה ואמנות מתחום בקרת הנשק? המאמר משרטט תמונה של השימוש...

מאמר זה בוחן את מגוון האפשרויות שמתוכו יכול הרמטכ"ל לבחור במצבי עימות עם הפוליטיקאים. הטענה היא שכאשר התנהלות הדרג המדיני נתפסת בעיני הצבא כפוגעת בו, יש לו נטייה להתנגד באמצעות הפגנת עצמאות ואף ניסיון לסכל את רצון הפוליטיקאים. צורת ההתנגדות ועוצמתה נובעות מהמפגש של עוצמת הפגיעה בצבא עם מאזן העצמה בין הדרגים. הצבא מפגין עצמאות־יתר והתנגדות ומרחיב את סמכויותיו ככל שהוא תופס את הפגיעה בו כמשמעותית, וככל שהפוליטיקאים נזקקים ל"שירותי הלגיטימציה" שלו מול האופוזיציה, או כאשר הצבא מבין, כי הפוליטיקאים יימנעו מריסונו, מחשש...