ב-12 ביולי ימלאו שלוש עשרה שנים לפרוץ מלחמת לבנון השנייה. ב-14 באוגוסט יחול יום השנה לסיומה בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 1701, ובמטה האו"ם יתקיימו דיונים בחידוש מנדט יוניפי"ל בשנה נוספת. החלטה 1701 קראה להפסקת אש, למניעת התחדשות הלחימה, להפיכת האזור שמדרום לנהר הליטאני חופשי מנשק לא ממשלתי ולהחלת ריבונות לבנון בשטח באמצעות פריסת צבא לבנון בסיוע כוח האו"ם. במבט לאחור על השנים שחלפו, בדגש על השנה החולפת, מסתמנים קווי המתאר של הצלחות ההחלטה, ולא פחות מכך, של כישלונותיה. בתמצית, לא פרצה מלחמה נוספת בין ישראל ללבנון, בעיקר...
מה תפקידם של שחקני חברה אזרחית בתהליכים מדיניים בעידן של כוח אזרחי מתעצם? המאמר הנוכחי מנתח את פעילות החברה האזרחית בהקשר לישראל במועצת זכויות האדם של האו"ם במהלך שנת 2016 , כמקרה בוחן להערכת כניסתה של החברה האזרחית לתהליכים דיפלומטיים שהיו בעבר נחלתם של אנשי מקצוע בלבד, קרי דיפלומטים רשמיים. הטענות המרכזיות שיעלה המאמר הן כי השחקנים הרשמיים ושחקני החברה האזרחית חולקים את אותם מרחבי פעולה, וכי לצד עימותים צבאיים מתמודדות המדינות גם במלחמת רעיונות המתנהלת בזירה הבינלאומית. המאמר פותח במבוא תיאורטי שיתייחס לשינויים בדיפלומטיה,...
הנושא הבולט בדו"ח מזכ"ל האו"ם שיפורסם בקרוב בנושא החלטה 1701 הוא מנהרותיו ההתקפיות של חזבאללה, שנחפרו מלבנון לישראל, נחשפו על ידי צה"ל ונוטרלו במבצע "מגן צפוני". מאמצי ישראל בנושא זה, מרמת השטח ועד הזירה הדיפלומטית, חשפו מימדים נוספים של המציאות המאתגרת בדרום לבנון, בדגש על פעילות חזבאללה המתואמת עם ממשלת לבנון וצבאה. לאור מגבלות הפעולה הברורות של יוניפי"ל ותוחלתה אין הצדקה להיקפו הנוכחי, ונכון לחתור לצמצומו ולקיצוץ משאביו. על רקע מגמות הרקע הרחבות יותר, נכון לישראל להכווין מאמציה ליצירת לחץ נוסף על...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
הדוח של ועדת החקירה שהוקמה בהחלטת מועצת זכויות האדם של האו"ם לחקור את אירועי הירי על גבול הרצועה, קובע שיש יסוד סביר להאמין שהירי של חיילי צה"ל על מפגינים באזור גדר הגבול היה בלתי חוקי ברוב המכריע של המקרים ואף עשוי להיחשב כפשע מלחמה או כפשע נגד האנושות. על פי הדוח, האחריות נופלת על מי שביצע את הירי, כולל המפקדים בשטח, וכן על מי שניסח או אישר את הוראות הפתיחה באש. הוועדה אף מבקשת כי הדוח המלא וכלל החומרים שנאספו יועבר לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הפער העצום, הניכר בין העמדה המפורטת בדוח לבין עמדת ישראל, נובע בעיקר מכך שהדוח...
החלטת ארצות הברית להפסיק את המימון לאונר"א היא לא פחות מהיסטורית. בישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא נגד אונר"א ותמך במדיניות האמריקאית, אך הממסד הביטחוני הגיב למהלך האמריקאי בדאגה מכיוון שאונר"א מספקת עורק חיים הומניטרי חיוני לעזתים ומשמשת ככוח מייצב חיוני, המספק לישראל נקודת קשר חשובה העוקפת את חמאס ומאפשרת למנגנוני הביטחון של ישראל לפקח על כניסתם של חומרי בניין וחומרים בעלי פוטנציאל לשימוש כפול לעזה. אין זה נבון אמנם להתעלם מחששותיה של מערכת הביטחון, אך יש להכיר בכך שחששות אלה משרתים אינטרסים לטווח הקצר. זאת משום...
שלוש התפתחויות שחלו לאחרונה באו"ם המחישו שוב באופן מובהק את הערך הרב שיש ליחסים המיוחדים של ישראל עם ארצות הברית, ובפרט עם הממשל הנוכחי בבית הלבן. אולם, במקביל גם התחוורו מגבלותיה של הברית. לצד היתרונות הברורים (בעיקר במועצת הביטחון), על ישראל לבחון תרחישים שבמסגרתם היחסים המיוחדים אינם מסייעים לקידום האינטרסים שלה או אינם יכולים לעשות כן, ולהיערך באופן יזום לצמצום הפגיעה במעמדה במוסדות האו"ם ובקהילה הבינלאומית באמצעות חיזוק התהליכים הדיפלומטיים וטיפוח יחסים ידידותיים וקונסטרוקטיביים בינה לבין אירופה ומדינות נוספות.
חזרת צבא אסד לשליטה בדרום סוריה פותחת פרק חדש בגבול רמת הגולן. מנהיגי ישראל ורוסיה מתיחסים להסכם הפרדת הכוחות מ-1974 כבסיס להסדרה הבטחונית. סביבת המשימה, של כח אנדו"ף של האו"ם, המופקד על מימוש ההסכם, השתנתה לחלוטין מימי הקמתו, והוא נדרש להתאמות משמעותיות באופני פעולתו נוכח אתגריה. את תרחיש התנגשות הצבאות הסדירים, שנועד ההסכם למנוע, כשלנגד עיניו מלחמת יום הכיפורים, צפוי להחליף מודל חזבאללה בלבנון, והפערים החמורים במענה יוניפי"ל למאפייניו. גם מדיניות ישראל מאותגרת, והיערכותה למציאות החדשה צריכה לכלול מעורבות...
המתקפה המשולבת של ארצות הברית, בריטניה וצרפת על יעדים סוריים בעקבות השימוש שעשה משטר אסד בנשק כימי מעוררת דיון נרחב בדבר ההיבטים האסטרטגיים של המתקפה וכיצד, אם בכלל, תשפיע על המצב ומאזן הכוחות בסוריה. המתקפה מעוררת גם דיון משפטי ומבליטה שוב את המגבלות של הכללים הקיימים במשפט הבינלאומי ביחס להתמודדות עם מצבים שבהם שימוש בכוח אינו מתבסס על הסמכה של מועצת הביטחון או נובע ממימוש הזכות להגנה עצמית. בהקשר זה, עצם הפעולה, ובפרט כשמדובר במתקפה משולבת של מספר מדינות מפתח, יש בה תרומה אפשרית להתפתחות המשפט הבינלאומי ולשינוי הכללים בכל הנוגע...
סוגיית הפליטים הפלסטינים נחשבת מזה כשבעים שנה אבן נגף מרכזית לפתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. זו נתפסת יותר כביטוי של מחדל מתמשך של מדינות ערב, ישראל והקהילה הבינלאומית, שלא השכילו להפריד את פתרון הבעיה מההסדר המדיני. למרות מצוקתם המתמשכת של הפליטים, הנושא עדיין נתפס כקלף מיקוח מרכזי של הפלסטינים במשא ומתן לשלום. עם זאת, נראה שערכו של קלף מיקוח היסטורי זה יורד עם העלייה במספר הפליטים בעולם והיעדר פתרון לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. החלטתו של הנשיא טראמפ להקפיא באחת את הסיוע לאונר"א אמנם לא תורמת ליציבות או מתינות באזור, אך לאחר...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
ב-30 באוגוסט האריכה מועצת הביטחון את מנדט יוניפי"ל בלבנון בשנה נוספת, במסגרת החלטה 2373. שגרירי ארצות הברית וישראל הכריזו על שיפור במנדט ועל הישג מדיני מול נשק חזבאללה בשטח, בעוד בלבנון סיכמו "עסקים כרגיל". הדו"ח הראשון למועצת הביטחון מאז ההחלטה משקף את המשך המציאות המוכרת, עם עלייה בפרופיל הנראות של פעילות כוחות האו"ם, ודיווח פרטני מעט יותר על אודות תקריות עם חמושים והתנכלות לסיורי יוניפי"ל. על ישראל לנקוט גישה משולבת: למצות את פוטנציאל התועלת של יוניפי"ל להפחתת הסלמה, לאתגר ביתר שאת את מנגנון...
