ככל שחולף הזמן מסיום מבצע "צוק איתן", רובו של הציבור בישראל אינו רואה אותו כהצלחה או כניצחון. מאז סיום המבצע, קטן במידה מסוימת מספר הישראלים הסבורים כי ישראל היא שניצחה במבצע – ובמיוחד, גדל בצורה משמעותית שיעור הישראלים הסבורים כי החמאס ניצח. למעשה, פחות ממחצית הישראלים סבורים כיום כי ישראל ניצחה במבצע. כך עולה מתוך נתוני סקר דעת קהל שערכו חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי במהלך המבצע עצמו, ולפני שבוע.
המחברים בוחנים שלוש חלופות להתנהלות ישראל בסוגיית שיקום עזה. כול השלוש אינן אופטימליות מבחינת ישראל, שכן הן אינן מבטיחות רגיעה ביטחונית ממושכת. עם זאת, היתרון של שתיים מבין חלופות אלה הוא, שהן כוללות יוזמה מדינית, העשויה לחלץ את ישראל מבידוד בינלאומי ולאפשר את שבירת הקיפאון המדיני. נראה כי החלופה של מאמץ ישראלי לסייע בשיקום רצועת עזה ושיפור תנאי החיים של אוכלוסייתה היא ההולמת ביותר את האינטרס הישראלי, לפחות בשלב זה. התכנות חלופה זו נשענת על הערכת ההנהגה הישראלית בדבר היעדר תוחלת למשא ומתן שיוביל להסדר עם הרשות הפלסטינית בהנהגת עבאס,...
הסבב האחרון מול חמאס החריף את האתגר לישראל בזירות המדינית־דיפלומטית, התקשורתית, הכלכלית והמשפטית. הלחץ הגובר מצביע על כך שהקהילה הבינלאומית עוברת אט־אט מהשמעת ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל, לנקיטת אמצעים ומהלכים לשם השפעה על התנהלותה ועל החלטותיה כמדינה ריבונית ודמוקרטית. מעצבי מסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל רואים בסיפוק את מעמדה הבינלאומי ההולך ונשחק בהדרגה במהלך 'צוק איתן' ולאחריו, שכן התרחבותה של התופעה והתפשטותה בדעת הקהל במערב מצמצמת כבר כיום, ועשויה לצמצם אף יותר בעתיד, את מרחב התמרון המדיני והצבאי של ישראל.
קשה להתעלם מהשחיקה שחלה ביחסי ישראל־ארצות הברית — יחסים המהווים נדבך מרכזי בכל גרסה של תפיסת הביטחון הישראלית. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה התדרדרות נמשכת ביחסים אלה. הנשיא אובמה יישאר בבית הלבן עוד יותר משנתיים ימים. זוהי תקופה ארוכה בכל קנה־מידה, ובמיוחד באזור דינמי העובר טלטלות בקצב מוגבר. על כן נדרש מאמץ יתר לחידוש ההידברות בין המדינות בדרגים הבכירים ביותר, אף כי ברור שזו משימה מורכבת.
למצרים היה עניין בהובלת השיחות בין ישראל לחמאס ובהשגת ההסדר, מכמה סיבות: התיווך היה חשוב לה לשם שיפור מעמדה הבין־ערבי וחזרה לעמדת השפעה באזור, ולשם חיזוק מעמדו הפנימי של הנשיא, עבד אל פתח א־סיסי, כמי שמטפל בבעיה הפלסטינית ובייצוב האזור. למצרים היה חשוב עוד יותר להשפיע על עיצוב ההסדר ברצועת עזה בהתאם לאינטרסים שלה עצמה, לאור הזיקה בין המצב ברצועה לבעיות הביטחון בחצי־האי סיני.
למרות המאמצים הרבים שנעשו בשנים האחרונות לשקם את יחסי ישראל־טורקיה, נראה, כי המשבר שהעמיק על רקע המערכה בעזה הכה ביחסים מכה קשה, ולא ברור כיצד נחתן יהיה להתגבר עליה. ייתכן כי המשבר האחרון חמור במיוחד בשל הזעזועים הקשים שפקדו את יחסי שתי המדינות בשנים האחרונות, ואשר שללו מהן בסיס איתן שניתן היה להישען עליו על מנת להפחית מתיחות. בניגוד למקרים דומים בעבר, ישראל אף הייתה חד־משמעית יותר בסירובה לקבל מאמצי תיווך טורקיים. נראה, אם כן, שאם לא יתרחש שינוי חיובי יסודי בזירת עזה, ימשיך הנושא להוות מוקד למתיחות ניכרת בין ישראל לטורקיה, והיחסים...
יש הטוענים, כי דווקא הפירוד בין מדינות ערב והיחלשותן מהווים טיעון בזכות הימנעות ישראלית מהסדרים, שכן שותפותיה להסדר יתקשו ליישמו ולממש את חלקן בו. אולם, בין הסדר מדיני אזורי כולל לבין היעדר שיתוף פעולה יש מרחב פעולה, שאותו תוכל ישראל לנצל. על רקע המערכה בעזה התחוורו אפשרויות מדיניות לא־מעטות להעמקת הקשרים בין ישראל לגוש הסוני־מלוכני־חילוני באזור, שיש לו, פרט לעניין משותף בבלימת איום הגרעין האיראני, גם עניין משותף בהחלשת הכוחות האזוריים, מדינתיים ולא־מדינתיים, המזוהים עם האסלאם הפוליטי הרדיקלי.
האם נוצרה תשתית לשינוי פרדיגמטי — ממסגרת של משא ומתן דו־צדדי בין ישראל לפלסטינים למתכונת של הידברות רב־צדדית אזורית? היחס מצד ישראל הרשמית ליוזמת השלום הערבית, שהיא מסגרת מוצעת להידברות אזורית רב־צדדית, נותר ספקני למדי, ורבים עדיין רואים בה תכתיב לכניעה יותר מאשר הזמנה למשא ומתן. השינויים התכופים במזרח התיכון אומנם מייצרים הזדמנויות חדשות, אבל ניצולן תלוי ביכולת של הנהגות מוקדי הכוח באזור להניע מהלכים מדיניים אזוריים, ולרתום את הציבור לכך.
האתוס הציוני גרס שגבולות המדינה היהודית ייקבעו על פי מפת ההתיישבות, וכי ההתיישבות מהווה מצודת כוח בעלת משקל צבאי בהתנגשות צפויה עם ערביי ארץ־ישראל בתקופה שלפני קום המדינה, ועם כוחות צבאיים ערביים במהלך מלחמת העצמאות ובתקופה שלאחר קום המדינה. כל אלה היו הנחות חסרות בסיס.
המחבר מציג את השפעת ההתפתחויות הכלכליות במהלך המלחמה ומיד אחריה על תקציב המדינה ותקציב הביטחון: הגדלה של גירעון הממשלה בכאחוז מהתוצר: ההוצאות גדלות, תקבולי המיסים יורדים עם הירידה בפעילות הכלכלית והתוצר עצמו נפגע. המחבר מדגיש כי עוד לפני המבצע הייתה בעיית גירעון שהחמירה עם ההתפתחויות הללו. בהמשך סוקר המחבר את התכניות לשיקום עזה, בוחן את הדרכים להשגתן וממליץ על אופן פעולה שיאפשר את מימוש התכניות.
העקבות מבצע 'צוק איתן' קיימים בציבור הערבי קולות וזרמים חשובים מאוד, המדגישים את הצורך בשותפות ובשיח גם מצדו של הציבור הערבי עצמו, כדי לקיים בקרבו רמת חיים סבירה ואפשרות לצמוח ולהגיע להישגים ראויים. אלה מבינים היטב את הסכנה שבהחרפה, ויודעים כי הראשונים שעלולים להיפגע ממנה הם האזרחים הערבים עצמם. חשוב לעודד עמדה מתונה ופרגמטית זו. מכל מקום, חומרת המצב מחייבת הבנה ופעולה של המנהיגות, יהודית וערבית כאחת. לאור זאת, מומלצים הצעדים הבאים: קביעה רשמית ומחייבת, כי מטרת־העל של המדינה, היא השגת שוויון זכויות ושילוב של האזרחים הערבים במרקם...
מן המוסכמות היא שדעת הקהל בסוגיות אקטואליות, במיוחד בתחום הביטחון, נתונה לתנודתיות רבה בעקבות האירועים וההתפתחויות בשטח. מבצע ׳צוק איתן׳ לא חרג מהדפוס המקובל הזה. דעת הקהל נבחנה, במאמר זה, בנקודות זמן שונות לאורך חמישים ימי המבצע, והיא אכן הראתה תנודתיות רבה ושינויים מרחיקי לכת, במקביל להתפתחויות בלחימה ולהחלטות של ישראל. במאמר זה אתאר את השינויים בדעת הקהל לאורך המבצע בשלושה היבטים עיקריים: מידת שביעות הרצון מתפקודו של ראש הממשלה, המהווה מדד עקיף לשביעות רצון של הציבור ממהלך הלחימה ומתוצאותיה, הערכה ישירה של הציבור לגבי תוצאות...
