המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
האיחוד האירופי וממשלת ישראל חלוקים בכל הקשור לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובעשור האחרון הוחרפו חילוקי הדעות עד כדי נתק מדיני בין הדרגים הבכירים של מוסדות הארגון וישראל. הנתק התבטא באי-כינוסה של מועצת האסוציאציה – הפורום הבכיר ביותר שבמסגרתו מתנהל דיאלוג בין חברות האיחוד ומוסדותיו לבין מדינות שאינן חברות והאיחוד רואה בהן שותפות חשובות – האמורה להתכנס מידי שנה. ואולם, ב-12 ביולי אירחו שרי החוץ של האיחוד במפגשם החודשי את ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד וכך אותתו נכונות לבחון חזרה לדיאלוג עם ישראל. אלא שמימוש הכוונה תלוי...
הנשיא ג'ו ביידן ערך את ביקורו הראשון מחוץ לארצות הברית באירופה, ובמהלכו השתתף בכינוס המדינות המתועשות – ה-G7, בכינוס נאט"ו וכן ערך מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי. בסיום הביקור נועד ביידן בג'נבה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מטרת הביקור, מבחינת הנשיא האמריקאי, הייתה "להוכיח מחדש את מחויבותה של ארצות הברית לבעלות בריתה ושותפותיה ולהדגיש את יכולתן של דמוקרטיות לעמוד באתגרים ולהרתיע איומים של העידן החדש". קונקרטית, הממשל מעוניין לגייס את המדינות השונות ליישר קו עם ארצות הברית להתמודדות עם היעד האמריקאי מספר אחת כיום...
ההסלמה בין ישראל לחמאס גררה תגובות הצהרתיות מצד חלק מחברות האיחוד האירופי. המכנה המשותף של ההצהרות היה גינוי חמאס בשל ירי הרקטות לעבר אזרחים בישראל לצד תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וקריאה לסיום הלחימה. מעבר לכך, ההצהרות הנפרדות שמסרו המדינות השונות ציינו נקודות נוספות, חלקן מדגישות את הצורך לחדש את התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. תמונת המצב שהציג הממונה על החוץ והביטחון באיחוד, ג'וזף בורל, ששותפות לו רבות מחברות האיחוד האירופי, מדגישה את הצורך לטפל בבעיות היסוד של הסכסוך, על פי פרמטרים בינלאומיים מוסכמים, לקראת פתרון של שתי...
ראשי המדינות החברות באיחוד האירופי מתחבטים זה שנים באשר למדיניות שהאיחוד האירופי צריך לאמץ מול טורקיה. הדילמה החריפה בשנים האחרונות בשל המדיניות האגרסיבית כלפי חוץ והאוטוריטרית בזירה הפנימית שנוקט ארדואן. ממעמד של מדינה מועמדת לחברות באיחוד האירופי מידרדרים היחסים לאיום אירופאי בהשתת סנקציות על טורקיה. למערכת היחסים המורכבת ולניסיון מצד שני הצדדים לעצור את הסחף יש גם השלכות על ישראל. העדר פתרון מלא למחלוקות יותיר את טורקיה גורם מערער יציבות בסביבתה האסטרטגית ויאיים לפגוע באינטרסים ישראליים, בפרט ביחס לסוגיות המים הכלכליים והובלת הגז...
"העסקה הירוקה של אירופה" (European Green Deal – EGD) היא אסטרטגיית הצמיחה החדשה של האיחוד האירופי, שתכליתה להפוך את כלכלת האיחוד למודרנית, יעילה מבחינת ניצול משאבים, ותחרותית. בכוונתו של האיחוד האירופי לבטל את פליטות הנטו של גזי החממה עד 2050, לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לשימוש במשאבים ו"לא להותיר אף אחד מאחור". התקציב המשמעותי אשר הוקצה לפתרונות אקלים משקף את הרלוונטיות של העסקה הירוקה במסגרת סדר היום האירופי. על ישראל מצדה ליצור שיתוף פעולה נרחב יותר עם אירופה באמצעות חדשנות של טכנולוגיות ירוקות ולהשתמש...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...
ראשי האיחוד האירופי ונשיא סין קיימו מפגש פסגה מקוון (30 בדצמבר 2020) והודיעו על השלמת הסכם השקעות מקיף ביניהם, לאחר שבע שנים של משא ומתן. הסכם זה מצטרף לחתימה על הסכם סחר חופשי באסיה (RCEP), לחיזוק יחסים בילטרליים בדגש כלכלי עם מדינות אפריקה ולהצהרות מדיניות שקוראות לשימור הסכם הגרעין עם איראן וקידום דיאלוג אזורי במפרץ הפרסי. החלטה סינית להאיץ תהליכי משא ומתן ולחתום על הסכמים כלכליים ולצד זאת לקדם מהלכים מדיניים, נועדה לחזק את צמיחת הכלכלה הסינית ואת מעמדה הגלובלי לקראת כניסת ביידן לבית הלבן. ישראל צריכה לעקוב מקרוב אחר המהלכים...
האיחוד האירופי הקפיד לא להזדהות עם ארצות הברית במאבק מול סין שניהל הנשיא טראמפ בחזית הכלכלית, נגד מדיניות הסחר של סין, ובחזית התודעתית, בתביעה לחקור ולהאשים את סין באי-מניעת מגפת הקורונה. מאידך גיסא, ראשי האיחוד האירופי לא הסתירו את חששם מהאגרסיביות הסינית בתחום הכלכלי, ועוד פחות מכך את ביקורתם על מדיניות סין בנושא זכויות האדם וזכויות מיעוטים. ואולם, בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית הגבירה את הסיכוי לחזית טרנסאטלנטית שתפעל לריכוך מדיניותה של סין בשני נושאים אלו. על כן, מפתיעה ההסכמה העקרונית שאליה הגיעו מנהיגי סין והאיחוד...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
