ללא גינוני טקס פורמאליים והרחק מעין התקשורת הגיעו מצרים ומחמאס בפתח 2017 לשורה של הבנות ביוטחוניות, מדיניות וכלכליות, שתכליתן לשמש בסיס לשיפור היחסים ביניהן. משלחת של חמאס בראשות סגן יו"ר הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, וחברי הלשכה המדינית מוסא אבו-מרזוק ורוחי מושתהא, ערכה בסוף ינואר ביקור בן מספר ימים בקהיר, שבמהלכו נועדה עם גורמי בטחון מצריים, בראשם ראש המודיעין המצרי, לואא' ח'אלד פוזי. משלחת ביטחונית של חמאס, שכללה נציג בכיר של הזרוע הצבאית "עז א-דין אל-קאסם",יצאה לביקור עוקב בראשית פברואר. ביקורי המשלחות הרשמיות היו...
בדצמבר 2013 הצהיר מחמוד עבאס, יושב ראש הרשות הפלסטינית, כי אינו תומך שנתיים לאחר מכן הצהיר עבאס בנאום שנשא בבית הנבחרים בחרם על מדינת ישראל. באתונה כי הוא מעוניין בהסדר שיחבר בין הרשות למדינת ישראל במקום בגדר שתפריד 2 למרות ההצהרות האלה, שמהן משתמע כי הרשות הפלסטינית אינה בין שני העמים. שותפה לכיווני הפעולה של תנועת ה־BDS ,התנהלותה בפועל תואמת, לפחות חלקית, את אסטרטגיית החרמות על ישראל הן בשימוש ברטוריקה של דה־לגיטימציה והן בקריאה להחרמת מוצרים. כך, למשל, ראמי חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטיני, חתם בשלהי מרס 2016 על החלטת ממשלה האוסרת...
ישראל ניצבת בפני סימני שאלה יותר מאשר סימני קריאה בפתחה של שנת 2017. חלקם נעוצים באי הוודאויות הקשורות בממשל החדש בוושינגטון ובהשלכות השינוי על הסביבה האסטרטגית של ישראל, אבל רבים מהם קשורים לנטייה לברוח מהחלטות ומהכרעות שעליה לקבל עבור עצמה. בזירה הפנימית נדרש לפעול לאיחוי הקרעים בין חלקי החברה ולהשבת מעמדם של צה"ל ובית המשפט בשם הדמוקרטיה ועקרונות המוסר. בזירה האזורית אפשר ורצוי להמשיך לקדם את שיתוף הפעולה עם הגורמים שעמם ניתן לעבוד על בסיס אינטרסים חופפים כולל גם כוחות וגורמי השפעה מקומיים שאינם מדינות, בבנייה מדורגת מלמטה...
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם.
מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן...
מלחמת ששת הימים הובילה להיווצרותן בישראל של שתי קהילות אפיסטמיות שהיוו, בהקשר לשטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמה ולעימות הישראלי־ פלסטיני, מה שמכונה "קהילות מוסר" מובהקות ( .(Moral Communities לכול אחת מקהילות אלו תפיסה מגובשת, שעוצבה וקודמה על ידי מנהיגי דעה, מעצבי שיח ואינטלקטואלים ציבוריים. 2 מימין ניצבו מי שתפסו את הנוכחות הישראלית בשטחים כהכרחית, תוך סימונם כחלק אורגני מן הזהות הלאומית; משמאל היו מי שתפסו אותה נוכחות ככתם מוסרי שיש להיפטר ממנו.
ככול קהילות המוסר, מדובר במי שהכילו מעט חברים, אך כמנהיגות אוונגרדיסטית...
"שיח לוחמים" ו"התנועה למען ישראל השלמה" נולדו שניהם בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים. גם כשהם נבחנים בשלבי התפתחותם המוקדמים, שני הלכי הרוח שמשתקפים בהם מלמדים על גוונים שונים ביחס הישראלי אל רכיביו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני מאז ועד היום. כדי לתמוך בטענה זו, עורך המאמר דיון השוואתי בין מאפייני השיח בשני הזרמים המנוגדים, שמקורותיהם בהלם הניצחון. הוא עושה זאת בהתבסס על טקסטים השופכים אור על זרמי מחשבה אותנטיים, כפי שהתעצבו בשלושת החודשים שלאחר המלחמה ובתגובה לדרך בה הסתיימה.
השוואה כזאת בין שני הזרמים לא נערכה עד היום....
הדיון במעמדה האזורי של ישראל מתמקד בדרך כלל במוטיבציות של אויביה ובדרכים שישראל בחרה כדי להתמודד עמן. כאשר אלו נבדקות לעומקן, נחשף השורש האסטרטגי של הדיון כולו — סוגיית ההרתעה. במציאות המזרח תיכונית היה תמיד נכון לקבוע כי קיומה, עתידה ורווחתה של ישראל תלויים בכושרה להרתיע את אויביה מניהול העימות אתה במאפיינים שאין היא מסוגלת לעמוד בהם לאורך זמן. כך היה בעבר, כך עומד הדבר בתוקפו בהווה, וסביר להניח כי כך יהיה בעתיד הנראה לעין.
אין ולא היה כל סיכוי לעקור את שורשי המוטיבציה של הגורמים הרדיקליים בזירה האזורית להילחם בישראל ולחתור לחורבנה....
מלחמת ששת הימים הסתיימה בתבוסה הערבית הצבאית הקשה ביותר. אמנם, במלחמת העצמאות של ישראל נכשלו צבאות ערב במאמציהם למנוע את הקמתה של מדינת ישראל, שבסוף המלחמה התייצבה על שטחים גדולים מאלה שנקבעו לה בהחלטת החלוקה של האו"ם. אלא שעוצמתם של צבאות ערב הייתה אז חלשה וחילוקי דעות בין הממשלות הערביות, שהשתייכו למשטרים הישנים, מנעו תיאום ושיתוף פעולה יעילים ביניהן. במבצע "קדש" הובס הצבא המצרי, וכל חצי־האי סיני נפל בידי צה"ל תוך ארבעה ימים. לזכותו של הצבא המצרי ייאמר שהוא נאלץ אז להילחם במקביל גם בכוחות הבריטיים והצרפתיים,...
ביוני 1967 , עם סיומה של מלחמת ששת הימים, היה על מדינת ישראל להתמודד עם מציאות חדשה. זו נוצרה כתוצאה מהשתלטות צה"ל על שטחים נרחבים, חלקם מאוכלסים בצפיפות באוכלוסייה אזרחית עוינת. המצב החדש הביא עמו צורך להפעיל ממשל צבאי שינהל את חיי האוכלוסייה שעברה לידי ישראל, ובדרך זו לאחריותה.
ישראל מצאה את עצמה חולשת על שטח הגדול למעלה מפי שלושה משטחה המקורי, כשהיא נושאת באחריות לניהול ארבע זירות שונות: רמת הגולן — שטח שרוב אוכלוסייתו הסורית המקורית נטשה אותו; הגדה המערבית, ובה כ־ 700,000 פלסטינים, אזרחי ירדן; רצועת עזה, ובה כ־ 400,000...
מלחמת ששת הימים הייתה ללא ספק נקודת ציון רבת חשיבות בהתפתחות הסכסוך הישראלי־ערבי בהקשרו הפלסטיני. אחת מהתמורות החשובות הייתה החשיבות הגוברת שניתנה לסוגיה הפלסטינית בעקבות המלחמה. מרכזיותה של סוגיה זאת האיצה את ההתפתחות הלאומית והפוליטית של העם הפלסטיני ושל "הארגון לשחרור פלסטין" (אש"ף) כגורם המייצג שלו. התפתחות הלאומיות הפלסטינית קשורה בטבורה למציאות הגיאוגרפית שהשתנתה בעקבות מלחמת ששת הימים ולשליטת ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית, והפכה את הסוגיה הפלסטינית למרכזית גם בשיח הפוליטי הישראלי.
התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים...
מלחמת ששת הימים שינתה באופן חד וברור את מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל במזרח התיכון. ממדינה קטנה המצליחה אמנם להגן ולשמור על קיומה למרות הסכנות האורבות לה מכול שכנותיה הנהנות מגיבוי סובייטי ומעושר הנפט, היא הפכה למעצמה אזורית שאין ספק בעדיפות כוחה הצבאי. המלחמה גם הבהירה לעולם הערבי, אם כי לא תמיד במפורש, כי אין לו היכולת לחסל את מדינת ישראל. גם הקשיים שעמדו מול ישראל במלחמת יום הכיפורים לא שינו באופן יסודי עובדה זו. מלחמת ששת הימים העמידה את ישראל על מפת העולם בצורה דרמטית ומהפכנית, העניקה לה עומק אסטרטגי, מרחב תמרון ומעמד שלא היה לה...
המאמרים המאוגדים בקובץ זה מוקדשים לניתוח הסוגיות המרכזיות שבראש סדר היום המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל, מזוויות מגוונות ובדגשים שונים. ניתוח זה מהווה בסיס למבט קדימה לטווח הזמן הקרוב והבינוני, ובפרט רקע להפקת לקחים והמלצות למדיניות. המשימה שניצבה בפני כותבי המאמרים המקובצים בספר זה אינה פשוטה כלל ועיקר. המזרח התיכון הוא אזור רב־תהפוכות מבניות, שטוף הקצנה רעיונית ומניעים פוליטיים מתנגשים, רווי מוקדי מתח אזורי וכלל־עולמי ועתיר שחקנים מעורבים, מדינתיים ולא מדינתיים, מן האזור עצמו ומחוצה לו. בסביבה מורכבת זו לא קל לאתר ערוצי פעולה...
