כל הפרסומים בנושא צבא ואסטרטגיה

vgr

בכל הסדרה עתידית נכון להפריד בין ה"מצור" הכלכלי – שאותו נכון להקל, לבין ה"מצור הצבאי", שעליו חובה להמשיך ולהקפיד. היכן שיהיה מתח בין פיתוח הכלכלה בעזה לבין אפשרות לבניין כוח צבאי – מניעת התעצמות תוביל את ההחלטות. פיתוח כלכלי של עזה, שיסיט את תושבי האזור למסלול חיובי יותר, יקטין תמיכה בטרור. בניגוד לאמירה המקובלת, שאין פתרון צבאי לטרור – ישראל הוכיחה שהיא מסוגלת לפתור צבאית התקפות טרור מערכתיות עליה. הפתרון המדיני לעולם יהיה עדיף. אך פתרון מדיני לא יצלח ללא עמדות יתרון צבאיות והבנתו של הצד השני שעימות צבאי לא יקדם...

ההשלכות של ריבוי שחקנים בעלי סדר יום שונה, המעורבים בעימות הנוכחי, כבר הביאו להתמשכותו. זאת משום הלחץ של קטר וטורקיה על חמאס שלא להיענות ליוזמת התיווך המצרית, לה ישראל נתנה את הסכמתה, וכן בשל הקושי של חמאס לקבל את התיווך המצרי לאור העוינות הגדולה בין הארגון לשלטון א-סיסי. הטלטלה שעבר העולם הערבי בשנים האחרונות הביאה לשחיקה חדה ביכולתו להתאחד אפילו אל מול מה שבעבר היה הנושא שהכי קל היה לגייס לגביו קונצנזוס – ביקורת כנגד ישראל בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מבצע 'צוק איתן' לא רק האיר בזרקור רב עוצמה מחלוקות בעולם המוסלמי אלא נדמה שהוא...

המחבר מתמקד באתגרים הכלכליים לטווח ארוך העומדים לפני ישראל, ועשויות להיות להם השלכות על יכולתה לממן צריכה ביטחונית גבוהה, על היציבות החברתית-הפנימית בה ועל מעמדה בעולם. הניתוח מצביע על הסיכונים הגלומים בשחיקת ההון האנושי (בשל חולשת מערכת החינוך), בחוסר היציבות של הכלכלה העולמית ובמצב הביטחוני. בה בעת מצוינות הזדמנויות שיאפשרו המשך צמיחה לטווח הארוך. בהקשר זה אפשר לראות בהוצאות הביטחון השקעה, שתכליתה להוריד את רמת הסיכונים הביטחוניים ולצמצם את עוצמת הנזק שייגרם אם הם יתממשו.

במישור המשפטי קיימים כללים המאפשרים חופש פעולה יחסי לישראל ולצה״ל. חשוב להקפיד על העמידה בכללים אלה כחלק מהשמירה על שלטון החוק ועל אופייה הדמוקרטי של המדינה. במישור הלגיטימציה, ישראל מוצאת עצמה תחת ביקורת הן על עצם השימוש בכוח והיקפו והן על היקף הפגיעה באזרחים וברכוש אזרחי, גם כאשר ביקורת זו אינה מוצדקת מבחינה משפטית.

ישראל נלחמת מול חמאס שמצא, כי לחימה היא החלופה הפחות גרועה מבחינתו. בשל תפישת עולמו שהוא יכול לשקם את מעמדו דווקא באמצעות כוח ההיזק, הרי הלחימה הזו טומנת בחובה את הסיכוי היחיד לעצירת תהליך ההיחלשות שלו והחזרה לשלטון המוחלט ברצועה, ובעתיד ברשות הפלסטינית כולה. הדבר מוצא ביטויו גם בדרישות הארגון להסכמה על הפסקת האש – לא רק שחרור עצורי שליט אלא גם פתיחת המעברים למצרים ועוד. מבחינת חמאס סיום הלחימה במצב של "החזרת המצב לקדמותו" בלבד, עלול להתפרש לא רק ככניעה לישראל, אלא גם כאחד המסמרים האחרונים בארון הקבורה של שליטתו ברצועה.

התכלית האסטרטגית של המבצע "צוק איתן" מתחייבת ממילוי חובתה הבסיסית של המדינה להגן על אזרחיה ולאפשר להם אורח חיים נורמלי. יעד שיקום וביסוס ההרתעה – להשגת תקופת שקט נוספת — הוא הישג אסטרטגי מרכזי של מבצעים קודמים. המבצע הנוכחי נכון שיטפל גם ביכולות של חמאס וארגוני הטרור הקטנים יותר— הג'האד האסלאמי וועדות ההתנגדות. המבצע חייב להיות מכוון בעיקרו כנגד הזרוע הצבאית של חמאס ושל שאר ארגוני הטרור, לפגוע קשה במפקדים ובאנשיהם וכן ביכולת השיגור והייצור שלהם. יעד חשוב נוסף של המבצע, שלא הוצב ולכן גם לא הושג בעבר, הוא מניעת יכולת...

ממשלת ישראל מינפה את אירוע החטיפה, כדי להבהיר לציבור בישראל ולקהילה הבינלאומית, שחמאס הוא ארגון טרור ושאין מקום לסובלנות ולמתינות כלפי ארגון היברידי, המשחק גם במגרש הפוליטי וגם במגרש הטרור ומחזיק זרוע צבאית טרוריסטית עצמאית. לפיכך, הצביעה ממשלת ישראל על הפיוס הפנים פלסטיני כמהלך של הכשר לטרור ולשיח ההסתה והשנאה. לכן הציבה ממשלת ישראל יעד מדיני – להביא לפירוק האחדות והפיוס הפנים פלסטיני, ויעד צבאי – לפגוע קשה בחמאס ובתשתיותיו, לפחות באזור יהודה ושומרון.

בעקבות אירוע החטיפה פתחה ישראל במערכה נגד ארגון החמאס באזורי יהודה ושומרון. במסגרת מערכה זו מתנהלת פעילות אינטנסיבית בשטח. פעילות זו עולה בקנה אחד עם חובותיה וזכויותיה של ישראל לשמור על ביטחונה וביטחון אזרחיה. צעדים אלה כפופים למסגרת משפטית, ובפרט לחובה לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויותיהם של תושבי האזור. את הטרור צריך וראוי להביס. עם זאת, יש הרבה מאוד פעולות שאפשר לעשות במסגרת הדין. לפעולות שחוקיותן מוטלת בספק כגון גירושים והריסות בתים של מחבלים, יש מחיר – הן בזירה הבינלאומית והן בזירה הפנימית, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. את...