ההסדר הרוסי–אמריקאי לגבי דרום סוריה, שהושג בפסגת ה-G20, מהווה מבחן הן לגבי הסיכויים להתניע תהליך לקראת הסדר עתידי בסוריה, והן לגבי היחסים בין שתי המעצמות בכלל. בתוך כך, ומכיוון שכוחות אסד נשענים על הסיוע של שלוחי איראן – מיליציות שיעיות וחיזבאללה – אפשר שישראל תיאלץ לממש את איומיה להגיב לחציית הקווים האדומים שהצהירה עליהם.
על אף שהנשיא טראמפ תיאר את פסגת ה-G20 בהמבורג כ"הצלחה מסחררת", פרשנים הדגישו עד כמה ארצות הברית מצויה בבידוד, בטענה שהפסגה סיפקה עדות נוספת לאובדן הדומיננטיות האמריקאית. מעבר לסוגיות שבמחלוקת בין ארצות הברית ליתר החברות ב-G20 שהוזכרו בהצהרה בסוף הפסגה, המשתתפים אף ציינו את כישלונה של ארצות הברית להביא לגינוי הפורום את צפון קוריאה בעקבות ניסוי הטילים שערכה. עם זאת, פגישתו של טראמפ עם הנשיא פוטין העניקה לו נקודות זכות, בשל ההסכם האמריקאי-רוסי על הפסקת אש חלקית בסוריה.
בישראל מתנהל מעקב אחר המשבר שנוצר בעקבות שיגור הטיל ארוך-הטווח על ידי צפון קוריאה ונבחנות השלכותיו, בעיקר ביחס לתכנית הגרעין האיראנית. מתעורר חשש כי הבלגה אמריקאית והמשך ההתנהלות הפרובוקטיבית של צפון קוריאה ישדרו לטהראן כי מדינה הנחושה לחצות את הסף הגרעיני תעשה זאת, גם נוכח התנגדות לכך מצד ארצות הברית. על כן, מבחינת ישראל, נדרש לחדש עם וושינגטון דיאלוג מעמיק ולגבש עמה מדיניות משותפת מול שאיפות הגרעין של איראן והסכנות הכרוכות בהסכם הגרעין.
כוחות הביטחון העיראקיים, הנתמכים על ידי הקואליציה בראשות ארצות הברית, נמצאים על סף שחרור העיר מוסול מידי המדינה האסלאמית. לכך, ובהמשך גם לכיבוש א-רקה שבסוריה, תהיה תרומה ניכרת למאמץ הבינלאומי להבסת המדינה האסלאמית. עם זאת, העימותים הפנימיים והאזוריים שאפיינו את עיראק בשני העשורים האחרונים ואשר היוו את בית הגידול לתופעת המדינה האסלאמית נותרים בעינם, וסביר כי בעטיים תימשך גם מגמת הפיצול וחוסר היציבות במדינה. נוכח הדומיננטיות השיעית בעיראק, על אף הפיצול במחנה זה, איראן תמשיך להיות הגורם החיצוני המשפיע ביותר במדינה, תוך שהיא מנצלת את...
מאמר זה מבקש לתאר ולהגדיר את תפיסת התכסית האנושית, שהתפתחה בצבא האמריקאי לאור ניסיונו באפגניסטן ובעיראק. המאמר יעמוד על הסיבות שהובילו את הצבא האמריקאי לפתח תפיסה זאת; יתמקד בתשתית התיאורטית ובזיקות שבין התכסית האנושית לבין מודיעין תרבותי ואינטליגנציה תרבותית. כל אלה, לאור הניסיון האמריקאי והישראלי בזירות העימות השונות. הבנה מעמיקה של התרבות המקומית הפכה לתנאי הכרחי להבטחת הרלוונטיות של המשימה הצבאית. המודיעין התרבותי, כחיבור בין הידע התרבותי שנוצר באמצעות מערכת התכסית האנושית לבין המודיעין הנדרש לצורך ביצוע המשימה הצבאית, התברר...
ארצות הברית ואיראן מנסות לנצל את היחלשותה של 'המדינה האסלאמית' במזרח סוריה ונאבקות על השליטה בגבול סוריה-עיראק. ברובד האסטרטגי, זהו חלק ממאמץ של שתיהן לייצר רצף יבשתי שיאפשר להן ולבעלות בריתן לחלוש על הנכסים החיוניים שלהן במזרח התיכון: איראן בדרך לחיבור אפקי מטהראן, דרך בגדאד ודמשק ועד ביירות, וארצות הברית בדרך לרצף אנכי מטורקיה, דרך המדבר הסורי, ירדן ועד ערב הסעודית. הדבר עשוי להוביל להסלמה בין הצדדים, דבר התלוי במידה רבה בהתנהלות הרוסית בסוגיה. על ישראל לנצל את המצב ולפעול ביתר שאת בשיתוף פעולה עם ירדן לעיצוב מציאות רצויה עבורה...
האם התקיפות האמריקאיות באחרונה, המתבצעות במערכה נגד דאע"ש, וכן המדיניות הרוסית המתירנית בהפעלת הכוח האווירי בסוריה, הגורמת לפגיעה נרחבת באזרחים ובתשתיות אזרחיות, מעידות על שינוי בסטנדרטים הבינלאומיים בלחימה נגד ארגוני טרור ושחקנים תת-מדינתיים? לאור התרחשויות אלו עולה גם השאלה: האם כללי המשחק החלים על מעצמות חלים גם על מדינות אחרות, שמתמודדות מול אתגר הטרור, כמו ישראל? ובאיזה אופן על ישראל להיערך לסבב לחימה עתידי מול ארגון תת מדינתי אלים דוגמת חמאס או חיזבאללה, הפועל באזורים צפופי אוכלוסין?
הגיליון השני של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה אירועים שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים מרץ-מאי 2017. הראשון הוא ביקורו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בערב הסעודית. הביקור זכה להתייחסות נרחבת בעקבות התהודה המרשימה שעורר בקרב הציבור במצרים, במדינות המפרץ ובאיראן. המלך הסעודי ונשיא ארצות הברית ביקשו לשדר מסר של אחדות נגד הטרור ונגד איראן, אך השיח ברשתות מעיד על תוצאה הפוכה של פיצול וחולשה: מצרים כועסת על קטאר וערב הסעודית, קטאר מתקרבת לאיראן, ערב הסעודית כועסת על קטאר והאיראנים לועגים לכולם. הנושא השני הוא שביתת האסירים...
הסכסוך הנוכחי בין קטאר לבין כמה משכנותיה – ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ובחריין – הוא המחלוקת הקשה ביותר ביניהן זה שנים, ויש לו פוטנציאל לערער עוד את אזור המפרץ, הסוער ממילא. אולם המשבר גם טומן בחובו הזדמנות. אם חזית מאוחדת, שכוללת את ארצות הברית והמדינות המובילות בעולם הערבי, תוכל להביא את קטאר לריסון תמיכתה בארגונים שמעודדים קיצוניות ומאיימים על הסדר האזורי – זו תוכל לסייע לייצב את האזור ולבודד את איראן. על ארצות הברית, לה קשרים קרובים עם שני הצדדים, למלא תפקיד פעיל בניסיון ליישב את הסכסוך בין הצדדים.
קשה להבין על מה נסמכת אמונתו העיקשת של הנשיא טראמפ כי יש ביכולתו "לסגור דיל" בין ישראל לפלסטינים. עמדות היסוד של שני הצדדים גלויות וידועות והפערים ביניהם בלתי ניתנים לגישור בעת הנוכחית. יש להניח שגם הנשיא טראמפ מבין זאת, ולפיכך מטרתו העיקרית היא להניע תהליך מדיני באמצעות מעטפת אזורית – לא בהכרח כדי למצותו או להביא להסדר קבע, אלא כדי לגבש תשתית לקואליציה אזורית למאבק בטרור הג'האדיסטי, שאותו התחייב למחוק מעל פני האדמה, ובחתרנות האיראנית.
לניתוק היחסים בין מדינות מפרץ מרכזיות ומדינות סוניות נוספות לקטאר והטלת מצור על ידי מדינות אלו על קטאר יש השלכות גם בזירה הישראלית פלסטינית, המעורבות הקטארית ברצועת עזה המסייעת לייצובה עלולה להיפגע, והחמאס עלול להידחף לזרועות איראן, תרחיש שיגביר את הסיכויים להתלקחות מחודשת מול הרצועה. האינטרס הישראלי הוא לתמוך בתיווך אמריקאי שיסיים את הפרשה בפגיעה במעמדן של איראן והחמאס, אך ללא פגיעה חמורה בפעולות החיוביות של קטאר מול רצועת עזה ובתיווך עם החמאס.
ביקורו של הנשיא טראמפ בריאד התבלט בקבלת הפנים המפוארת שהכינו עבורו מארחיו הסעודים ובהכרזה על אודות הסכמה לקדם שורה ארוכה של הסכמים בתחומים הצבאיים והכלכליים בין המדינות. ה"פסגה הערבית-אסלאמית", שארגנו הסעודים נועדה להפגין את מעמדם הבכיר בעולם המוסלמי ובזירה הערבית, וכן לאפשר לטראמפ להציג את הצלחתו לבסס חזית במאבק מול דאע"ש ואיראן ולהמחיש את מעמדו כמנהיג מעצמתי ואת הכוונה לבסס את מדיניותה של ארצות הברית במזרח התיכון על שיקום היחסים עם בעלות בריתה המסורתיות. תוצאותיו המעשיות של הביקור עדיין טעונות הוכחה: מבחן מרכזי,...
