מידת הצלחתו של ביקור הנשיא טראמפ במזרח אסיה בתחילת נובמבר שנויה למחלוקת. טראמפ טוען להצלחה מסחררת, בעוד אחרים גורסים שמדובר בכישלון דיפלומטי שפגע במעמדה הגלובלי של ארצות הברית על רקע התחזקותה של סין. כך או אחרת הביקור צריך להימדד לפי היעדים אותם הגדיר טראמפ ושעמדו במוקדו: ההתמודדות עם הגרעין הצפון-קוריאני, שיתופי פעולה כלכליים, וניסוח הבנות לסחר הדדי הוגן של ארצות הברית עם מדינות האזור.
על רקע ההבנות בין ארצות הברית לרוסיה ביחס לסוריה, שלא עולות בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, קרב היום שישראל תידרש להפשיל שרוולים ולטבול ידיה בנעשה – אם ברצונה לבלום את ההשפעה וההתבססות האיראנית שם. לישראל כוח פוטנציאלי להרוס את הפרויקט של רוסיה ואיראן בסוריה ולפגוע קשה במשענות של משטר אסד. עליה להפגין נחישות בתביעתה להרחקת כוחות איראן ומיליציות שיעיות הנתונות לשליטתה מרמת הגולן, כמו גם למניעת הקמתן של תשתיות צבאיות איראניות בסוריה שייתמכו בהתעצמות משטר אסד, המיליציות השיעיות וחזבאללה. חשוב להבין כי המשמעות היא פוטנציאל גובר להסלמה...
בנאום תקיף ועל בסיס תיאור מפורט של "כל פשעי הרפובליקה האסלאמית", ולאחר שבועות ארוכים של הגברת המתח לקראת נאומו, פרס הנשיא טראמפ את מדיניות ממשלו מול איראן. זו משקפת את המתח בין הרצון לפגוע בהישגי איראן מהסכם הגרעין ובהתנהלותה בכל הסוגיות שאינן מטופלות בהסכם, לבין האילוצים הבינלאומיים והאזוריים. בנושא המרכזי – הסכם הגרעין – נטל הנשיא פסק זמן שבמהלכו אמור הקונגרס לגבש חקיקה, שתיתן לארצות הברית מנוף להרתיע את איראן מלנצל הפגמים בהסכם הן לגבי המצב במועד סיום ההסכם, הן להעמקת הפיקוח והן לתכנית הטילים הבליסטיים....
אין זו העת לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, אלא ליצור תנאים אסטרטגיים הולמים לביטולו בעתיד, אם יוחלט שיש צורך בכך, ולבנות מנופים לחלופה עתידית טובה יותר. תנאי הכרחי לכך הוא יצירת התנאים הבינלאומיים ללחץ על איראן כדי שתקבל את המגבלות המוצעות או לפעולת מניעה שתעצור את איראן אם תחליט לשעוט לנשק גרעיני. דחיית ההחלטה לגבי עתיד "הסכם וינה" אין פירושה מדיניות פסיבית מול איראן. לצד המאמצים להקים קואליציה בינלאומית מול איראן יש לפעול נגד כל הפעולות האיראניות השליליות שאינן מכוסות בהסכם ולקדם "הסכם מקביל" שיסדיר את האסטרטגיה...
פגישת נתניהו-טראמפ בשולי עצרת האו"ם תתקיים על רקע המשבר בחצי-האי הקוריאני, וההקבלה הבלתי-נמנעת לתכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לקיים דיאלוג רצוף ואינטימי עם וושינגטון לגבי האתגר האיראני, שיתבסס על הבנה הדדית של המצב האסטרטגי של בעלת בריתה במזרח אסיה. במסגרת הדיאלוג יש לגבש מענה משותף ומנגנון של המשך התיאום כדי לוודא ששתי המדינות מנצלות במידת האפשר את יכולותיהן מול יריביהן ומסתייעות בלקחים מהמשבר שהתפתח בחצי-האי הקוריאני כדי להבטיח מציאות שונה מול איראן.
בהתחשב בהגדרתה העצמית של ישראל ובתפקידה ההיסטורי כמדינה הנאבקת באנטישמיות ופועלת להגנתן של קהילות יהודיות בכל מקום, ניתן בהחלט לצפות ממנהיגיה של ישראל כי יגיבו בחריפות לאירועי שרלוטסוויל ולתגובתו של טראמפ אליהם. תגובתו המוגבלת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עוררה גל ביקורות, גם מצדם של יהודים אמריקנים רבים שחשים אי נוחות מול גילויי האנטישמיות בארצות הברית. למרות שהבדלים בהשקפה בדבר הסכנות שנשקפות מארגונים התומכים ב-BDS לעומת הסכנות הנשקפות מארגונים אנטישמיים מגבירים את הסיכון להרחבת הקרע בין הישראלים לבין יהודי ארצות הברית, קיימים מספר...
בשבועות האחרונים נוצר הרושם שאישים בממשל טראמפ מצדדים במהלכים לשינוי המשטר באיראן. הגם שיש אינטרס אמריקאי לשינוי משטר בטהראן, האיתותים המעטים שנשלחו מצד הממשל בעניין זה אינם מלמדים עדיין שזו אסטרטגיה מגובשת. אולם, משום שהמשטר האיראני חושד זה שנים שארצות הברית חותרת להפילו, החששות מצעדים אפשריים של ממשל טראמפ עשויים להחריף עוד את המתיחות הקיימת בין המדינות.
הסערה סביב ההחלטות האחרונות של ממשלת ישראל ביחס לכותל המערבי והצעת חוק הגיור מבליטה מחלוקות מרכזיות בין ישראל ליהדות התפוצות. המשבר הפתיע רבים מהמנהיגים בישראל, דבר המעיד לכשעצמו על נתק עמוק בין ההנהגה הישראלית שקשובה לבוחריה, לבין הגישות של קולות בולטים ביהדות ארצות הברית. קשה להתעלם מהכעס ומתחושת הבגידה הרווחים כיום בקרב קהילות יהודיות באמריקה. זהו מצב עדין, שדורש טיפול זהיר בידי המנהיגים בשני הצדדים על מנת למנוע מישראל ומתומכיה להידרדר לסף תהום של פיצול בלתי-הפיך.
ההסדר הרוסי–אמריקאי לגבי דרום סוריה, שהושג בפסגת ה-G20, מהווה מבחן הן לגבי הסיכויים להתניע תהליך לקראת הסדר עתידי בסוריה, והן לגבי היחסים בין שתי המעצמות בכלל. בתוך כך, ומכיוון שכוחות אסד נשענים על הסיוע של שלוחי איראן – מיליציות שיעיות וחיזבאללה – אפשר שישראל תיאלץ לממש את איומיה להגיב לחציית הקווים האדומים שהצהירה עליהם.
על אף שהנשיא טראמפ תיאר את פסגת ה-G20 בהמבורג כ"הצלחה מסחררת", פרשנים הדגישו עד כמה ארצות הברית מצויה בבידוד, בטענה שהפסגה סיפקה עדות נוספת לאובדן הדומיננטיות האמריקאית. מעבר לסוגיות שבמחלוקת בין ארצות הברית ליתר החברות ב-G20 שהוזכרו בהצהרה בסוף הפסגה, המשתתפים אף ציינו את כישלונה של ארצות הברית להביא לגינוי הפורום את צפון קוריאה בעקבות ניסוי הטילים שערכה. עם זאת, פגישתו של טראמפ עם הנשיא פוטין העניקה לו נקודות זכות, בשל ההסכם האמריקאי-רוסי על הפסקת אש חלקית בסוריה.
בישראל מתנהל מעקב אחר המשבר שנוצר בעקבות שיגור הטיל ארוך-הטווח על ידי צפון קוריאה ונבחנות השלכותיו, בעיקר ביחס לתכנית הגרעין האיראנית. מתעורר חשש כי הבלגה אמריקאית והמשך ההתנהלות הפרובוקטיבית של צפון קוריאה ישדרו לטהראן כי מדינה הנחושה לחצות את הסף הגרעיני תעשה זאת, גם נוכח התנגדות לכך מצד ארצות הברית. על כן, מבחינת ישראל, נדרש לחדש עם וושינגטון דיאלוג מעמיק ולגבש עמה מדיניות משותפת מול שאיפות הגרעין של איראן והסכנות הכרוכות בהסכם הגרעין.
כוחות הביטחון העיראקיים, הנתמכים על ידי הקואליציה בראשות ארצות הברית, נמצאים על סף שחרור העיר מוסול מידי המדינה האסלאמית. לכך, ובהמשך גם לכיבוש א-רקה שבסוריה, תהיה תרומה ניכרת למאמץ הבינלאומי להבסת המדינה האסלאמית. עם זאת, העימותים הפנימיים והאזוריים שאפיינו את עיראק בשני העשורים האחרונים ואשר היוו את בית הגידול לתופעת המדינה האסלאמית נותרים בעינם, וסביר כי בעטיים תימשך גם מגמת הפיצול וחוסר היציבות במדינה. נוכח הדומיננטיות השיעית בעיראק, על אף הפיצול במחנה זה, איראן תמשיך להיות הגורם החיצוני המשפיע ביותר במדינה, תוך שהיא מנצלת את...