סוגיית הנפגעים בפעולות מלחמתיות החלה לעלות על סדר היום הציבורי, הפוליטי־צבאי והתקשורתי בעולם הדמוקרטי־מערבי בעיקר משנות התשעים של המאה העשרים. מאמר זה בוחן את אופן התייחסותה של התקשורת הישראלית לחיילים שנפגעו במהלך מבצע "צוק איתן", במיוחד לאור דפוסי הסיקור של נושא זה בעבר. נראה כי למרות התחושה של "מלחמת אין ברירה" בעת המבצע, הסיקור של הנפגעים במהלכה לא חזר באופן מלא לדפוסים ה"מסורתיים" מן העבר. התקשורת עסקה בנפגעים ובמחיר הלחימה במבצע, אך עשתה זאת תוך ניסיון מודע למנוע פגיעה במורל הלאומי ולהימנע מביקורת....
מדינת ישראל ואזרחיה חיים תחת איום מתמיד מצד אויבים, המייחלים להשמדתה ומפרים, באופן בוטה ושיטתי, את דיני המלחמה ואת כללי המוסר. למרות מציאות קשה זו, מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט צריכים להקפיד על המשך הכיבוד של כללי המוסר והמשפט ובכך להבחין בין ישראל לבינם ולהבטיח כי לא ינצחוה, כאשר ניצחון מבחינתם הוא גם מצב שישראל מאבדת את ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. חיוני לכבד כללים אלה גם כדי לשמר את הלגיטימציה הבינלאומית להפעלת כוח. במסמך אסטרטגיית צה"ל מובהר כי לגיטימציה בינלאומית היא רכיב חיוני בביטחון הלאומי. ראוי שהבנה זו תתורגם...
לפרסומו של מסמך אסטרטגיית צה"ל, המהווה אבן דרך בהתפתחות הקשר שבין הצבא לאזרחי המדינה, לא היה תקדים. לא ניתן להמעיט בחשיבות השקיפות שהתבטאה בעצם פרסומו ויש לברך על כך. אמנם, מסמך זה לא נכתב לאור דירקטיבה מדינית או תפיסת ביטחון לאומית כתובה, אך התורה שבעל פה שהתפתחה בישראל לאורך שנים מספקת מצע מוצק לגיבוש האסטרטגיה. ואכן, פרסומו של המסמך מספק הזדמנות לבחון את האסטרטגיה העדכנית של צה"ל מול האיומים שעמם מבקשת תפיסת הביטחון להתמודד. מטרת צה"ל בשגרה: במסמך אסטרטגיית צה"ל מודגשת אבחנה רחבה של מטרת צה"ל בשגרה...
ב-13 באוגוסט 2015 חשף הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, את המסמך "אסטרטגיית צה"ל", הפורס את אפשרויות הפעולה של הצבא והתפוקות הביטחוניות, שביכולתו לספק למדינה. במסמך האסטרטגיה משלים הרמטכ"ל את החסר בדיון הציבורי שהתקיים לאחרונה בתקציב הביטחון ונגזרותיו ומציג בפני הציבור אילו תפוקות ביטחוניות מבקש צה"ל להשיג בתמורה לתקציב הביטחון ולמה ניתן לצפות מיכולותיו. כמו כן מבהיר הרמטכ"ל את סמכויותיו בצה"ל ואת יחסיו עם הדרג המדיני. בהקדמה למסמך מוצגים "השינויים הנדרשים מצה"ל לאור אתגרי העתיד...
ממשלת ישראל טרם מצאה את הנתיב הנכון לעדכון התפיסה המסורתית, המושפעת מהאיומים הצבאיים, שפחתו באופן משמעותי, ולהתאמתה לאתגרים הנוכחיים והעתידיים שבפניהם ניצבת המדינה. תכליתה של האסטרטגיה המעודכנת לקידום האינטרסים והיעדים המדיניים-ביטחוניים של מדינת ישראל, היא יצירת השפעה במרחב שמחוץ לגבולות המדינה, באמצעות מדיניות המבוססת על היגיון של הפעלת מאמצים רב-תחומיים. התכלית שלאורה יש לפעול, היא השגת השפעה מרבית על הסביבה האסטרטגית על ידי שימוש בכלים מגוונים ברמות שונות, כמו: א. גישה ישירה לאוכלוסייה היריבה באמצעות דיפלומטיה ציבורית, בעזרת...
עולה הרושם שחלקים משמעותיים בדוח, שהוציאה ועדת לוקר תחת ידיה, מחייבים עיבוד נוסף, בטרם יהיו בשלים לדיון יישומי. למשל, נדרשת עבודת מטה מעמיקה לגבי ישימות ההמלצות בתחום ההון האנושי. התמונה הכוללת חסרה בעיקר התייחסות לסוגיות הבאות: מהן הנחות היסוד, אילו איומים נדרש צה"ל לצמצם ואילו לא, איך יראה הצבא ואיזה ביטחון יתקבל בתמורה. מן הראוי שהממשלה תדון בתכנית "גדעון" של הרמטכ"ל, כבסיס לפעילות צה"ל, כאשר המלצות ועדת לוקר ייבחנו וימומשו במקומות, שבהם ניתן לייעל את המערכת.
דובר צה"ל הודיע ב-15 ביוני 2015, כי לאור האתגרים המשמעותיים שאתם מתמודד צה"ל בממד הסייבר, הרמטכ"ל החליט על הקמת זרוע סייבר אשר תוביל את הפעילות המבצעית בתחום זה. זרוע הסייבר תוקם בתוך שנתיים והקמתה תבוצע בשלב ראשון במקביל באגף המודיעין ובאגף התקשוב. חשוב יהיה להבטיח שההחלטות שיתקבלו לגבי מאפייניה של זרוע הסייבר ולגבי קשת הזיקות שלה מול גורמי הכוח האחרים של צה"ל יתרמו במישרין לשיפור מתמיד ביכולות המערכת, שצפויים לה אתגרים רבים. בין אלה יש חשיבות מיוחדת לשילוב של יכולות תכנון וביצוע, ברמות השונות, לצד גמישות בהפעלת...
בימים אלה התפרסם דו"ח ועדת החקירה, שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי מבצע "צוק איתן". כצפוי, הדו"ח מותח ביקורת על ישראל ומוצא כי בלחימתה הפרה את דיני המלחמה וכי קיים אף חשש לביצוע פשעי מלחמה. הדו"ח מבקר אף את חמאס וארגונים חמושים אחרים בעזה ומעלה לגביהם חשש דומה. דו"ח זה, למרות ניסיונו להצטייר כדו"ח מקצועי ומאוזן, הוא דו"ח בעייתי מאוד. הניתוח המוטה והבלתי מקצועי של פעילות לחימתית באזור מאוכלס, מבוסס על מתודולוגיה שגויה, ציפיות בלתי ריאליות ועל סטנדרטים החורגים מן הקבוע בדיני הלחימה...
חמאס ושאר הפלגים החמושים הפעילים ברצועת עזה שיגרו במהלך 'צוק איתן' למעלה מ-4,500 רקטות לטווחים שונים בשטח ישראל. מכאן הבנת חמאס, כי גם אם יעילותה של מערכת 'כיפת ברזל' מנעה ממנו לגרום לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית בישראל, הרי שעצם הכורח לשלוח מיליונים מתושבי ישראל למקלטים באופן יום-יומי ורציף ושיבוש שגרת החיים של אזרחי ישראל עקב כך, היוו מבחינתו הישג חשוב. גם יכולתו לשבש את התעופה האזרחית לישראל ופוטנציאל הנזק הכלכלי והמורלי, הגלומים בה, אמורים לעודד את מגמת ייצורן של הרקטות תוך הגדלת כמויות הייצור, שיפור הדיוק והגדלת הטווח....
המכון למחקרי ביטחון לאומי חוקר את סוגיות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. המחקר במכון מוכוון מדיניות ותוצריו מיועדים לשמש את מקבלי ההחלטות במדינת ישראל ואת הציבור הרחב. עם כינונה של ממשלה חדשה, ובהתחשב במכלול האתגרים שניצבים בפני מדינת ישראל ברבדים השונים של הביטחון הלאומי, הוכן במכון מסמך המלצות האמור לשרת את הממשלה ולשמש לה מצפן בהידרשה לסוגיות האסטרטגיות המרכזיות שבפניה.
לרשות הממשלה לא עומדים ימי חסד. כבר בימים אלה יהיה עליה להתמודד עם שורה של אתגרים מידיים, נושאים כבדי משקל והחלטות על מדיניות, שאם לא יטופלו בחודשים...
ב- 27 באפריל, 2015 פורסם תקציר דו"ח ועדת החקירה שמינה מזכ"ל האו"ם בנוגע לפגיעה במתקני או"ם במהלך מבצע "צוק איתן" בעזה בקיץ 2014. הגם שהדו"ח קובע כי בשבעה מתוך עשרה מקרים נפגעו בתי ספר של האו"ם מאש כוחות צה"ל, הדו"ח נמנע מהטלת אשמה על ישראל. בנוסף, הדו"ח מתייחס לראשונה לשימוש לרעה שנעשה במתקני או"ם ע"י חמושים פלסטינים. הניסוח הענייני והמאוזן של הדו"ח, בפרט בהשוואה לדו"ח הקודם של מזכ"ל האו"ם שבחן את הפגיעה במתקני או"ם במבצע "עופרת יצוקה"...
מזה שנים רבות נתון תקציב הביטחון של ישראל בדיון ציבורי. בלב הדיון עומדת התנצחות בין משרד האוצר, הטוען שתקציב הביטחון "גדול מדי על המשק" למשרד הביטחון, הטוען שתקציב הביטחון קטן מכדי להתמודד עם צורכי הביטחון של ישראל. מי מהצדדים צודק – האם משרד האוצר, שאינו בר-סמכא בענייני ביטחון, או משרד הביטחון, שאינו מצוי בשאר פרטי תקציב המדינה? ההתנצחות מטילה ספק בתקינות תהליך קביעת תקציב הביטחון, וברור שהממשלה היא האחראית למצב.
מזכר זה עוסק בניתוח הוצאות הביטחון של ישראל ובתקציב הביטחון, תוך השוואה למדינות אחרות. במזכר מוצגות...
