מאמר זה בוחן את התפתחות מדיניותה של ארצות הברית כלפי עזה בעקבות ההתנתקות מהאזור שביצעה ישראל ב־ 2005. כמו כן דן המאמר באפקטיביות של גישתה הנוכחית של ארצות הברית כלפי עזה ומנתח את האינטרסים, המגבלות ואמצעי המינוף העיקריים של ארצות הברית בכל הקשור לרצועה. לבסוף, בהסתמך על מקורות גלויים ושיחות שלא לציטוט עם פקידים אמריקאים לשעבר בממשלים השונים, עם מומחים ועם עובדים של ארגונים לא־ממשלתיים, מוצעות המלצות למדיניות אפשרית של ארצות הברית כלפי עזה לטווח קצר ולטווח ארוך.
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, השעה ב- 12 בינואר בפעם השלישית את הסנקציות על איראן, שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין. בהצהרה שליוותה את החלטתו הדגיש הנשיא כי במהלך ארבעה החודשים הקרובים הממשל יפעל עם הקונגרס ועם המדינות האירופאיות השותפות להסכם על מנת "לתקן" את הפגמים בו. טראמפ איים כי אם לא תושגנה הסכמות בפרק זמן זה, ארצות הברית תפרוש מההסכם. על הפרק עומדות עתה שתי אפשרויות מרכזיות: הסכמה אמריקאית-אירופית להטלת מגבלות חדשות על תכנית הגרעין האיראנית ללא תלות בהסכמה איראנית, או פרישה אמריקאית מההסכם – אפשרות המתחזקת נוכח...
פרטיה של תוכנית השלום האמריקאית למזרח התיכון טרם ידועים, אך התבטאויות אחרונות מהבית הלבן מציעות תובנות מפתח באשר לחשיבת הממשל בנושא. אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש הנשיא טראמפ דוגלת בתפקיד ארוך-טווח של ארצות הברית במזרח התיכון, ומטילה אחריות רבה על המדינות הערביות הסוניות. בכל הנוגע לישראל, בעת הזו משתמשת ארצות הברית בתמריצים חיוביים (הכרזת ירושלים, הטבות אזוריות) כדי לדרבן חזרה לשולחן המשא ומתן. ביחס לפלסטינים, ארצות הברית מנסה להדגיש את ההפסדים המוחשיים שייגרמו להם בגין חוסר הגמישות וכי סיכוייהם הטובים ביותר לקדם הישגים טמונים...
הכרזת הנשיא טראמפ על ההכרה בירושלים כבירת ישראל גררה שרשרת התפתחויות באו"ם בהקשר הישראלי-פלסטיני. הקונצנזוס נגד ארצות הברית בארגון מלמד על מגבלות כוחה של האחרונה, במיוחד על רקע הצבעתן של כמה מבעלות בריתה הקרובות נגדה. בהקשר זה, אפילו האיום לקצץ את תקציב אונר"א לא מבטיח שינוי בתמיכה הכללית של האו"ם בפלסטינים. עם זאת, צעדים כמו פרישתה של ישראל מאונסק"ו לא בהכרח יתרמו לשינוי המציאות, אלא דווקא להחמרתה. מעשית, נכון יהיה לנצל את המומנטום שנוצר להעלות לדיון ציבורי בינלאומי את תרומתה של אונר"א להזנה והנצחה של סוגיית...
הקדמה מאת עמוס ידלין
בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. פרסום זה בחן את הדינמיקה שעלולה להיווצר כתוצאה מפרישה אמריקאית, כפי שדומתה בסימולציה משותפת עם מכון ראנד (RAND) מארצות הברית. התובנה המרכזית שעלתה היא כי ארצות הברית היא היחידה...
הקדמה מאת עמוס ידלין
בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. הפרסום שלפניכם הוא ניתוח של המציאות האסטרטגית הכוללת אל מול איראן בעת הנוכחית, המצביע על כך שהנזק כתוצאה מהחלטה אמריקאית לפרוש מההסכם עולה על התועלת הצפויה מהחלטה זו. כיום, על ארצות...
משה יעלון | דניאל שפירו | אפרים אסכולאי | אמילי לנדאו | סימה שיין | אבנר גולוב | ליהיא פרידמן
ישראל וארצות הברית מקיימות בעשורים האחרונים מערכת יחסים בילטראלית קרובה ומיוחדת, שבבסיסה ערכים ואינטרסים משותפים לשתי המדינות, והיא מקיפה את ההנהגות, מערכות הממשל, ממסדי החוץ והביטחון, המגזרים העסקי, הטכנולוג והתרבותי, וכן קשרים בין קהילות וגורמי חברה אזרחית, שבהם תפקיד מיוחד לקהילת יהודי ארצות הברית. עבור ישראל אין תחליף לתמיכה האמריקאית בה, שמהווה נכס אסטרטגי ראשון במעלה לביטחונה הלאומי.
המאמר עוסק בהערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית בנקודת הזמן הנוכחית, על רקע שינויים עמוקים ומהירים במערכת הבינלאומית, במזרח התיכון, בפוליטיקה...
שבע שנים לאחר תחילת הטלטלה במזרח התיכון ושנתיים לאחר חתימת הסכם הגרעין בין המעצמות לבין איראן מתבהרים קווי המתאר של המציאות המתהווה באזור — השחקנים, היריבויות, השותפויות, החזיתות, יחסי הכוחות והתנהלות המעצמות הגדולות. לאחר כמעט שנה לכהונת הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית מתחוורים גם מאפייני הממשל והשפעותיו בזירה הפנימית, ברחבי עולם ובמזרח התיכון. כל אלה מעצבים את הסביבה האסטרטגית הנוכחית של ישראל ואת מרחב חלופותיה למדיניות לקידום האינטרסים הליבתיים שלה. בפתח השנה ה־ 70 לעצמאות ישראל, מאזן הביטחון הלאומי שלה חיובי ואיתן מאוד, אולם...
לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית, שהוצג על ידי הנשיא טראמפ, מפרט את העקרונות האמורים להנחות את פעילות הממשל בבואו לקדם את יעדיה של ארצות הברית בזירה הבינלאומית בכלל וגם במזרח התיכון. במסמך מודגש, בין היתר, כי אין בכוונתה של ארצות הברית לסגת מהמזרח התיכון או לצמצם את נוכחותה שם, תוך הדגשת שלושה איומים עיקריים באזור – טרור, התרחבות השפעת איראן ואיומים ליציבות משק האנרגיה העולמי. למרות שהמסמך איננו מציג מתווה אסטרטגי סדור, הוא מדגיש את הצורך בדיאלוג אמריקאי-ישראלי לשם גיבוש אסטרטגיית מדיניות ביטחון מתואמת במזרח התיכון.
בהכרתה ההיסטורית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל יש יותר מסמליות. לא בכדי היא עוררה ביטויי תמיכה וגלי מחאה, אולם דומה שהמגיבים מכל הצדדים לא דקדקו בדבריו, שלמעשה לא משנים דבר במציאות הנוכחית אלא רק מכירים בה בלא כל שינוי מהחלטות קודמות של האו"ם. בראייה עתידית, וחרף הזעם הפלסטיני על התנהלות לא הוגנת של ארצות הברית כמתווכת בתהליך המדיני, אין לשני הצדדים – ישראל והפלסטינים – חלופה עדיפה על הממשל האמריקאי בקידום המשא ומתן ביניהם. בינתיים על ישראל להמשיך לפעול להרגעת הרוחות ולצלוח את הניסיונות להפרת השקט למען קידום התנאים ליוזמה...
המזרח התיכון מזמן לארצות הברית אתגרים רבים השזורים זה בזה, בגינם אינה יכולה להרשות לעצמה להתנתק מהאזור. לאחר שנה שהתאפיינה בהיעדר קו יציב, על ממשל טראמפ לנסח באופן ברור את יעדיו באזור ולגזור לאורם אסטרטגיה, שתאפשר להתמודד באופן מיטבי עם הגורמים הקיצוניים ומערערי היציבות שבו, תוך חיזוק בעלי בריתו באזור כדי שיהוו מכפיל כוח כנגדם. הניסיון ההיסטורי של ממשלים קודמים, להתכנס פנימה ולא לשמש כ"שוטר עולמי", או לדחות את ההתמודדות עם אתגרים ביטחוניים לממשלים הבאים, מוכיח שבחלוף הזמן ההתמודדות עם האתגר הופכת לקשה יותר ויותר. לכן על...