לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...
מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארצות הברית, שהוצג על ידי הנשיא טראמפ, מפרט את העקרונות האמורים להנחות את פעילות הממשל בבואו לקדם את יעדיה של ארצות הברית בזירה הבינלאומית בכלל וגם במזרח התיכון. במסמך מודגש, בין היתר, כי אין בכוונתה של ארצות הברית לסגת מהמזרח התיכון או לצמצם את נוכחותה שם, תוך הדגשת שלושה איומים עיקריים באזור – טרור, התרחבות השפעת איראן ואיומים ליציבות משק האנרגיה העולמי. למרות שהמסמך איננו מציג מתווה אסטרטגי סדור, הוא מדגיש את הצורך בדיאלוג אמריקאי-ישראלי לשם גיבוש אסטרטגיית מדיניות ביטחון מתואמת במזרח התיכון.
בהכרתה ההיסטורית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל יש יותר מסמליות. לא בכדי היא עוררה ביטויי תמיכה וגלי מחאה, אולם דומה שהמגיבים מכל הצדדים לא דקדקו בדבריו, שלמעשה לא משנים דבר במציאות הנוכחית אלא רק מכירים בה בלא כל שינוי מהחלטות קודמות של האו"ם. בראייה עתידית, וחרף הזעם הפלסטיני על התנהלות לא הוגנת של ארצות הברית כמתווכת בתהליך המדיני, אין לשני הצדדים – ישראל והפלסטינים – חלופה עדיפה על הממשל האמריקאי בקידום המשא ומתן ביניהם. בינתיים על ישראל להמשיך לפעול להרגעת הרוחות ולצלוח את הניסיונות להפרת השקט למען קידום התנאים ליוזמה...
המזרח התיכון מזמן לארצות הברית אתגרים רבים השזורים זה בזה, בגינם אינה יכולה להרשות לעצמה להתנתק מהאזור. לאחר שנה שהתאפיינה בהיעדר קו יציב, על ממשל טראמפ לנסח באופן ברור את יעדיו באזור ולגזור לאורם אסטרטגיה, שתאפשר להתמודד באופן מיטבי עם הגורמים הקיצוניים ומערערי היציבות שבו, תוך חיזוק בעלי בריתו באזור כדי שיהוו מכפיל כוח כנגדם. הניסיון ההיסטורי של ממשלים קודמים, להתכנס פנימה ולא לשמש כ"שוטר עולמי", או לדחות את ההתמודדות עם אתגרים ביטחוניים לממשלים הבאים, מוכיח שבחלוף הזמן ההתמודדות עם האתגר הופכת לקשה יותר ויותר. לכן על...
מידת הצלחתו של ביקור הנשיא טראמפ במזרח אסיה בתחילת נובמבר שנויה למחלוקת. טראמפ טוען להצלחה מסחררת, בעוד אחרים גורסים שמדובר בכישלון דיפלומטי שפגע במעמדה הגלובלי של ארצות הברית על רקע התחזקותה של סין. כך או אחרת הביקור צריך להימדד לפי היעדים אותם הגדיר טראמפ ושעמדו במוקדו: ההתמודדות עם הגרעין הצפון-קוריאני, שיתופי פעולה כלכליים, וניסוח הבנות לסחר הדדי הוגן של ארצות הברית עם מדינות האזור.
על רקע ההבנות בין ארצות הברית לרוסיה ביחס לסוריה, שלא עולות בקנה אחד עם האינטרס הישראלי, קרב היום שישראל תידרש להפשיל שרוולים ולטבול ידיה בנעשה – אם ברצונה לבלום את ההשפעה וההתבססות האיראנית שם. לישראל כוח פוטנציאלי להרוס את הפרויקט של רוסיה ואיראן בסוריה ולפגוע קשה במשענות של משטר אסד. עליה להפגין נחישות בתביעתה להרחקת כוחות איראן ומיליציות שיעיות הנתונות לשליטתה מרמת הגולן, כמו גם למניעת הקמתן של תשתיות צבאיות איראניות בסוריה שייתמכו בהתעצמות משטר אסד, המיליציות השיעיות וחזבאללה. חשוב להבין כי המשמעות היא פוטנציאל גובר להסלמה...
בנאום תקיף ועל בסיס תיאור מפורט של "כל פשעי הרפובליקה האסלאמית", ולאחר שבועות ארוכים של הגברת המתח לקראת נאומו, פרס הנשיא טראמפ את מדיניות ממשלו מול איראן. זו משקפת את המתח בין הרצון לפגוע בהישגי איראן מהסכם הגרעין ובהתנהלותה בכל הסוגיות שאינן מטופלות בהסכם, לבין האילוצים הבינלאומיים והאזוריים. בנושא המרכזי – הסכם הגרעין – נטל הנשיא פסק זמן שבמהלכו אמור הקונגרס לגבש חקיקה, שתיתן לארצות הברית מנוף להרתיע את איראן מלנצל הפגמים בהסכם הן לגבי המצב במועד סיום ההסכם, הן להעמקת הפיקוח והן לתכנית הטילים הבליסטיים....
אין זו העת לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, אלא ליצור תנאים אסטרטגיים הולמים לביטולו בעתיד, אם יוחלט שיש צורך בכך, ולבנות מנופים לחלופה עתידית טובה יותר. תנאי הכרחי לכך הוא יצירת התנאים הבינלאומיים ללחץ על איראן כדי שתקבל את המגבלות המוצעות או לפעולת מניעה שתעצור את איראן אם תחליט לשעוט לנשק גרעיני. דחיית ההחלטה לגבי עתיד "הסכם וינה" אין פירושה מדיניות פסיבית מול איראן. לצד המאמצים להקים קואליציה בינלאומית מול איראן יש לפעול נגד כל הפעולות האיראניות השליליות שאינן מכוסות בהסכם ולקדם "הסכם מקביל" שיסדיר את האסטרטגיה...
פגישת נתניהו-טראמפ בשולי עצרת האו"ם תתקיים על רקע המשבר בחצי-האי הקוריאני, וההקבלה הבלתי-נמנעת לתכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לקיים דיאלוג רצוף ואינטימי עם וושינגטון לגבי האתגר האיראני, שיתבסס על הבנה הדדית של המצב האסטרטגי של בעלת בריתה במזרח אסיה. במסגרת הדיאלוג יש לגבש מענה משותף ומנגנון של המשך התיאום כדי לוודא ששתי המדינות מנצלות במידת האפשר את יכולותיהן מול יריביהן ומסתייעות בלקחים מהמשבר שהתפתח בחצי-האי הקוריאני כדי להבטיח מציאות שונה מול איראן.
בהתחשב בהגדרתה העצמית של ישראל ובתפקידה ההיסטורי כמדינה הנאבקת באנטישמיות ופועלת להגנתן של קהילות יהודיות בכל מקום, ניתן בהחלט לצפות ממנהיגיה של ישראל כי יגיבו בחריפות לאירועי שרלוטסוויל ולתגובתו של טראמפ אליהם. תגובתו המוגבלת של ראש הממשלה בנימין נתניהו עוררה גל ביקורות, גם מצדם של יהודים אמריקנים רבים שחשים אי נוחות מול גילויי האנטישמיות בארצות הברית. למרות שהבדלים בהשקפה בדבר הסכנות שנשקפות מארגונים התומכים ב-BDS לעומת הסכנות הנשקפות מארגונים אנטישמיים מגבירים את הסיכון להרחבת הקרע בין הישראלים לבין יהודי ארצות הברית, קיימים מספר...
בשבועות האחרונים נוצר הרושם שאישים בממשל טראמפ מצדדים במהלכים לשינוי המשטר באיראן. הגם שיש אינטרס אמריקאי לשינוי משטר בטהראן, האיתותים המעטים שנשלחו מצד הממשל בעניין זה אינם מלמדים עדיין שזו אסטרטגיה מגובשת. אולם, משום שהמשטר האיראני חושד זה שנים שארצות הברית חותרת להפילו, החששות מצעדים אפשריים של ממשל טראמפ עשויים להחריף עוד את המתיחות הקיימת בין המדינות.
הסערה סביב ההחלטות האחרונות של ממשלת ישראל ביחס לכותל המערבי והצעת חוק הגיור מבליטה מחלוקות מרכזיות בין ישראל ליהדות התפוצות. המשבר הפתיע רבים מהמנהיגים בישראל, דבר המעיד לכשעצמו על נתק עמוק בין ההנהגה הישראלית שקשובה לבוחריה, לבין הגישות של קולות בולטים ביהדות ארצות הברית. קשה להתעלם מהכעס ומתחושת הבגידה הרווחים כיום בקרב קהילות יהודיות באמריקה. זהו מצב עדין, שדורש טיפול זהיר בידי המנהיגים בשני הצדדים על מנת למנוע מישראל ומתומכיה להידרדר לסף תהום של פיצול בלתי-הפיך.
