קובץ מאמרים זה בוחן את האתגרים המרכזיים איתם מתמודדת ישראל בכול הקשור לפרויקט הגרעין האיראני. אסכולאי בוחן את הדרכים בהם יכולה איראן להשיג יכולת גרעינית; לנדאו מציגה את ההשלכות האזוריות של השגת נשק גרעיני על ידי איראן; עברון מציג את מאזן ההרתעה הגרעיני בין ישראל לאיראן ואת אי היציבות הנגזרת מאזן זה. רובין בוחן את מרכיב ההגנה מטילים ואת עצמתה של ההרתעה הישראלית נגד איראן גרעינית; קליין מציג את המשמעויות הנגזרות להגנת האשרחים בישראל מאיראן גרעינית.
הלווין הישראלי TecSAR שוגר ב-21 בינואר, באמצעות משגר הלווינים ההודי PSLV-C10 , מאתר השיגור SDSC ב- Sriharikota בדרום מזרח הודו. הוא נכנס למסלולו כ-80 דקות לאחר השיגור. ב-31 בינואר, כעשרה ימים לאחר שיגורו, שידר הלווין את תמונותיו הראשונות. התמונות, שצולמו בלילה סוער, הוגדרו על ידי אנשי התעשייה האווירית כבעלות איכות יוצאת מן הכלל. לווין ה-TecSAR הוא ללא ספק פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה הביטחונית הישראלית. זהו לווין מתקדם, שאין כמוהו רבים בעולם. הוא ייחודי גם ביכולתו, וגם בגודלו (לוויני הביון האמריקנים המקבילים כבדים ממנו בהרבה). למערכת...
התחזקות הגלובליזציה העלתה את המודעות בעולם למשקלה של העוצמההכלכלית והשפעתה על העוצמה הלאומית. מזכר זה עוסק בעוצמתה הכלכליתשל ישראל בהשוואה עם 20 המדינות המובילות בעולם המדורגות על פ־י תוצרלנפש )להלן "המדינות המובילות"(. מטרת המזכר להציג את השפעת העוצמההכלכלית על העוצמה הלאומית, להציג משמעויות מנתונים הנוגעים להתפתחותעוצמתה הכלכלית של ישראל ולהציע הצעות לחיזוק עוצמה זו לטווח ארוך.
מלחמת לבנון השנייה יצרה זעזוע עמוק בציבור הישראלי. זעזוע זה נובע מהתסכול הקשור לאי יכולתה של ישראל לנצח ארגון צבאי למחצה וקטן ביחס, גם אם זה חדור מוטיבציה וערוך היטב. גם עתה, לאחר המידע הרב שהופץ בארץ, יש קושי לעכל ולקבל את העובדה שישראל החזקה לא השכילה, במערכה יזומה אינטנסיבית שנמשכה 33 יום, לכפות את רצונה ותנאיה על חזבאללה. תסכול זה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקודה העתידי של ישראל במישור הצבאי והמדיני ויכולתה למצות את הפוטנציאל הגבוה המיוחס לה בהתמודדותה הנמשכת עם שכניה הקרובים והרחוקים. תהיות בלתי פתורות אלה מחייבות דיון ציבורי פתוח...
מזכר זה מסכם יום עיון בנושא יחסי הדרג האזרחי והדרג הצבאי על רקע עימותים צבאיים,שקיים מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב ביולי 2005. במזכר שלהלן שלוש זוויות מבט על היחסים בין הדרגים בזמן עימותים צבאיים. החלק הראשון מציע סקירה כללית של היחסים בין הדרגים בעתות מלחמה, והוא כולל את דבריהםשל רא"ל (מיל.) משה יעלון וד"ר יהודה בן מאיר. החלק השני מתמקד ביחסי הדרגים במלחמות ישראל ובתקופה שקדמה לפרוץ המלחמות: ד"ר עמי גלוסקא דן במלחמת ששת הימים, אלוף (מיל.) שלמה גזית מתמקד במהלכים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, פרופ' אריה...
המחקר בוחן את ההשפעות העיקריות של פיגועי הטרור הקשים, ובעיקר פיגועי ההתאבדותכנגד ריכוזי האוכלוסייה בערים הגדולות, בארבע שנות האנתפאדה הפלסטינית השנייה, עלהחברה הישראלית. שתי שאלות מרכזיות נבחנו בעבודה זו. הראשונה: האם מתקפת הטרורהצליחה לפגוע – ואם כן, באיזו מידה – במה שמכונה "יכולת העמידה" או ב"חוסן הלאומי"של החברה הישראלית? ובאיזו מידה היא הביאה לתמורות ממשיות בהתנהלותו השוטפתובתחושותיו של הציבור הישראלי? והשאלה השנייה: האם מתקפת הטרור הביאה לשינויבעמדות הפוליטיות של הציבור הישראלי בסוגיות הקשורות...
מזכר זה מציג שמונה מאמרים המתבססים על הרצאות שנישאו ביום עיון שקיים מרכז יפה,באוניברסיטת תל–אביב, במארס 2003 בנושא היחסים בין הדרג האזרחי והדרג הצבאי בישראל.המזכר מספק נקודת ראות מרעננת על נושא היחסים בין הדרגים — האזרחי והצבאי, עםהתייחסות לאירועים הביטחוניים–מדיניים שבהם הייתה ישראל מעורבת בשנים האחרונות. ביןהיתר, הידיעות הרבות וההכחשות שבאו לאחריהן על המתח בין הדרג המדיני והדרג הצבאיבנוגע להחלטת הממשלה לצאת באופן חד–צדדי מלבנון, במאי 2000 ; העימותים בשאלת הכניסה והשהייה בשטחי A, בין הרמטכ"ל דאז שאול מופז ובין שר הביטחון דאז...
לנוכח ההסתברות הנמוכה מאוד לתקיפת העורף בנשק לא-קונבנציונלי מחד גיסא, וההוצאה הלאומית הגבוהה בתחום התגוננות האוכלוסייה מאידך גיסא, ידון המזכר הזה בשאלה: האם ישראל משקיעה מעבר לצורך הסביר בהתגוננות האוכלוסייה?
