המלחמה שהתנהלה בקיץ 2006 בין ישראל לבין ארגון חזבאללה זכתה לכינויים ולשמות רבים, ובהם השם מלחמת לבנון השנייה, שאומץ ואף נקבע כשמה הרשמי של מלחמה זו. נראה כי נכון יותר לכנות מלחמה זו – כפי שהציעו כמה מן הפרשנים עוד במהלכם של הקרבות – מלחמת איראן-ישראל הראשונה. ואכן, מלחמה זו הייתה למעשה פועל יוצא של הנוכחות שאיראן הצליחה לקבוע לחופי הים התיכון והביאה לראשונה למלחמה כוללת, בה ארגון הפועל בהשראה איראנית ומצויד בנשק איראני נלחם נגד ישראל. מאמר זה בוחן את מעורבותה של איראן בלבנון ואת השפעתה הגוברת באמצעות שלוחתה – חזבאללה.
במשך שלושת העשורים האחרונים, מאז דיכא המשטר הסורי את מרד האחים המוסלמים נגדו, נתפס משטר זה, משטר הבעת' בשליטתה של שושלת אסד העלווית, כמשטר היציב ביותר במזרח התיכון המקיים שליטה איתנה וביד ברזל ברחבי המדינה. ובכל זאת, גלישתו של גל המחאה, ששטף את רחבי המזרח התיכון ומוטט את המשטרים הערביים בתוניס ובמצרים, גם לסוריה אין בה כדי להפתיע. אחרי הכל, המציאות החברתית והכלכלית השוררת בסוריה אינה שונה מהותית מזו השוררת ביתר העולם הערבי. צעיריה של סוריה אינם נבדלים מאחיהם בתוניס ובמצרים, וכמותם הם נעדרי תקווה לעתיד טוב יותר, נאנקים תחת מצוקה...
מעבר להשלכות הפוליטיות והאסטרטגיות הנובעות מהקמתו של בית הדין המיוחד ללבנון לחקר רצח אל-חרירי בלבנון (STL), ישנן סוגיות משפטיות חשובות שעשויות אף הן להשפיע על עתידה של לבנון ועל הביטחון האזורי. בית הדין הבינלאומי הוקם מכוח החלטה 1757 של מועצת הביטחון של האו"ם מיום -30 במאי 2007, אשר כללה הן הסכם על דעת ממשלת לבנון והאו"ם והן את ה"תקנון" שפירט את התנאים הבסיסיים לפעולתו של בית הדין. מאחור יותר אמצו שופטי בית הדין המיוחד כללי פרוצדורה וראיות (RPE) . ב-17 בינואר 2011, הגיש דניאל בלמאר, התובע העצמאי של בית הדין המיוחד...
למרות הנימה הפייסנית והדיפלומטית בה נקט הנשיא האיראני במהלך שיחותיו עם חברי הממשלה בלבנון, הצהרותיו וגישתו – כאשר פנה לבן בריתו המקומי, ארגון חזבאללה — גילו סדר יום שונה, מגוון הרבה פחות. לכן, כאשר הוא ביטא את תמיכתו בחזבאללה תוך העברת ביקורת על חקירת האו"ם הנמשכת, שאף אחמדינג'אד ללחוץ על הממשלה לפסוח על האופציה של נקיטת צעדים נגד חזבאללה. על ידי תמיכתה בחזבאללה, הבהירה איראן גם את האינטרס המתמשך שלה במילוי תפקיד מרכזי בזירה הלבנונית, לצד תקוותה, כי יעלה בידה להגביר את כוחה ואת השפעתה במדינה ים תיכונית זו.
השימוש במונח "ציר רדיקלי" נעשה שגור בפי כול לאחר מלחמת לבנון השנייה, והוא התווסף למונחים אחרים — חשובים כשלעצמם — אשר בבסיסם רציונל דתי–עדתי (דוגמת "הסהר השיעי") או "מעטה רעיוני כללי" (דוגמת "מחנה ההתנגדות"). מטבע הדברים ישנן חפיפה מסוימת בין ההגדרות השונות וזהות מסוימת בהרכב השחקנים. למרות האטרקטיביות של ההיבטים הללו והחשיבות שבניסיון להבין באמצעותם את הסדר האזורי, במאמר זה אבקש להצביע על הערך הרב שיש בבחינת ההתאגדות האמורה מן הפריזמה המדינית–אסטרטגית, השפעתה על מאזן העָצמה האזורי והביטוי...
בסוף השבוע האחרון הודיע שר ההגנה של רוסיה, אנטולי סרדיוקוב, כי רוסיה תספק לסוריה טילי שיוט מדגם P-800 “יאחונט". הודעתו זו באה במהלך שיחותיו בוושינגטון עם מזכיר ההגנה רוברט גייטס.
לכאורה תקרית האש של ה-3 באוגוסט 2010 בין צבא לבנון לצה"ל שבה היו נפגעים לשני הצדדים ממחישה את שבירותה של הפסקת האש המתקיימת בגבול לבנון מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה ב- 2006, ומגדילה את ההסתברות של תרחיש שבו חישוב מוטעה של אחד הצדדים תביא לעימות צבאי נרחב בין לבנון וישראל. בתקשורת ובזירה הפוליטית הישראלית היו גם כאלה שמיהרו להצביע על חוט מקשר שכביכול קיים בין התקרית הזאת לבין ירי הרקטות מרצועת עזה לאשקלון ומסיני לאילת ועקבה, והסיקו מכך שיש יד מכוונת לכל האירועים האלו – איראן.
על רקע הדיבורים על התחממות בצפון ואפשרות להידרדרות למלחמה, עולה וצפה שאלת השתנות האיומים על מדינת ישראל. ממציאות ארוכת שנים שבה תרחיש הייחוס של מדינת ישראל היה מתקפת פתע לכיבוש שטח מוגבל או רחב היקף, לדפוס של ירי טילים ורקטות לעבר ריכוזי אוכלוסיה בישראל, יחד עם הפעלת טרור ושיטות של גרילה.אם כך, מה השתנה? השינוי, להבנתי, מתבטא בגיבוש רעיון אסטרטגי ולפיו העורף הצבאי והאזרחי בישראל הוא נקודת תורפה המקזזת את העליונות הצבאית של ישראל.
בין ה-10 ל-12 במאי 2010 ביקר נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, בסוריה (10-11 במאי) ובהמשך, בתורכיה (12 במאי). היה זה ביקור ראשון של ראש המדינה הרוסי בסוריה. במהלך הביקור, נפגש מדבדב עם מנהיג חמאס, חאלד משעל, (שעמו נפגש במוסקבה לפני כחודשיים), ואף העלה את עניין שחרורו של גלעד שליט. בביקורו זה נדונו גם היבטים מדיניים הנוגעים למזרח התיכון, ביניהם: תהליך השלום, לבנון, עיראק ואיראן. הצדדים סיכמו גם על הרחבת שיתוף הפעולה האסטרטגי, לרבות הקמת ועדה משותפת לקידומו. האינטרס הרוסי בקידום שיתוף הפעולה עם סוריה הוא עניינה בקידום מעמדה שלה בזירה...
לפי פרסומים בעיתונות אמר שר החוץ הסורי וואליד מועלם בפגישה שנערכה לפני כמה שבועות עם קבוצה בריטית, כי "ניתן לבצע את המהלך בשלבים, תוך נקיטת צעדים לנורמליזציה במקביל – הכרזה על סיום מצב המלחמה בתום נסיגה ממחצית השטח, פתיחת משרד אינטרסים ישראלי בשגרירות האמריקאית בדמשק עם פינוי שלושה רבעים משטח הגולן ופתיחת שגרירויות הדדית עם השלמת הנסיגה". מהאופן בו הוצגו הדברים אפשר היה לכאורה להבין שהמדובר בגישה סורית חדשה למשא ומתן עם ישראל ושסוריה מוכנה לתהליך הדרגתי עם ישראל שיכלול הסכמות על הסדרי ביניים ויישומם לפני הגעה להסדר הסופי...
המאמרים בקובץ זה מציגים תמונה רחבה ומקיפה אשר למצבה האסטרטגי של ישראל וכן את הדילמות שניצבות בפניה בעת הזו. שבעה עשר המאמרים שבספר עוסקים בהתפתחויות שנרשמו בשנה החולפת בישראל, במזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובעיקר אלה בעלות השלכות ישירות ומובהקות על ישראל.
מאמר זה נועד לבחון את תהליך בניין הכוח המחודש של חזבאללה מסוףהמלחמה בקיץ 2006 ואילך, חרף התנאים שיצרה בשטח החלטה 1701, לעמודעל אבני היסוד המרכיבים את תהליך ההתעצמות שלו בשלוש השנים האחרונות,וללמוד מכל אלה הן על מגמות עתידיות בתפיסת ההפעלה של הארגון והן עלההיגיון האופרטיבי העומד מאחריהן. לצורך זאת, ינותחו כמה היבטים בתחוםבניין הכוח של חזבאללה כגון: כוח אדם, אמצעי לחימה, אימונים, ואופן ההיערכותבגזרה, זאת כחלק אינטגראלי מהפקת הלקחים שערך הארגון לאחר המלחמהלנוכח הישגיו וכישלונותיו כאחד, ותיבחן מידת התאמתם לתוכנית הארגוןלהתמודד עם...
