עוד טרם יבש הדיו על ההצעה הרוסית (אמריקאית) שקראה לסוריה להתפרק מנשקה הכימי, וכבר הזדרז דובר משרד החוץ הישראלי – בתשובה לשאלת עיתון הארץ – להבהיר: "ישראל לא תאשרר את האמנה כל עוד מדינות אחרות באזור, שלא מכירות בקיומה של ישראל ומאיימות להשמידה מחזיקות בנשק כימי". הדובר הוסיף, כי ארגוני הטרור, הפועלים בשליחותן של אותן מדינות, עלולים להשתמש גם הם בנשק כימי. איום של שימוש בנשק כימי נגד אוכלוסיה אזרחית בישראל אינו תיאורטי או מרוחק. ישראל אינה יכולה להתעלם מאיום זה כאשר היא מחליטה לאשרר את האמנה או לא". לא ברור מדוע נחפז...
בין ה-16 ל-19 בספטמבר 2013 התקיים ברוסיה כנס "וולדאי" השנתי, העשירי במניין. מדובר בכנס בינלאומי המפגיש מומחים ואנשי תקשורת מכל העולם העוסקים בענייני רוסיה, יחד עם בכירי הממסד ומעצבי המדיניות הרוסים. הפורום משמש מעין במה לאומית לדיון במגוון נושאים מרכזיים בעניינים פנים-רוסיים ונושאים הקשורים לזירה הבינלאומית. פרויקט זה מתנהל מראשיתו תחת חסותו האישית של הנשיא פוטין, המייחס לו חשיבות רבה כערוץ להעברת מסרים חיוניים של ההנהגה הרוסית למערכת הבינלאומית.
צפוי שאסד יעשה כל שביכולתו לחבל בתהליך ולשמר בידיו יכולת כימית מבצעית תוך הסתרה והונאה. כל זאת, בניסיון לצמצם את המחיר שנכפה עליו בתמורה לעיכוב תקיפה אמריקאית. בעבר לא היסס אסד לשקר ולהוליך שולל את הטובים שבדיפלומטים מאירופה וארצות הברית, שניהלו עימו מגעים. הוא התכחש לאחריותו לרצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי ושורת בכירים לבנונים אחרים, לקיומה של תוכנית גרעין בסוריה ולקיומו של מערך נשק כימי(!) בסוריה וכן להעברות נשק מתקדם לחזבאללה.
בתגובה לשימוש שעשתה ממשלת סוריה בנשק כימי, איימה ארצות הברית לשגר נגד סוריה מתקפה צבאית בהיקף מוגבל. בעקבות זאת הושג הסכם לפירוק סוריה מנשק כימי, אך האיום במתקפה נותר על כנו. בהיעדר אישור ממועצת הביטחון של האו"ם, הבסיס המשפטי הבינלאומי לפעולה צבאית מעין זו רחוק מלהיות חד-משמעי. המאמר הנוכחי מנתח בקצרה את ההיבט החוקי הפורמלי של התערבות צבאית בעימות בסוריה על פי הדין הבינלאומי.
ייתכן שהערה של מזכיר המדינה האמריקני, קרי, שנאמרה במסיבת עיתונאים בלונדון ב-9 בספטמבר 2013, כי ממשלת סוריה יכולה למנוע את תקיפת העונשין המתוכננת אם תעמיד את מצאי הנשק הכימי שלה תחת פיקוח בינלאומי, הניעה מהלך מדיני רב משמעות. הרעיון אומץ כמעט באופן מיידי על ידי רוסיה, אשר לא הסתפקה בהצעה זו, אלא הרחיבה אותה לתוכנית להשמדת הנשק הכימי הסורי, שתביא גם להצטרפות סוריה לאמנת הנשק הכימי (CWC), וקראה לסוריה לקבל אותה. סוריה הודיעה זמן קצר לאחר מכן, באמצעות שר החוץ שלה, וואליד מועלם, שנפגש עם שר החוץ הרוסי, לברוב, במוסקבה, כי היא מקבלת...
הנשיא אובמה החליט על פעולת עונשין מוגבלת, מתוחמת בזמן ובהיקף, כדי להרתיע את משטר אסד משימוש נוסף בנשק כימי. פרשנים רבים בארץ ובעולם מותחים עליו ביקורת בשל ההחלטה הזאת כשהנימוק העיקרי שלהם, הוא שבמלחמת האזרחים בסוריה יש כבר למעלה מ-110,000 הרוגים, שחלק גדול מהם אזרחים, ובכל זאת ארצות הברית לא נקטה בכל פעולה צבאית להפסיק את הטבח הזה. מדוע העובדה, שהאזרחים שנהרגו בפרברי דמשק והומתו בנשק כימי, מחייבת התייחסות שונה של הנשיא?
הדיון וההצבעה בקונגרס האמריקאי, שאותם ביקש הנשיא אובמה ב-31 באוגוסט 2013 יהוו תקדים מכול בחינה שהיא והם מעוררים שאלות חוקתיות וכאלו שמתייחסות למעמדה של ארצות הברית במזרח התיכון. מאז אומץ החוק War Powers Act ב-1973 לא היה נשיא אמריקאי שלא הביע את דעתו השלילית על חוק זה, המגביל את סמכות הנשיא לצאת למלחמה ואפילו את יכולתו להכריז על פעולות בדרגת עצימות נמוכה. קודמיו של הנשיא אובמה פנו אמנם לקונגרס, כמו הנשיא בוש לפני הפעולה בעיראק ב-2003. גם הנשיא אובמה עצמו פנה לקונגרס לפני הפעולה בלוב אבל אחר כך, בשנת 2011 "ננזף" על...
תקיפה אמריקאית מוגבלת אינה מתיישבת באופן מלא עם האינטרסים הערביים. ישנו חשש, בעיקר במדינות המפרץ, שתקיפה אמריקאית מוגבלת תהיה דומה בתוצאתה לתקיפות האמריקאיות בעיראק ב-1993 וב-1998, שהשאירו את סדאם על כסאו והביאו אותו להגביר את דיכוי עמו. הפלת אסד (והחלשת איראן וחזבאללה) היא שהפכה ליעד האסטרטגי הראשון במעלה עבורם. המטרה היא לחזק אלמנטים מבין המורדים כך שאם וכאשר ייפול אסד, הם יתפסו את השלטון במה שיישאר מהמדינה הסורית.
ישראל אינה מעורבת ישירות לא במלחמת האזרחים בסוריה ולא בתקיפה האמריקאית הצפויה. עם זאת, האיומים מסוריה, כמו גם מאיראן ומחזבאללה, מחייבים לבחון את המשמעויות לישראל מתקיפה אמריקאית – ולנסות להבין את התועלת לביטחון הלאומי הישראלי, כמו גם את הסיכונים. ביום רביעי, ה-28 באוגוסט 2013, הצהירו הנשיא אובמה וראש ממשלת בריטניה קמרון כי "התרחשה התקפה כימית וכי אין ספק לגבי האחריות של משטר אסד לכך". למרות ההחלטה של הפרלמנט הבריטי לא לקחת חלק בתקיפה בסוריה, הנשיא אובמה הצהיר בשבת, ה-31 באוגוסט 2013, כי הוא החליט לנקוט בפעולה צבאית מצומצמת...
הנשיא אובמה עיצב מדיניות ביטחון לאומי, היוזמת התערבות רק כאשר אינטרס לאומי עליון נמצא בסכנה ובמסגרת לגיטימציה רחבה ככל הניתן. נראה, כי ההערכה בוושינגטון, היא שפעולותיו האחרונות של אסד מאיימות על האינטרס האמריקני העליון. על הממשל לקדם מהלך צבאי משותף במסגרת הרחבה ביותר האפשרית – במועצת הביטחון, ובהינתן וטו רוסי – במסגרת שיתוף פעולה עם בנות בריתה, ולשתף אותן במהלכיה באזור. • מהלך צבאי אמריקאי כמו זה המוצע במאמר לא יפתור את הקונפליקט הסורי, אך הוא החלופה הפחות גרועה מבין החלופות הרעות ויחד עם יוזמה להסדר פוליטי, יכול בסבירות...
ב-21 באוגוסט 2013, החלו לזרום ידיעות על תקיפה כימית גדולה בפרברי דמשק. • התמונות שהועלו לרשת הראו אנשים פגועים, חלקם מראים סימנים של הרעלה, אך ללא סימני פגיעה פיזית. • בין אם האירוע היה בכוונת מכוון מטעם השלטונות, ובין אם היה תוצאה של אירועים שלהנהגת המשטר לא הייתה שליטה בהם – האירוע נתפס בעולם כאירוע חמור שאין לעבור עליו בשתיקה והלחץ הציבורי בעולם המערבי להתערבות, גובר. עדיין יש ספק אם מנהיגי מדינות המערב, וארצות הברית בראשן, יחליטו לחצות את הרוביקון ולהתערב, אך הסבירות לכך גברה.
מזכר זה מכנס את הרצאות הכנס שקיים המכון בשיתוף עם המכון ללימודי המזרח של האקדמיה הרוסית, שהתקיים בנובמבר 2012 במכון למחקרי ביטחון לאומי. הרצאות הכנס עוסקות בסוגיות מרכזיות של יחסי רוסיה וישראל כמו גם בסוגיות הנוגעות לשתי המדינות באמזרח התיכון.
