הסיכול הממוקד של מפקד החטיבה הצפונית של הג'האד האסלאמי ברצועת עזה וניהול ימי הקרב בעקבותיו נגד שיגורי רקטות וטילים, המחיש את יכולותיה המודיעיניות-מבצעיות של ישראל ואת יעילות מערכי הגנת העורף. בסיום המערכה לא פחת האיום ובידי הארגונים ברצועה נותרה היכולת להמשיך את תהליך ההתעצמות ולהציב איום ביטחוני על ישראל כל אימת שיחפצו לאתגרה. ישראל, בניגוד למדיניותה עד כה, לא סימנה הפעם את חמאס ככתובת האחראית למניעת שיגורים כלפיה מהרצועה, ובפועל אפשרה לו להימנע מהצטרפות ללחימה, בכך שלא תקפה יעדים של הארגון ומזערה את הפגיעה באזרחים ברצועה. החלטה זו...
התלכדות מספר גורמים הביאה לשינוי, הצהרתי לפחות, בעמדת חמאס כלפי קיום בחירות ברשות הפלסטינית. הארגון הכריז כי הוא מוכן לקידום הבחירות, שהדוחף המרכזי להן הוא אבו מאזן. למרות הגישה החיובית שהרשות הפלסטינית וחמאס מפגינים כרגע, נראה כי ישנם עוד מכשולים רבים בדרך, ובראשם העיתוי, המשקעים בין הצדדים ותפקידה של ישראל. לפי שעה, נראה כי הסיכוי למימוש בחירות לפי דגם העבר נמוך, בוודאי כאלה שתתממשנה בו זמנית בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה. עם זאת, יוזכר שהמערכת הפלסטינית כבר סיפקה בשני העשורים החולפים תקדימים של דינמיקה שהביאה להתפתחויות...
שיגור מטחי הרקטות על ידי הג'האד האסלאמי ב-1 נובמבר מחדד את הדילמה הישראלית ביחס לרצועה. זהו נדבך נוסף בתהליך ההתחזקות של הג'האד האסלאמי, המשליך על מעמד חמאס, על היציבות הביטחונית באזור ועל הסיכוי להגיע להסדרה עמו. גם אם מפעם לפעם פעילות הג'האד האסלאמי נגד ישראל הייתה נוחה לחמאס, עצמאותו הגוברת היא קריאת תיגר, והיחלשות חמאס אמורה לשרת את האינטרס הישראלי של חזרת הרשות הפלסטינית לשליטה אפקטיבית ברצועה. אלא שספק רב אם הרשות תבחר לנסות לשחזר את שליטתה ברצועה, ובמציאות זו נותרות לישראל שלוש חלופות עיקריות: המשך המצב הקיים מול חמאס ורצועת...
בשנה האחרונה הגביר ארגון הג'האד האסלאמי את פעילותו הצבאית-עצמאית מול ישראל מרצועת עזה. ביטוי לכך ניתן בשורה של פעולות, אשר כללו ירי רקטות לעבר ישובים ישראלים, כולל למרכז הארץ, וכן צליפה לעבר חיילי צה"ל על גבול הרצועה. כן ניכרת מעורבות בולטת של הארגון באכוונת הפעילות באירועים האזרחיים האלימים המתרחשים בסמוך לגדר המפרידה בין הרצועה לבין ישראל. ניכר כי הארגון מאמץ גישה נועזת ועצמאית יותר מול ישראל, ובשונה מהעבר – פעילות זאת איננה מתואמת באופן מלא עם חמאס ולעיתים אף מבוצעת בניגוד לעמדתו. בין הסיבות לכך נמצא רצונם של בכירים...
הסדנה הכלכלית בבחריין היא החלק הראשון ב"עסקת המאה". חלקה המדיני של העסקה יוצג כנראה רק אחרי הבחירות בישראל, שיתקיימו בחודש ספטמבר. כינוס הוועידה בבחריין משתלב היטב במשנתו הפוליטית של דונלד טראמפ, שלפיה העוצמה הכלכלית של ארצות הברית היא המפתח לפתרון סוגיות ואתגרים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, בחינת הסכמי השלום שמדינת ישראל חתומה עליהם, מראה כיצד הכלכלה תמיד שיחקה תפקיד משני בלבד בפתרונות מדיניים מהותיים. התמריצים הכלכליים לא היו הציר המרכזי של הסכמי השלום של ישראל אלא רק החלק המשלים למדיני. על כן, למרות הרצון האמריקאי...
תוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים, המכונה "עסקת המאה", כוללת שני פרקים: הראשון – כלכלי, שיושק בבחריין בסדנה שתתקיים בסוף יוני; השני – מדיני, כולל התייחסות לסוגיות הרגישות של סכסוך הישראלי-פלסטיני, שהשקתו תדחה לאחר הבחירות והקמת ממשלה בישראל בשלהי 2019. הנתונים שדלפו על אודות פרטי התוכנית מצביעים על כי היא מתחשבת בעמדות ממשלת ישראל ובצרכי הביטחון של ישראל וכן מכירה במציאות שנוצרה בזירת הסכסוך במהלך חמשת העשורים האחרונים. זו הסיבה להודעת הגורמים הפלסטינים הרשמיים, שלא יקבלו...
המשבר הכלכלי המתפתח ברשות הפלסטינית מצדיק בעת הנוכחית להעלות התרעה מפני שינוי אסטרטגי אפשרי. המשך המשבר לאורך זמן, קל וחומר החרפתו, עלולים להביא להתפתחות של כמה איומים מבחינת ישראל: התרחבות מעגל הפלסטינים המעורבים במהלכים אלימים ובעיקר הפרות סדר ופיגועים; קושי תפקודי של הרשות הפלסטינית במישור האזרחי, שייצור חללים שאותם ישראל תצטרך למלא; "הרמת ראש" של חמאס נוכח מוגבלות הרשות הפלסטינית; ופגיעה בתיאום הביטחוני. ממשלת ישראל נדרשת להכיר בכך שהיא ניצבת בפני שתי חלופות: רעה וגרועה, ועליה לנקוט כלפי הרשות הפלסטינית את אותה גמישות...
במאזן הרווח וההפסד בהשוואה להפלת שלטון חמאס או כיבוש מחדש של הרצועה, על ישראל להשלים עם קיומה של ישות מדינתית עוינת בשליטת חמאס בגבולה הדרומי, למרות שבאופן אירוני, היא עצמה תימצא אז כזו שהצילה את החמאס מהתרסקות, בדומה להצלת אש"פ מהתרסקות בעקבות תהליך אוסלו. ככל שהישות הזו תאמץ היגיון התנהלות מדינתי, כך יקל על ישראל להתנהל מולה. ישראל היטיבה לאורך שנים להתנהל מול ישויות עוינות תוך שימור ופיתוח ההרתעה נגדן, לצד ביטויים שונים של שיתופי פעולה מתחייבים. החלופה של התנהלות למול ישות מדינתית עוינת ברצועת עזה תוך שימור ההרתעה הצבאית מחד...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
החודש מציינות ישראל ומצרים ארבעים שנה לחתימת הסכם השלום, אשר קיבע את מעמדו כבחירה אסטרטגית עבור שתי המדינות ובבסיסה הרחקת סכנת המלחמה. לאורך השנים שרד השלום אתגרים ותהפוכות ואפשר שיתוף פעולה ביטחוני מתהדק סביב אינטרסים משותפים. עם זאת, אין להסתפק ביחסים שבין ההנהגות ומערכות הביטחון והגיעה העת להעמקת שורשי השלום בין העמים. חיזוק הנדבך האזרחי של השלום יעניק רווח לכל הצדדים: ישראל תזכה להידוק הציר הבילטרלי עם מצרים ולהעמקת שיתופי הפעולה האזוריים; מצרים תקטוף את הפירות הכלכליים והטכנולוגיים של שיתוף הפעולה עם ישראל. על אף שחסמים רגשיים...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
ירי שתי הרקטות לתל אביב בערב ה-14 במארס בוצע בעיצומו של מאמץ תיווך מצרי בין חמאס לישראל לגבי יישומו של השלב הבא של ההבנות בין הצדדים, ותפס את גורמי הביטחון בישראל, כמו גם את הדרג המדיני, בהפתעה מוחלטת. בין אם הפעולה התבצעה במכוון ובין אם כתוצאה מטעות (כפי שפורסם), שיגור הרקטות והתגובה הישראלית לו הם עדות נוספת לכך שחמאס ממשיך במדיניות של אתגור והתרסה בעודו שולט בהסלמה ומכתיב את כללי המשחק מול ישראל. לפיכך, אסטרטגיית ההרתעה של ישראל מול חמאס והארגונים הנוספים הפועלים ברצועה מיצתה את עצמה. המדיניות הישראלית הנוכחית, השואפת להכלה...
