מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.
מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באיראן בשנת 1979 וסיועו בהקמת ארגון חזבאללה בלבנון ב-1982, נקטו השניים – במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם– באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באיראן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית. אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של איראן ניכרות בהן , עלולים לבשר, כי היא וחזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה...
בדצמבר 2011 קיימו כוחות צבא סוריה כמה תרגילים באש חיה. תרגילים אלו זכו, שלא כרגיל בסוריה, להבלטה רבה באמצעי התקשורת הסורים. ב-4 בדצמבר דווח על תרגילי שריון וכן על תרגיל של כוחות הטילים. בשידור של הטלוויזיה הסורית הוצגו כמה שיגורים של כל סוגי הנשק הבליסטי ארוך הטווח של סוריה: הוצג שיגור טיל סקאד (לא ניתן לקבוע מהו הדגם), רקטת פרוג, טיל SS-21, וכן הוצג לראשונה שיגור טיל בליסטי המונע בדלק מוצק – קרוב לוודאי שהיה זה ה-M-600. כן הוצגו שיגורי רקטות כבדות (ה-220 מ"מ וה-302 מ"מ). תרגילים בהיקף כזה ובבולטות תקשורתית כה רבה הם בבחינת...
מאז ומתמיד הייתה לבנון זירת התגוששות למעצמות ולשחקני מפתח באזור. כך קרה שהמאבק על בירות הפך למניע מרכזי בפוליטיקה של המזרח התיכון. מזכר זה בוחן את התפקיד וההשפעה של המעורבות החיצונית בבעיותיה הפנימיות ובפוליטיקה הפנים לבנונית. במזכר זה הושם דגש בפעילותה של העדה השיעית בלבנון לאחר נסיגת סוריה מלבנון ב- 2005.המחברת בוחנת את המורכבויות השונות של המעורבות הבינלאומית בלבנון של סוריה, איראן וערב הסעודית מהצד האחד ושל ארצות הברית וצרפת – מהצד האחר..
בשבוע האחרון של חודש נובמבר הודיעה טורקיה כי בכוונתה ללכת בעקבות צעדי הליגה הערבית (ובהמשך לצעדים דומים קודמים של האיחוד האירופי), ולהטיל סנקציות על סוריה. הואיל וטורקיה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של סוריה, צעדים אלה (אף כי הם מרוככים יותר מהסנקציות של הליגה הערבית), מציינים בבירור נקודת שפל ביחסים שבין שתי המדינות. כמו כן, ניתן לפרש צעד זה כאירוע אחד משורה של אירועים שגרמו להידרדרות חדה ביחסים שבין השתיים. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן תבע לאחרונה באופן פומבי את התפטרותו של אסד, וכדי לזרות מלח על הפצעים, השווה את ידידו לשעבר...
מאמר זה מציג כמה מהעובדות וכמה מהמסקנות הנובעות מהנסיגה של ישראל מלבנון ב-2000. כמו כן מובאים עוד שני ארועים שהתרחשו לאחר מכן. מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ויציאת כוחות סוריה מלבנון בשנת 2005. כל המאורעות הללו – סבור המחבר – קשורים זה בזה.
בשנים האחרונות הפכה רוסיה, למעשה, לשומר הסף של איראן וסוריה מפני הלחצים של הקהילה הבינלאומית. המדינות הללו, יחד עם חזבאללה וחמאס, מוכרות כ"ציר הרשע", האנטי מערבי (והאנטי ישראלי, כמובן), המקדש מאבק בסדר העולמי לקידום היעדים הרדיקליים של חבריו. אולם, בשלב הנוכחי, המתאפיין בלחץ הבינלאומי על סוריה, על רקע הדיכוי האלים של ההתקוממות העממית המתחוללת בה, ובהתפתחות המלווה את פרסום הדו"ח של סבא"א בעניין תכניתה הגרעינית של איראן, יש להבחין בין שני המקרים.
בסוף השבוע שעבר, השעתה הליגה הערבית את חברותה בארגון של אחת מהשותפות המייסדות שלה, הרפובליקה הערבית הסורית. אין מדובר בצעד חסר תקדים, אך הוא בכל זאת משמעותי ביותר, לא משום שהליגה הערבית עצמה היא שחקנית בינלאומית אחידה ויעילה, אלא דווקא משום שצעד זה עשוי להיות סימן מבשר של פעולות עתידיות של רבות מהממשלות המרכיבות אותה. להחלטתה של הליגה הערבית הייתה השפעה מיידית במובן סמלי, בערעור ביטחונו העצמי של המשטר הסורי, תוך חיזוק המוראל של האופוזיציה.
במבט לאחור ניתן לקבוע כי הנסיגה מלבנון הייתה בסך הכול מהלך נכון, שעיצב מציאות טובה בהרבה מכל חלופה אחרת. מי שאינו חושב כך צריך לנתח את החלופה של הישארות במשך שנים רבות נוספות בלבנון, ובכלל זה את המחיר הביטחוני ואת המחיר הכלכלי של הישארות כזאת. המדדים להצלחה או אי־הצלחה של הנסיגה אינם אירועים מקומיים, גם אם הם קשים, אלא המציאות המתמשכת, וזו הייתה ועודנה טובה מכל האלטרנטיבות
עם כניסת חודש הרמדאן המשבר הפנימי בסוריה מעמיק. הדיווחים על רצח קולקטיבי של אזרחים והטענות על פשעים נגד האנושות שנוקט משטר בשאר אל-אסד מתגברים. במקביל, מספרם של המשתתפים בהפגנות של ימי שישי האחרונים חצה, כנראה, את סף המיליון ומשקף מגמה מרכזית: התעצמות המחאה והחרפת המשבר בתוך סוריה. מאוד ייתכן שבמהלך הרמדאן, חודש הצום באסלאם, תיווצר מסה קריטית של מפגינים. פירושו של דבר שלא רק שמשטר אסד נתון לאיום קיומי עקב מהומות הדמים, אלא שכתוצאה מתגובת שרשרת מכסת ימיו הולכת ואוזלת.
לאחר "מהפכת הארזים" הלבנונית בשנת 2005, אשר הגיעה לשיאה בנסיגתה של סוריה מאדמתה של לבנון, התייחסו פרשנים רבים ללבנון כדוגמה למדינה שעברה תהליך דמוקרטיזציה שעלה יפה. התקווה הייתה, כי ניסיונה של לבנון יהווה דגם לחיקוי על ידי מדינות אחרות באזור. ואולם, דווקא כשרוחות השינוי עשו את דרכן אל העולם הערבי והביאו את "האביב הערבי", נראה, כי לבנון נאבקת כדי לשמור על יציבותה הפנימית ועל מורשת המהפכה מ-2005.
בעשור האחרון נסוגה ישראל שתי נסיגות חד-צדדיות – מאזור הביטחון בלבנון (24 במאי 2000) ומרצועת עזה (אוגוסט 2005). שתי הנסיגות הללו היו משמעותיות יותר וטראומטיות יותר לחברה ולפוליטיקה הישראלית מקודמותיהן. התקופה שחלפה מאז בוצעו שתי הנסיגות הללו נותנת פרספקטיבה היסטורית כלשהי ומאפשרת עריכת מאזן ביניים באשר לתוצאותיהן ולתהליכים שהן חוללו, הן החיוביים והן השליליים. ממד הזמן מאפשר לראות דברים, שבלהט האירועים הדרמתיים קשה היה לראותם, להבינם ולעמוד על משמעויותיהם.
