מלחמת ששת הימים הקפיאה את הקו הירוק ממזרח לישראל (הגדה המערבית) ובדרום־מערבה (רצועת עזה). רק כשקו זה הופשר סביב רצועת עזה ב־ 1994 , וכן לאורך מה שהתקרא תחילה "מרחב התפר" בגזרת המרכז (מ־ 2002 ואילך), הוקמה עליו גדר, ובקטעים עירוניים מסוימים חומה. הגדר, שהייתה שנויה במחלוקת בדיוני ממשלת אריאל שרון, בעיקר מחשש שתסמן את גבול השליטה הישראלית, נעטפה בעשור וחצי שמאז תחילת פריסתה בהסכמה לאומית נרחבת. יעילותה בצמצום חדירות לפיגועים הוכחה, הן כשלעצמה והן מתוקף העובדה שקטעים בלתי מגודרים בירושלים ובהר חברון שואבים אליהם את יתרת...
תפיסת הביטחון של ישראל, כפי שנוסחה בידי מייסדי המדינה וצה"ל בשנות החמישים המוקדמות של המאה הקודמת, חילקה את האיומים על מדינת ישראל לשתי קטגוריות עיקריות: ביטחון שוטף — איומים בעצימות נמוכה, שמקורם במדינות ערב או ממקור לא מדינתי כגון הארגונים הפלסטינים, — וביטחון יסודי, כלומר איומים בעצימות גבוהה, שלרוב מקורם הוא מדינות ערב השכנות.
הטיעון המרכזי במאמר זה הוא, שלמרות שבאופן פורמלי תפיסת הביטחון של ישראל לא השתנתה, הרי שהשינוי במציאות הגיאו־אסטרטגית, שאירע בעקבות כיבוש השטחים על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, הביא בפועל לשינוי במערכת...
בשנת 2004 קבע הרמטכ"ל דאז, משה יעלון, כי "תהליכי בניין הכוח והפעלתו שזורים זה בזה, הן בפעילות היומיומית והן בהכנת המענה הנדרש לטווח הרחוק. על צה"ל להתמודד עם הקשיים הנלווים לצורך בפיתוח יכולות רב־תחומיות אל מול מגוון תרחישים אליהם הוא נדרש להיות ערוך כל העת (לחימה במספר חזיתות, עימות מוגבל, איום אש תלולת מסלול, איום בלתי קונבנציונלי, איומי סייבר ואיומים רלוונטיים נוספים). תהליכי בניין כוח שלא ישרתו את הלחימה היומיומית ויעסקו רק בעתיד הרחוק יפגעו ביכולתו של צה"ל לפתח מענה אפקטיבי למשימות עמן הוא מתמודד...
העיסוק המחקרי החוזר ונשנה במלחמת ששת הימים כיסה לרוב את הנסיבות להתפרצות המשבר והמלחמה, את המערכות והקרבות במהלכה, את היחסים בין המדינאים לצה"ל בשבועות ההמתנה ואת המשבר שחל בתודעת הציבור באותה תקופה. מעט מאוד נחקר ונכתב על מה חשבו, מה הבינו ומה עשו הממשלות והמטות הכלליים עם תוצאות ההצלחה הצבאית ששינתה את פני המזרח התיכון.
הבולטת ביותר בתוצאות המלחמה הייתה שליטה מוחלטת של ישראל בכול חצי־האי סיני, בגדה המערבית שהייתה חלק מממלכת ירדן, וברמת הגולן — שטח שגודלו פי שניים וחצי מישראל בקווי שביתת הנשק של 1949 , שבו צה"ל היה אמור...
מלחמת ששת הימים הסתיימה בתבוסה הערבית הצבאית הקשה ביותר. אמנם, במלחמת העצמאות של ישראל נכשלו צבאות ערב במאמציהם למנוע את הקמתה של מדינת ישראל, שבסוף המלחמה התייצבה על שטחים גדולים מאלה שנקבעו לה בהחלטת החלוקה של האו"ם. אלא שעוצמתם של צבאות ערב הייתה אז חלשה וחילוקי דעות בין הממשלות הערביות, שהשתייכו למשטרים הישנים, מנעו תיאום ושיתוף פעולה יעילים ביניהן. במבצע "קדש" הובס הצבא המצרי, וכל חצי־האי סיני נפל בידי צה"ל תוך ארבעה ימים. לזכותו של הצבא המצרי ייאמר שהוא נאלץ אז להילחם במקביל גם בכוחות הבריטיים והצרפתיים,...
בין מומחים צבאיים וחוקרי תופעת המלחמה שוררת הבנה כי בכול מלחמה ישנם מאפיינים חד־פעמיים המכוננים אותה כאירוע היסטורי שלא יחזור שנית, אף לא במתכונת דומה. מאפייניה החד־פעמיים של מלחמת ששת הימים מובהקים במיוחד. ובכול זאת, עדיין קיימת בשיח הביטחוני הישראלי נימה גלויה של כמיהה לראות שנית את צה"ל מנצח כמו באותם שישה ימים ביוני 1967 .
הניצחון בששת הימים ממשיך לסמן את רף הציפיות מצה"ל לנצח במלחמה, ללא הבדל ממשי בין ימין לשמאל בחברה הישראלית. מכאן גם נובע התסכול מהתמשכותם של מבצעים צבאיים, כמו הלחימה במבצע "צוק איתן" בקיץ...
מאמר זה מְפתח את הטיעון כי הניצחון במלחמת ששת הימים ותחושת הביטחון שלאחריו הביאו לקיבעון מסוים בחשיבה המדינית והצבאית בישראל, שגרמו בהמשך לכישלון ההתרעה והתפיסה הצבאית־אסטרטגית והמבצעית (אופרטיבית) במלחמת יום הכיפורים. מחקרים וספרים רבים נכתבו על מלחמה זאת, ורבים מהם עסקו בהפתעה המודיעינית, תוך הדגשת ה"קונספציה" שקנתה שביתה בראשי המעריכים. אחרים עסקו ב"קונספציה" מדינית והיו כאלה שעסקו ב"קונספציה" האופרטיבית הצבאית.
קיימת רתיעה טבעית מהצורך לבחון מחדש את הקונספציה, כי ההרגל מספק תחושת ודאות וביטחון. לכן,...
ביוני 1967 , עם סיומה של מלחמת ששת הימים, היה על מדינת ישראל להתמודד עם מציאות חדשה. זו נוצרה כתוצאה מהשתלטות צה"ל על שטחים נרחבים, חלקם מאוכלסים בצפיפות באוכלוסייה אזרחית עוינת. המצב החדש הביא עמו צורך להפעיל ממשל צבאי שינהל את חיי האוכלוסייה שעברה לידי ישראל, ובדרך זו לאחריותה.
ישראל מצאה את עצמה חולשת על שטח הגדול למעלה מפי שלושה משטחה המקורי, כשהיא נושאת באחריות לניהול ארבע זירות שונות: רמת הגולן — שטח שרוב אוכלוסייתו הסורית המקורית נטשה אותו; הגדה המערבית, ובה כ־ 700,000 פלסטינים, אזרחי ירדן; רצועת עזה, ובה כ־ 400,000...
באמצע מאי 1967 החלה כניסה מסיבית של כוחות צבא מצריים לתוך חצי־האי סיני, תוך הפרה בוטה של ההבנות שהושגו בחסות הממשל האמריקאי לאחר מבצע "קדש". במרכזן של הבנות אלו עמדה השארת חצי־האי סיני כאזור מפורז, שבו מוצבים כוחות או"ם החוצצים בין ישראל למצרים. נשיא מצרים, גמאל עבד אל־נאצר, לא הסתפק בהכנסת כוחות צבאו לסיני, והורה במקביל לכך לכוחות האו"ם להתפנות מחצי־האי ומרצועת עזה, בטיעון שמדובר בשטח ריבוני מצרי, שבו מצרים רשאית לפעול כראות עיניה. מזכיר האו"ם, או טאנט, נענה לתביעה.
במסגרת הדיון על קריסת ההרתעה ערב מלחמת ששת...
המחברים מברכים על השיפור המשמעותי שחל בתהליך גיבוש תקציב הביטחון. ברמה עקרונית יש חשיבות להמשך הבחינה של גודל תקציב הביטחון בתקציב המדינה, כפונקציה של צרכים ביטחוניים ואזרחיים משתנים, בראייה ארוכת טווח. בעניין ההסכם, חשוב לבדוק את יישומו מדי תקופה. המשתנה הגדול מאז השגת ההסכם בין המשרדים הוא השינוי בתנאי הסיוע האמריקאי. מאחר ותהליכי תכנון רב-משרדיים בישראל אורכים זמן רב, והכנת תקציב 2019 ממילא צפויה על פי התכנון להתחיל כבר ברבעון הראשון של 2018, מוצע להקדים ולפתוח בדיונים בין משרד הביטחון למשרד האוצר כבר בראשית 2017, על מנת לסכם את...
ב-12 בדצמבר ינחתו בארץ שני מטוסי ה-F-35A (“אדיר" בכינויו בחיל האוויר) הראשונים של חיל האוויר. עד כה הוזמנו שתי אצוות, בסך הכול 33 מטוסים, ולאחרונה נודע כי הקבינט הביטחוני אישר להגיש בקשה נוספת, שתעלה את מספר המטוסים ל–50. רבות דובר על היכולות המיוחדות של המטוס ועל קפיצת המדרגה שהוא יהווה עבור חיל האוויר הישראלי. למטוס ה"אדיר", עם הטכנולוגיה החדשה שלו יש פוטנציאל גדול. הוא בוודאי יקל על חיל האוויר בביצוע משימותיו הקיימות והוא עשוי גם להרחיב את מעטפת הפעילויות. אולם כניסת המטוס תחייב התאמות בדוקטרינת הפעולה של חיל...
מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...
