לאחר שנה שבמהלכה נקטה טהראן "סבלנות אסטרטגית״ בכוונה לקבל ממדינות אירופה פיצוי על חידוש הסנקציות האמריקאיות, היא מבקשת כעת להציב לארצות הברית תג מחיר בגין פעילותה נגדה. על כן פתחה במהלך נגדי, המורכב ממאמצים בשלושה תחומים: תוכנית הגרעין, הפעולה הצבאית, ויצוא הנפט מהמפרץ. בתנאים הנוכחיים, שני הצדדים מציבים תנאים קשים לחזרה למשא ומתן, אולם שניהם כנראה מבינים שיתכן שבסופו של יום מסלול ההידברות הוא הפחות מסוכן עבורם. בתוך כך, ההתפתחויות האחרונות מגלמות פוטנציאל הסלמה ומיס-קלקולציה, העלול להיות רב משמעות עבור ביטחון ישראל. לכן על...
בארצות הברית ניכרים בשנים האחרונות התחדדות הקיטוב הציבורי והפוליטי, התחזקות פוליטיקה של זהויות, שיח פופוליסטי והמלווה לעיתים בביטויי שנאה בוטים ואלימים, התחזקות ההשפעה של גורמים קיצוניים על השיח ועל סדר היום, מתקפה גוברת נגד אליטות מסורתיות ומוסדות המייצגים את הסדר הקיים, וקריסת עיקרון הקונצנזוס הדו-מפלגתי כבסיס לחקיקה ולמדיניות. אווירה זו מהווה מצע להתעוררות גלי אנטישמיות מימין, הנוספים למאמצי דה-לגיטימציה לישראל משמאל. אירועים אחרונים בזירה הפוליטית בארצות הברית מבליטים את תהליך הקיטוב הפנים-אמריקאי הגובר, המתחיל להשליך גם על...
ארצות הברית לא צריכה לחזור להסכם הגרעין. מהלך כזה רק ימקסם את חסרונות העסקה בעיתוי הגרוע ביותר. על ארצות הברית לחתור להסכם חדש, הסכם גרעין 2.0, שיטפל בכל הסוגיות הבעייתיות ומעל לכל – בסעיף "השקיעה". יש להאריך שלב זה ל-30 שנה לפחות ולהתנות את תוקף ההסכם בכלל ואת טווח הזמן בפרט בשינוי אמיתי ובר-אימות בהתנהלותה של איראן. שינויים אחרים צריכים לכלול פיקוח מעמיק ויעיל יותר, בפרט חקירה מלאה של הממד הצבאי של התוכנית. במקביל, נדרשת החלטה של מועצת הביטחון שתתייחס לסוגיות של טילים בליסטיים, טרור והתערבויות זדוניות של איראן ברחבי...
ארצות הברית הודיעה על כוונתה להוסיף את משמרות המהפכה של איראן לרשימת ארגוני הטרור. בתגובה הכריזה המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן על פיקוד מרכז (CENTCOM) האחראי על פעילות צבא ארצות הברית במזרח התיכון כעל ארגון טרור. החלטה אמריקאית זו מצטרפת להחלטות הקודמות שקיבל הממשל בסוגיה האיראנית והיא משתלבת בהבטחתו להמשיך ולהחריף את מדיניותו ל"מקסימום לחצים" על ההנהגה האיראנית. אמנם, להחלטה אין משמעויות כלכליות רבות מעבר ללחצים הכלכליים שכבר מופעלים על איראן. עם זאת, הצעד מהווה עליית מדרגה בהתייחסות הממשל לצעדים שהוא נכון לנקוט...
החלטה של טורקיה לממש את עסקת הS-400- עם רוסיה, על אף האיום האמריקאי כי המהלך יענה בסנקציות, צפויה להיות קו שבר ביחסים של אנקרה עם ארצות הברית ובעלות הברית האחרות בנאט"ו. סביר כי תגובתם של הממשל והקונגרס למהלך אכן תהיה חריפה. מעבר למשמעויות שיהיו למהלכים על היחסים בין שתי המדינות, לצעד הטורקי צפויות להיות השלכות גיאופוליטיות הן בהקשר ליחסי הכוחות בין ארצות הברית לרוסיה והן בהקשר ליכולת התיאום ושיתוף הפעולה עם טורקיה לגבי המצב בסוריה ובעיראק והמדיניות מול איראן.
הכרת הנשיא טראמפ בריבונות הישראלית על רמת הגולן התקבלה בברכה על ידי מרבית הציבור הישראלי ובחוסר הסכמה בקהילייה הבינלאומית. היא מנוגדת לעמדה המקובלת במשפט הבינלאומי, המעוגנת במגילת האו"ם, לפיה יש לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של מדינה וכי השתלטות על שטח במהלך מלחמה אינה מקנה זכות ריבונות בשטח זה. לפיכך צפוי שהקהילייה הבינלאומית ברובה הגדול תמשיך להתנגד למהלך האמריקאי, וכך גם מדינות האזור, לרבות אלו המקיימות יחסים עם ישראל. עם זאת הצעד הזה אינו מונע מממשלה עתידית לקיים משא ומתן עם סוריה גם על רמת הגולן, מה גם שממשל אמריקאי...
החל בשנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 אנו עדים לעולם הולך ומשתנה המתאפיין, בין היתר, בכלכלה ניאו־ליברלית, בהגירה מוגברת ובטכנולוגיית מידע המתפתחת בקצב חסר תקדים. שינויים כמו אלה שוחקים את המבנה המדינתי המודרני, מאפשרים את כניסתם של שחקנים לא־מדינתיים למרכז התודעה הכלל־עולמית ומציבים אתגרי ביטחון חדשים, וביניהם: סכסוכים אתניים, מלחמות אזרחים, שימוש במערכות נשק אוטונומיות מבוססות רובוטיקה מתקדמת ומתקפות טרור במרחב הפיזי ובמרחב הסייבר. המאמרים המאוגדים בקובץ, פרי עטם של חוקרים צעירים ששולבו בתכנית המלגות ע"ש ניובאוור במכון למחקרי ביטחון...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
הפסגה השנייה בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבין מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג-און, הסתיימה בפתאומיות וללא מסמך או הצהרה משותפים של שני המנהיגים. למרות ששני הצדדים לא יודו בכך, המשמעות של הצהרותיהם לאחר שהסתיימה הפסגה היא שהתהליך יוקדש מעתה יותר להפגת המתיחות מאשר לפירוק הגרעין – יעד שיישאר לא מציאותי בעתיד הנראה לעין. האופציות של ארצות הברית מוגבלות, שכן היעד שהיא הציבה כמעט בלתי אפשרי להשגה. יהיה עליה למצוא את הדרך להמשיך ולעבוד על היחסים הבילטראליים, לרבות על היציבות בחצי-האי הקוריאני ובכלל האזור, ובמקביל להפחית בהדרגה את...
הלחצים שמפעילה ארצות הברית על עיראק לציית לסנקציות על איראן וקביעותיו של הנשיא דונאלד טראמפ כי "הנוכחות של הכוחות בעיראק יכולה לאפשר לארצות הברית לפעול בסוריה אם יהיה צורך" כמו גם "לשים לב לאיראן", מייצרים מתיחות בין שתי המדינות. ההנהגה בבגדאד מיהרה להביע את התנגדותה ובפרלמנט העיראקי מקודמת הצעת חוק שתאסור על נוכחות הכוחות האמריקאים בעיראק. מתיחות זו דרבנה את איראן לתגבר את מאמציה להבטיח את האינטרסים שלה בעיראק. אמנם סביר כי למרות המתיחות ביניהן, יש לעיראק ולארצות הברית אינטרס בהמשך הנוכחות הצבאית האמריקאית, בעיקר...
הדינמיקה שלוותה את תגובת הנשיא דונלד טראמפ לפרסום הדו"ח השנתי של הערכת האיומים מטעם סוכנויות המודיעין האמריקאיות וקודם לכן ההתפתחויות סביב החלטתו של הנשיא טראמפ להוציא הכוחות מסוריה משקפות את דרכי הפעולה השכיחות כיום של הנשיא טראמפ אל מול ממשלו. תהליכים המתקיימים בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, הנשיא טראמפ מוביל באמצעות ציוצים בטוויטר מדיניות התואמת לגישתו על פי העניין; מצד שני, מערכות הממשל האחרות פועלות כדי להבטיח בקרת נזקים וניסיון לתת מענה ראוי למשמעויות הגיאופוליטיות הנגזרות מההחלטות של הנשיא. צפוי כי הלחצים הפנימיים שמולם...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...