השיח סביב הסיבות לעליית ארגון הטרור "בוקו חראם" בניגריה מתנהל במלוא עוזו, כשבמקביל ממשיכים הגורמים הקיצוניים במדינה לפתות לוחמים עניים להתגייס לשורות הארגון. המאבק בטרור צריך למקד את מאמציו בהרס בית הגידול שמצמיח תומכים עניים אלה ב"בוקו חראם". כדי למנוע את איום הטרור בניגריה, יש לאמץ אסטרטגיה ושיטת לחימה חדשות ולטפח נרטיב ציבורי חדש, וזאת באמצעות היעד ארוך הטווח של פיתוח אנושי, ובמיוחד פיתוח כלכלי וחברתי.
מאמר זה מבקש לעמוד על החיבור האפשרי בין טרור מקומי ובין המצב הסוציו־אקונומי בצפון־מזרח ניגריה. המאמר יבחן את...
פיקוד העורף של צה"ל הוקם כפיקוד צבאי מרחבי ב־1992, כחלק מהלקחים שהופקו ממלחמת המפרץ, לאחר שהעורף הישראלי הותקף על ידי 39 טילי "סקאד" בליסטיים מעיראק. הנזק בפועל של ירי הטילים היה שולי, אולם האפקט הפסיכולוגי היה עמוק. הוא פתח למעשה עידן חדש בעימותים הצבאיים בין ישראל לאויביה. משלב זה ואילך השתנה טבען של המלחמות באזור. בניגוד גמור לעימותי העבר, אשר התרחשו בין יחידות צבאיות בגבולות ובעיקר מעבר להם, מעתה עמד העורף הישראלי בלב של פעולות האיבה. שינוי היסטורי זה עורר שורה של שאלות מהותיות, שעדיין נדונות בשיח הצבאי...
"שבוע החירום הלאומי" (29 במאי–2 ביוני 2106) נועד להעמיק את המוכנות הבין-ארגונית בישראל לחירום, על בסיס הלקחים שנצברו בעשור האחרון מאז מלחמת לבנון השנייה (2006), ולבחון את מידת בשלותן של התכניות לשעת חירום ברמה הלאומית. ייחודו של האירוע הינו בציינו את השלמת הדיונים, שנמשכו זמן רב מאד, לקראת גיבוש תרחיש הייחוס האמור להיות מובא לאישור הממשלה בקרוב. חשיבות מיוחדת נודעת במסגרת זו להנחה המעודכנת, שלפיה יש להיערך גם לפגיעה רחבת היקף במרחב עירוני נרחב וצפוף במרכז הארץ. תרחיש כזה מעלה את הצורך, בין היתר, בהיערכות חדשה והולמת לאפשרות...
הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן.
בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...
ב-9 ספטמבר 2015 פורסם דוח מבקר המדינה על אודות המוכנות החסרה של ישראל לשעת חירום בעת אירועים מלחמתיים, ביטחוניים ואחרים, כמו אסונות ופגעי טבע. הדוח החדש מבקר את הממשלה ביחס לשורה ארוכה של מחדלים קשים בתחום ההיערכות לחירום, וביניהם בעיקר: "בעיות קשות של ארגון והסדרה מערכתיים של הטיפול הלאומי בעורף"; "היעדר הסדר חקיקתי מקיף לטיפול בעורף", המהווה "ליקוי חמור" ועד קביעות נוקבות כהנה וכהנה. על רקע תמונת מצב זו טוענים המחברים כי רק שינוי תודעתי – בציבור, בממשלה, בצה"ל וברשויות המקומיות – יאפשר להציב את...
מאמר זה בוחן את תנועת המחאה האזרחית שקמה מקרב תושבים באזור הנגב המערבי במהלך מבצע "צוק איתן". בתוך כך הוא בוחן את מאפייניה של התנועה כתנועה חברתית "חדשה", וכן את ההשלכות של אופן פעולתה ומסריה על השיח המדיני־ביטחוני במרחב פעולתה בפרט ובישראל בכלל. טענת המאמר היא שעל אף שתנועה חברתית זו צמחה מתוך נסיבות של מצוקה ביטחונית־מקומית, יש לפעילותה רלוונטיות רבה במישור הכלל־ארצי. זו נובעת מקריאת התגר של התנועה על "תפיסת הסבבים", המסתמנת כדפוס הפעולה המוביל בשנים האחרונות את העימות בין ישראל לחמאס. המסר אותו מנסה...
מאמר זה בוחן ומעריך את החוסן החברתי של תושבי עוטף עזה במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו. המאמר סוקר את הגדרת המושג "חוסן", בדגש על מרכיב ההתאוששות שבאה לאחר הנסיגה התפקודית המתחייבת עקב אירועי הדחק הקשים. החוסן החברתי נבחן על סמך שלושה מדדי התנהלות עיקריים: דמוגרפיה והתפנות, טיפול וחינוך ותעסוקה וכלכלה. שתי מועצות אזוריות נבחרו לייצג את תושבי עוטף עזה: אשכול ושער הנגב. הנתונים נאספו מתוך ראיונות עם בעלי תפקידים ותושבים במועצות אלו ומתוך התקשורת לסוגיה. הגם ששתי המועצות התנהלו בדפוסים שונים, רמת החוסן הפונקציונלי...
חשיבות התרגיל, היא בעצם קיומו הסדיר ובשותפות המבצעית שהוא מחזק בין הגורמים השונים המעורבים. למרות שהוא תואר בתקשורת כמיועד לבחון מענה לאירועי קיצון, חשוב לוודא, כי תרגילים דומים בעתיד יעסקו בתרחישים רלוונטיים בהיקפי נזק, שהיכולות הקיימות כיום בידי ישראל אינן מסוגלות להכיל ולהתמודד עמן. לא זו בלבד שתרחישים כאלה הם אפשריים – אם מצד גורמי הטרור ואם מהטבע. לימוד מעמיק של משמעויותיהם והשלכותיהם של אירועי קיצון ישפר את יכולתה של ישראל להתמודד בהצלחה עם אתגרים מוכרים וצפויים יותר.
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
