אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
המתיחות הממושכת השוררת בצפון בין צה"ל לחזבאללה משקפת אפשרות כי למעשה, הצדדים מצויים מספר מהלכים מוטעים מימי קרב העלולים להסלים למלחמה, כמעט ללא התרעה נקודתית שתיתן בידי צה"ל שהות להיערך. במקביל מתמודדת ישראל עם משבר הקורונה ועם משבר פוליטי מתמשך, שמעכב את מימושם של תהליכים חיוניים בבניין הכוח של צה"ל, בדגש על תקציב ורכש של כלי טיס ומערכות לחימה, כמו גם על גרף האימונים של הצבא. המשבר הפוליטי יצר גם ליקויים בשיח המתמשך בין הממשלה לצבא, שהינו רכיב קריטי ביכולתה של ישראל לקבל החלטות, הן בתחום בניין הכוח ולא פחות חשוב –...
שני המוסדות הפיננסים הבינלאומיים המרכזיים, הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, עדכנו במחצית אוקטובר 2020 את הערכותיהם אשר להשלכות משבר הקורונה על כלכלות המזרח התיכון. ההערכות הקודמות פורסמו באפריל שנה זו, ומהעדכון עולים תמונה פסימית וצפי לשיפור המותנה כמובן במציאת פתרונות רפואיים למגפת הקורונה. למרות שיפור צפוי, כלכלני המוסדות האלו מעריכים כי יחלפו מספר שנים עד היעלמותן של ההשפעות הכלכליות של המשבר.
אחת מתופעות הלוואי של מגפת הקורונה היא זינוק במספר המקרים של אלימות במשפחה, שהיה גבוה גם קודם. מדובר בתופעה חברתית בעלת השפעות שליליות, לטווח הארוך והקצר, גם מחוץ למשפחה ויש אינטרס לאומי להיאבק בה. לשם כך מוצע לאמץ מרכיבים המאפיינים את דרך ההתייחסות לאיום הביטחוני. ראשית, מבלי לוותר על מתן הגנה לקורבנות האלימות במשפחה, לא יתכן שהמענה העיקרי הוא העברה למקלטים, אלא יש למקד מאמץ גם בתחום המניעה. מעבר לכך, כמו בתחום הביטחוני, נחוץ גורם אחד אחראי שיתכלל את הטיפול בנושא ושתהיה בידיו תמונה מודיעינית מלאה; נדרש להקצות משאבים מספקים, ובשלב...
מגפת הקורונה הציבה את משטרת ישראל (מ"י) מול מציאות חדשה, שעיקרה מעבר חד מטיפול נקודתי בפשיעה למיניה ושירות לביטחונם האישי של האזרחים לאכיפת תקנות והגבלות על האוכלוסייה הרחבה. מציאות זו מחייבת את המשטרה לרגישות רבה ולאבחנות מדויקות בין מצבים וציבורים שונים בשני מישורים עיקריים: אכיפת הנחיות הממשלה בעניין מניעת התחלואה ואכיפת הסדר הציבורי מול הפגנות המחאה. זאת, במקביל להמשך מילוי משימותיה "המסורתיות". נראה כי גם אם ככלל המשטרה משכילה לנקוט באיזונים המתבקשים באופן שוויוני לצורך הגנה על הציבור ועל הדמוקרטיה הישראלית, עדיין...
מסמך זה נכתב יותר משבועיים לאחר הכרזת הסגר השני. כצפוי, מהלך זה הביא עד כה לבלימת העלייה בתחלואה ואף לירידה משמעותית בהיקפה, אמנם במחיר פגיעה קשה נוספת במשק וירידה מחודשת בהיקף התעסוקה. זאת, תוך עליית המתח והחיכוך בשכונות החרדיות, הרחבת המחאה הציבורית וכרסום ניכר באמון הציבור בממשלה, גם עקב תפקודה הבעייתי בניהול המשבר המשולב.
מטרת מסמך זה היא להציג אסטרטגיה אינטגרטיבית ליציאה מהסגר השני לשגרת חיים חדשה בצל הקורונה, במבט לטווח המידי, הבינוני והארוך, וכן להמליץ על יצירת מנגנונים שתכליתם שמירה על בריאות הציבור, על רמה מיטבית של פעילות...
שמונה חודשים לאחר התפרצות המגפה, ולאחר החלת שני סגרים שנועדו להשיג מטרה זהה – "שיטוח עקומת הנדבקים" – ברור כי הסיבות המכשילות את ישראל במאבקה בנגיף אינן טמונות רק במשאביה המוגבלים של מערכת הבריאות, ביחס החוב/תוצר של המדינה, במעמדן של רשויות החוק והמשפט בישראל או בשיקולים קואליציוניים צרים שנועדו להבטיח את שרידות הממשלה. קושי מרכזי של ישראל להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה הינו דווקא היעדרם של משאבים חברתיים הניכרים גם בערבות ההדדית בין חלקי החברה השונים. מגפת הקורונה והמשבר שהתחולל על רקע זה הציבו מראה בלתי מחמיאה בפני החברה...
על רקע משבר הקורונה המתמשך, ההחלטה על הטלת סגר, וחוסר היכולת הניכר של מקבלי ההחלטות לגבש ולממש מדיניות עקבית אפקטיבית, נערך ב-30 בספטמבר במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס שהתמקד בשאלות: מה נכון לעשות כדי להגביר את יעילות הסגר, וכיצד לצמצם את היקף התחלואה. הכנס הוקדש לניסיון לברר מהי הנחת העבודה, שלאורה יש לאזן שיקולים של בריאות הציבור עם שיקולים כלכליים וחברתיים, כך שיגבר הציות של הציבור להנחיות ולמגבלות החלות עליו. הדיון נסוב סביב שתי בעיות מרכזיות – חוסר האמון של הציבור בממשלה והיעדר מנגנון ייעודי לניהול המשבר. ניכרה הסכמה בקרב...
לצד משבר הקורונה, מחריף משבר נוסף בעל השפעה נרחבת, המהווה אתגר מרכזי בעידן הפייק ניוז והפוסט-אמת – ערעור האמון הציבורי והפוליטי במומחים. ב-8 בספטמבר נערך במסגרת תכנית ליפקין-שחק במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס מקוון, שבו נדונה שאלת מעמדם ותפקידם של מומחים, וזאת בשני הקשרים מרכזיים: התפקיד שהם ממלאים בתהליכי קבלת החלטות, ומעמדם בקרב הציבור הרחב. בין הדוברים נמנו חוקרים, מומחים ומקבלי החלטות בכירים, מתחומי הביטחון הלאומי, הכלכלה ובריאות הציבור, נוסף על דוברים מחוגי התקשורת המסורתית ונציגי מדיה חברתית. במאמר זה מסוכמים הרעיונות המרכזיים...
הכישלון הלאומי בישראל להתמודד עם משבר הקורונה מהווה רקע נוח להדהוד המסר המוכר של "תנו לצה"ל לנצח" – גם את הנגיף. פוליטיקאים, אנשי ציבור וחלקים מהתקשורת מאיצים בממשלה זה זמן, עוד במהלך הגל הראשון של התפשטות המחלה בישראל, לערב את צה"ל בתחומים אזרחיים שונים של המערכה הנוכחית הקשה. מדובר בסנטימנט ישראלי מוכר ממשברים קודמים, בעיקר ביטחוניים, המוצף שוב ושוב על רקע של מה שמסתמן כשילוב של שתי תופעות מוכרות: מצד אחד היסוס, איבוד עשתונות וחולשות מתמשכות של המערכת הציבורית והעדר מנהיגות לאומית בניהול הפרעות קשות; ומצד...
ישראל איבדה את השליטה על מגפת הקורונה והממשלה החליטה על סגר כללי שני. המשבר הכלכלי והחברתי פוגע באוכלוסייה רחבה, ובמיוחד במעמד הביניים מהסקטור הפרטי. עוצמת המשבר על שלושת רבדיו – הרפואי, הכלכלי והחברתי – מושפעת גם מהיעדר היציבות הפוליטית, ניהול תזזיתי ואי-ציות בקרב חלקים מהציבור להנחיות. נגיף הקורונה הוא אמנם אסון טבע, אבל השלכות המשבר ועוצמת השפעתו נובעות במידה רבה מדרך ניהולו. מאמר זה מתאר את עיקרי המצב הכלכלי לפני הסגר ומציג מתאר להמשך ניהול המשבר והיחלצות ממנו מההיבט הכלכלי. בנקודת השפל הנוכחית יש הכרח לנהל את המשבר...
