במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
מאז כיבוש יהודה ושומרון על ידי ישראל, עתידם המדיני של שטחים אלה מאפיל על כל נושא אחר במסגרת היחסים בין ישראל למדינות אירופה, כשחילוקי הדעות עם האיחוד מתעצמים במיוחד כשהתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני נעצר, גם אם לא בהכרח באשמת ישראל, וכאשר מוגברת פעילות ההתנחלות הישראלית באזורים אלה. סיפוח ישראלי, בהיקף גדול כקטן, של שטחים ביהודה ושומרון, יגרור גל תגובות שליליות באירופה, שיעמיקו את הנתק בין הצמרות הפוליטיות של ישראל ושל המדינות חברות האיחוד האירופי. תהליכים פנימיים באירופה, המערערים את הלכידות הפוליטית של האיחוד, צפויים להקשות עליו...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...
תגובת מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, להודעת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שנמסרה בעת השבעת הממשלה החדשה בראשותו בדבר הכוונה לספח שטחים בגדה המערבית, הייתה הכרזה על התנתקות מכל ההסכמים בין אש"פ לישראל ולארצות הברית, בכללם הסכמי אוסלו והנוספים שנבעו מהם. ההנחיה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל נמסרה לדרגי העבודה הפלסטינים, אך לוותה הודעה, גם היא מטעם עבאס, כי אין מדובר באור ירוק לבצע פיגועים וכי כל ניסיון פיגוע יתקל בהתנגדות מנגנוני הביטחון. מדובר בניסיון של הנהגת הרשות הפלסטינית לשכך ביקורת חריפה כלפיה בגין אזלת יד...
יציאת צה"ל מלבנון לפני 20 שנה הייתה מהלך חד-צדדי שנקטה ישראל: היערכות מחודשת על קו גבול בינלאומי שהוכר על ידי האו"ם. לעומת זאת, החלת ריבונות ישראלית על שטחים בגדה המערבית, גם היא כמהלך חד-צדדי, תהיה סיפוח שטח הנתון במחלוקת בין ישראל לבין הפלסטינים ואשר קיים קונצנזוס רחב בקרב גורמים בינלאומיים לגבי אי-חוקיותו. מניתוח היציאה מלבנון ניתן לגזור שלושה לקחים עקרוניים – מעצב אסטרטגי, הקשר, וחד-צדדיות – העשויים לסייע בבחינת השלכותיו של מהלך סיפוח בגדה המערבית. סיפוח בלי הסדר מדיני עם הפלסטינים יהיה מעצב אסטרטגי, שכן יטרוף את...
מאמר זה נכתב כדי להבהיר עד כמה חשוב שההנהגה הפלסטינית תגיש הצעה משלה לחזון השלום של טראמפ, או תציג את הסיבות להתנגדות אליו. התגובה החריפה של דחיית התוכנית מצד הפלסטינים לא תעצור בהכרח יישום של חלק מההיבטים בה, ולכן, האינטרס הפלסטיני הוא לפרסם הצעה המציגה כיצד ייראה הסכם השלום עם ישראל המקובל עליהם. במקביל, הפלסטינים כבר לא יכולים להרשות לעצמם להמשיך ולנהל "מלחמה קדושה" נגד הנשיא טראמפ – נהפוך הוא, טראמפ יכול להיות בעל ברית יקר לפלסטינים אם אלה ישכילו להתאים את הגישה ואת היחס הנכונים כלפיו.
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
בחודשיים האחרונים זכו ישראל והפלסטינים בהישגים דיפלומטים מרשימים בהתגוששות ארוכת השנים ביניהם. מנהיגי שני הצדדים בישרו לעמיהם כי ניצחונות אלו מקדמים אותם לעבר המטרה הנכספת – פתרון לסכסוך התואם את מאווייהם הלאומיים. אולם, עיון ביקורתי בהישגים אלו מעלה מסקנות ספקניות אשר למידה שבה הם אמנם מקדמים את היעדים המוצהרים של שני הצדדים. מנגד, תביעה ישראלית ליישום מידי של חלקים מתוכנית טראמפ מחד גיסא, ומאידך גיסא סירוב פלסטיני לראות בה בסיס למשא ומתן, דווקא מגבירים צורך בפתרונות ביניים מוסכמים, שישמרו את האופציה לפתרון מוסכם לסכסוך.
"עסקת המאה" נוחתת על הפלסטינים באחד מרגעי החולשה הקשים בתולדותיהם. יכולתם לאחד כוחות על מנת להתמודד עם האתגרים שהיא מציבה מוגבלת בשל פערי העמדות בין הרשות הפלסטינית לחמאס, ומשום הביקורת וחוסר האמון שמגלה הציבור כלפי שתי ההנהגות. אבו מאזן ממשיך להישען על תמיכת הקהילה הבינלאומית ומבהיר שאין בכוונתו לנטוש את דרך המאבק המדיני, הבלתי אלים. מחמאס הוא מצפה שיסתופף בצילו של אש"פ. אם יכשלו מאמציו אלו וארצות הברית אכן תאפשר לישראל לנקוט מהלכים חד-צדדיים, מדינות ערב לא תתייצבנה לצידו והאיחוד האירופאי ו/או האו"ם לא יתמכו...
"עסקת המאה" שגיבש ממשלו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מוצגת כפרדיגמה חדשה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני וגם לעיצוב ארכיטקטורה מזרח תיכונית חדשה. התוכנית מספקת מענה לדרישות הביטחון הנרחבות של ישראל ומאפשרת לה להחיל את ריבונותה בגושי ההתיישבות, בבקעת הירדן ובהתנחלויות המבודדות, ללא עקירת יהודים, ושומרת על ירושלים מאוחדת בריבונות ישראל. לצד הפלסטיני, התוכנית מציגה תנאים לכינון מדינה לא רציפה, מחולקת לשישה קנטונים, שיוכלו לחלוטין בתחום ישראל, עם שליטה ישראלית מלאה במעטפת ובמעברי הגבול. בנוסף, התוכנית מבטלת את "זכות...
