המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
איראן אינה ממהרת לחזור לשיחות הגרעין עם ארצות הברית ולא תשוב למשא ומתן לפני שהנשיא הנבחר, אברהים ראיסי, יכנס לתפקיד. בינתיים צוברת טהראן ידע וניסיון הנדרשים להחלטה על התקדמות לנשק גרעיני ובזירה הבינלאומית גובר הספק לגבי הסיכוי לחדש את הסכם הגרעין. בחסות הדיאלוג המתנהל בווינה, איראן מתקדמת בהעשרת אורניום לרמות גבוהות, בהתחלה של ייצור אורניום מתכתי ובהפעלת צנטריפוגות מתקדמות. על ארצות הברית וישראל להכין אלטרנטיבה למסלול הדיפלומטי, העשוי להגיע למיצוי, במסגרתה נדרש חיזוק ההרתעה האמריקאית מול איראן, בין היתר כדי לחזק את עמדתם של אלה...
איראן וארצות הברית דיווחו כי הסבב הראשון של השיחות הלא-ישירות שנערך ביניהן במטרה למצוא נוסחה לחזרה להסכם הגרעין, היה ענייני, הגם שאין ביטחון שהמהלך יצליח. למרות העניין המשותף לשתיהן לחזור להסכם, הדרך לשם רצופה מכשולים ואף אפשר שהשיחות יקרסו. מעבר לחילוקי הדעות שעדיין קיימים, יש לקחת בחשבון שגם הפגיעה באתר נתנז, שאיראן מאשימה בה את ישראל, עשויה להביא לפגיעה בשיחות וינה. בכל מקרה, על הצדדים למצוא נוסחה שתבטיח לשניהם כי בכוונת הצד השני לממש את שיוטל עליו. גורמים אמריקאים מציבים עדיין סימן שאלה לגבי כוונתו של המשטר האיראני – האם...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...
סין שבה והעלתה את הצעתה לקיים מפגש בינלאומי בהשתתפות כל המדינות המעורבות בעסקת הגרעין עם איראן (JCPOA) ובכללן ארצות הברית, במטרה לדון בחזרת ארצות הברית להסכם. ערב שיחת הטלפון הראשונה בין נשיאי שתי המדינות (11 פברואר), התקיימה שיחה בין השליח האמריקאי המיוחד לנושא האיראני וסגן שר החוץ הסיני לתיאום מהלכים בנושא. אפשר שתיווך פעיל בסוגיית הגרעין האיראני הינו חלק ממדיניות סינית רחבה שתכליתה קידום שיתופי פעולה עם ממשל ביידן בנושאים מהותיים עבור ארצות הברית, בתמורה לשימור אינטרסים חשובים לסין וכחלק ממיצובה, בהיותה חברה קבועה במועצת הביטחון,...
על רקע האפשרות לחידוש המשא והמתן בין ארצות הברית לאיראן לגבי חזרה להסכם הגרעין בולט מאמרו של שר החוץ האיראני, שפורסם בתקשורת האמריקאית ופורטו בו עמדותיה של איראן. הפערים העיקריים בין הצדדים מתמקדים בדרישה הדדית מהאחר לבצע את הצעד הראשון. בעוד הממשל מעוניין שאיראן תפעל ראשונה, האיראנים מצפים שארצות הברית תבטל את הסנקציות ורק לאחר מכן איראן תממש את מחויבויותיה על פי ההסכם. כמו כן, דחו האיראנים דרישה לקשר בין החזרה להסכם לתחילת דיון על אודות הסכם חדש ומשודרג, וכן את התביעה לנהל שיח אודות תוכנית הטילים וההתנהלות האזורית של איראן. סביר כי...
לאחר כניסת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן תצטרך ישראל לעבוד עם נשיא אמריקאי שמדיניותו בסוגיית איראן צפויה להיות שונה משל ממשל הנשיא טראמפ. לממשל הנכנס ולממשל היוצא יש מחויבות מרכזית זהה – למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. אולם לצידה מחלוקת אשר לדרך שבה יש להשיג זאת, וכן לגבי דרך הטיפול בסוגיית הטילים ובמאפיינים השליליים האחרים של התנהלותה של איראן, שלא טופלו במסגרת עסקת הגרעין (JCPOA). לתפיסת הנשיא הנבחר, חזרה לעסקה וביטול הסנקציות הכרוך בה צריכה להיות צעד ראשון שבעקבותיו יתקיים משא ומתן על הנושאים האחרים, תוך שימוש במנופים של...
ב-4 בינואר 2021 הודיעה איראן כי החלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, במתקן המוגן היטב בפורדו. רמת העשרה זו מנוגדת ניגוד מוחלט למחויבות איראן בהתאם להסכם שגובש בינה לבין המעצמות ב-2015. להודעה איראנית זו שתי סיבות אפשריות עיקריות: 1. היא נמסרה כפרובוקציה ובכוונה להפעיל לחץ על המעצמות השותפות להסכם לפעול להסרת הסנקציות על איראן, שחודשו על ידי ארצות הברית; 2. כוונה לצבור אורניום מועשר ברמה ובכמות שתצמצם את "זמן הפריצה" שיידרש לאיראן מרגע ההחלטה לייצר מתקן נפץ גרעיני. יוזכר שאיראן נמצאת כבר 12 שנים במרחק הפריצה לפצצה, שנע על...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
אחרי שנים של התרופפות הברית הטרנסאטלנטית, שהוחמרה בארבע שנות כהונתו של הנשיא טראמפ, מסתמן סיכוי לחידוש שיתוף הפעולה האסטרטגי בין האיחוד האירופי לארצות הברית. שיתוף פעולה זה מתחייב כדי להתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו וכן משינויים גאו-פוליטיים וטכנולוגיים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים. לדיאלוג המחודש בין שני צידי האוקיאנוס האטלנטי תהיינה השלכות על גורמים רבים אחרים בזירה הבינלאומית, בראש ובראשונה רוסיה וסין, וגם על שחקנים ברמה האזורית, ביניהם טורקיה ואיראן. גם לישראל מומלץ לכלול במערכת שיקוליה את השלכות השינוי המסתמן. טוב תעשה ישראל...
