מלחמת לבנון השנייה פרצה ב-12 ביולי 2006 מבלי ששני הצדדים, ישראל וחזבאללה, התכוונו להידרדר אליה. אלא שחטיפת חיילי צה"ל על ידי חוליה של חזבאללה באותו היום יצרה מציאות חדשה בצפון, שהובילה להחלטת ישראל לצאת לפעולה צבאית שהפכה למלחמה. למהלך המלחמה ולתוצאותיה נודעה השפעה כבדת משקל על תהליכים פנימיים וחיצוניים – בישראל, בלבנון ואף בסביבה האזורית – שהתרחשו לאורך השנים שבאו בעקבותיה. בהתבוננות לאחור, קיימת הזדמנות לבחון את אירועי מלחמת לבנון השנייה והשלכותיה בפרספקטיבה רחבה ושקולה יותר. למידת העבר והפקת תובנות מאירועי המלחמה פותחות...
צה"ל אינו מסתיר את העובדה שהוא מתכונן למלחמה הבאה בלבנון. הוא עושה זאת על בסיס הלמידה ויישום הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, עם ההתאמות הנדרשות לאור השינויים במציאות האסטרטגית, ובפרט בזירה הצפונית. אסטרטגיית צה"ל, שפורסמה ב־2015 ומהווה את המצפן לבניין הכוח הצבאי ולהפעלתו, מציינת כי מלחמה בלבנון היא אחד מתרחישי הייחוס אליהם יש להתכונן. ההישג הנדרש המוגדר לצבא במלחמה כזו הוא הכרעה ברמה האופרטיבית מול כוחות חזבאללה, תוך פגיעה משמעותית ביכולותיו, ניצחון ברמה האסטרטגית שמשמעותו השגת היעדים המדיניים שיקבע הדרג המדיני, והיכולת לכפות...
עניינו של מאמר זה הוא באפיונה של תפיסת ההרתעה של חזבאללה אל מול ישראל, כפי שהתפתחה בעשור האחרון מאז מלחמת לבנון השנייה. המאמר ישתמש בנאומיו המרכזיים של מנהיג הארגון, חסן נצראללה, בשנים אלו ככלי לבחינת אבולוציית ההרתעה והשתנותה על פני ארבע נקודות זמן(2000 ,2006 ,2008 ו־2011 ),וכן כאמצעי לשיקוף הנסיבות הפנימיות והאזוריות בהן פעל חזבאללה בתקופות אלו. נצראללה עושה לאורך שנות קיומו של חזבאללה שימוש תכוף באמצעי התקשורת במטרה להעביר את מסריו ולקדם את סדר יומו של הארגון לקהלי יעד שונים — הישראלי והפנימי־לבנוני. לפיכך, נאומיו מהווים צוהר...
סכסוכים אינם דבר זר ללבנון. שילוב של מוסדות פוליטיים חלשים, שסעים פוליטיים ומגזריים ומעורבות עמוקה ולרוב אגרסיבית של גורמים זרים, מביאים לכך שלבנון נעה שוב ושוב בין מלחמה לשלום, בין יציבות לכאוס. העשור החולף היה מורכב במיוחד בלבנון. הוא החל בפברואר 2005 עם ההלם והפילוג בעקבות ההתנקשות הפוליטית בראש הממשלה רפיק אל־חרירי — התעשיין המצליח שזוהה עם שיקומה של לבנון לאחר מלחמת האזרחים. במובן מסוים, לבנון עודנה מתמודדת עם המורשת של אירוע זה, למרות שדברים רבים אירעו מאז: המלחמה עם ישראל בקיץ 2006 ,שהביאה להרס וחורבן בלבנון, והאפקט המערער של...
העשור האחרון במרחב הסורי־לבנוני עומד בסימן של שתי מלחמות: האחת, מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006 ,בין ישראל לבין חזבאללה; השנייה, מלחמת האזרחים הסורית, שראשיתה במארס 2011 ושסופה עדיין אינו נראה באופק. שתי המלחמות מהוות אבן דרך ואף חוויה מעצבת בעבור לבנון וסוריה, ורישומן יורגש בהן עוד שנים רבות.
מלחמת לבנון השנייה נתפסה עם סיומה כשעתו היפה של חזבאללה, ויותר מכך — של בשאר אל־אסד, אשר ניכס לעצמו את הישגיו של הארגון השיעי בעימות עם ישראל, וזאת בלי לירות ירייה אחת. לעומת זאת, מלחמת האזרחים בסוריה הייתה עת משבר לחזבאללה בתוככי לבנון ומחוצה לה,...
זו המלחמה מלחמת לבנון השנייה מהווה נקודת מפנה בכל הנוגע לשימוש במל״טים. הראשונה בהיסטוריה בה בוצעו יותר שעות טיסה בלתי מאוישות מאשר שעות טיסה של מטוסי קרב, ובמהלכה שהו מל״טים ברצף מעל אזור הלחימה לאורך העימות כולו. מאז אותה מלחמה המשיכה ישראל לפתח ולקלוט מל״טים נוספים ועשתה בהם שימוש נרחב במבצעים שהתרחשו בעשור החולף. יחד עם זאת, גם חזבאללה, שבמהלך מלחמת לבנון השנייה כשלו ניסיונותיו הבודדים לפגוע בישראל באמצעות מל״טי נפץ, הרחיב את מערך המל״טים שלו מאז.
מאמר זה יסקור את התהליכים שהתרחשו בתחום המל״טים בעשור שחלף מאז מלחמת לבנון השנייה...
מלחמת לבנון השנייה נתפסת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ככישלון צבאי. במלחמה זו מילאה התקשורת תפקיד משמעותי, והיו שטענו שהיה לה חלק נכבד בציור המלחמה ככישלון. בחלוף השנים התגבשה הבנה בשיח הציבורי והפוליטי־ביטחוני, כי לאור עשר שנות השקט בגבול הצפון, תוצאות המלחמה היו טובות יותר מהרושם שהתגבש עם סיומה. לאור זאת, חשוב לבחון את מקומה של התקשורת בעיצוב השיח על המלחמה בעשור שחלף.
לכל מלחמה יש הסיפור שלה, שמתגבש לפניה, במהלכה או אחריה. עם השנים משתנים הסיפורים, הגיבורים, האתוס והמיתוסים. מרבית מחקרי הזיכרון הקולקטיבי מתמקדים בשאלה כיצד חברות...
מלחמת לבנון השנייה הוגדרה על ידי רבים כנקודת מפנה בהתייחסות לאיום על העורף הישראלי ולהיערכותו אל מול האיומים הביטחוניים בכלל ולאלה המתבטאים בנשק תלול מסלול בפרט. בשנת 2006 החזית האזרחית הישראלית לא היתה ערוכה די הצורך אל מול התקפת הרקטות מצד חזבאללה. נראה כי הכישלון היה לא רק תפקודי, אלא בעיקר תפיסתי־אסטרטגי, מבחינת היעדר הכרה מספקת של ההנהגה הביטחונית והאזרחית במרכזיות האיום על האוכלוסייה במארג הכולל של הביטחון הלאומי בישראל. מאז 2006 ,עיקר המאמצים של גופי החזית האזרחית בישראל התמקדו בהיערכות לתרחישים מגוונים של התקפות טילים ורקטות....
לחימת צה״ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון הטילה רסנים רבים על יכולותיהם של כוחות היבשה הסדירים שלו לפעול באופן ההולם את תורת לחימת היבשה המשולבת שהתפתחה בצה״ל מאז הקמתו. קצרה היריעה מלהרחיב בסיבות לתופעה זאת, אולם די לציין את הִ תאבנות הפעולה ברצועת הביטחון ואת הקושי של צה״ל באותם ימים להוציא לפועל מבצעים התקפיים בנוהל קרב חפוז ובלוח זמנים קצר.
הנסיגה מדרום לבנון והלחימה בטרור הפלסטיני בין השנים 2000-2005 חייבו את צה״ל לבצע שינויים מרחיקי לכת בתפיסת הפעולה שלו ובחופש המבצעי שניתן לכוחותיו בשטח. צה״ל וכוחות הביטחון הצליחו להביס את טרור...
מלחמת לבנון השנייה, שפרצה ביולי 2006 ,הפתיעה את ארצות הברית כשם שהפתיעה את ישראל. תוצאות המלחמה היו בעלות חשיבות לממשל בוש: הן שינו את ההשקפה האמריקאית לגבי המצב בין ישראל לפלסטינים ופגעו קשות ביחסים בין ראש הממשלה אהוד אולמרט לבין מזכירת המדינה קונדוליסה רייס.
מאמר זה יבחן את הרקע לאירועים, כפי שנראו מוושינגטון. בקיץ 2005 השלים ראש הממשלה, אריאל שרון, את ההתנתקות מרצועת עזה והקים מפלגה חדשה, ״קדימה״, שנועדה לאפשר לו את מרחב הפעולה לתמרון פוליטי מול הפלסטינים באופן ש״הליכוד״ לא אִ פשר לו. הנשיא בוש העניק תמיכה רבה לשרון בהתנתקות...
ישראל יצאה מלבנון בשנת 2000 מבלי לתאם את התנאים לפינוי רצועת הביטחון בדרום המדינה עם ממשלת לבנון, אך עשתה זאת בתיאום עם האומות המאוחדות: נציגי מזכ״ל האו״ם קבעו את ״הקו הכחול״ כקו התיחום בין ישראל ללבנון — לשם קביעת הגבול הסופי נדרשת הסכמת שתי המדינות — ועל בסיס זה האו״ם אישר בהצהרה כי ישראל נסוגה מכל שטחי לבנון, למעט צפון הכפר ע׳ג׳ר.
חזבאללה ניצל את עזיבתו המהירה של צה״ל ואת הריק שנוצר בדרום לבנון לשורה של צעדים: טיפוח נרטיב הניצחון, לפיו ישראל לא הצליחה להתמודד עם פעולות ״ההתנגדות״ של הארגון וניגפה בפניו; השתלטות בפועל על השטחים...
בליל 23 במאי 2000 פינה צה״ל את ״אזור הביטחון״ בדרום לבנון. יציאת צה״ל מלבנון קיבלה לגיטימציה בין־לאומית מתוקף החלטת מועצת הביטחון 425 ,שהתקבלה ב־1978 לאחר מבצע ליטני וקראה לנסיגת צה״ל מלבנון. כוחות צה״ל נערכו מדרום לגבול הבין־לאומי, לאורך ״הקו הכחול״ שהותווה על ידי צוות קרטוגרפים של האו״ם. בכך הגיעו לסיומן 18 שנות נוכחות ופעילות אינטנסיבית של צה״ל בלבנון. לאורך הגבול הישראלי־לבנוני נוצרה מציאות חדשה, שאִ פשרה לתושבי צפון ישראל לשוב לחיים נורמליים.
שש השנים שבאו לאחר מכן וקדמו למלחמת לבנון השנייה התאפיינו בשינויים דרמטיים בזירה...
