פרסומים

פרסום המכרז לבניית 1,234 יחידות דיור ב-E1 חוצה סף שממשלות ישראל נמנעו ממנו במשך שנים. ממשלות קודמות קידמו את התכנון במתחם, אך עצרו לפני שלב המכרז בשל ההתנגדות האמריקאית והאירופית ובשל המחיר המדיני הכרוך בכך. הממשלה הנוכחית בחרה להתקדם לעבר מימוש הבנייה כחלק ממדיניות מוצהרת של קביעת עובדות בשטח, שנועדה לחסל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית. הבחירה לעשות זאת סמוך לבחירות, כאשר הבנייה עדיין רחוקה ויישומה אינו מובטח, מחדדת את הפער בין ההישג הפוליטי המיידי לממשלה לבין התועלת האסטרטגית והמחיר המדיני שישראל כבר משלמת על המהלך. לישראל...

מפת הדרכים החדשה לעזה, שגובשה במסגרת מועצת השלום של הנשיא טראמפ, מבקשת לתרגם את תוכנית 20 הנקודות ואת החלטת מועצת הביטחון 2803 שאישרה אותה ממסגרת עקרונית לתוכנית יישום מפורטת. מחד גיסא, היא משנה חלק מההנחות הביטחוניות שעליהן נשענו מסמכים אלה; מאידך גיסא, היא עשויה להיות המסגרת המעשית היחידה להעברת השלטון מחמאס ולהקמת חלופה שלטונית ברצועת עזה. ככל שהמתווה מתבסס כמסגרת המדינית ל"יום שאחרי" ונהנה מתמיכה אמריקאית ובינלאומית רחבה, יכולת ישראל להשפיע באמצעות דחייתו בלבד הולכת ומצטמצמת. לפיכך, השאלה המרכזית אינה אם לאמץ את מפת...

זירת יהודה ושומרון מצויה בעיצומו של מהפך תפיסתי ומעשי לגביו. בחסות נימוקים ביטחוניים וחתירה ל"ביטחון מוחלט", מקדמת הממשלה מדיניות של החלת ריבונות ישראלית, חסימת הדרכים להסדר מדיני עתידי, החלשת הרשות הפלסטינית עד כדי קריסתה, ודחיקת הפלסטינים ממקומות מושבם בתוך השטח. מדיניות זו מאמצת בפועל את עקרונות "תכנית ההכרעה״ שמקדם הימין האידיאולוגי בממשלה מבית מדרשו של השר בצלאל סמוטריץ׳, המסכנת את היציבות והביטחון ביהודה ושומרון ומובילה למציאות של מדינה אחת, תוך שינוי מן היסוד את דמותה של ישראל. כתוצאה מכך, ישראל עלולה למצוא את...

המשבר המתפתח במצר הורמוז מציב את המצר כאחת מזירות החיכוך המרכזיות בעימות הנוכחי וכמוקד למשבר בעל השלכות גלובליות. שיבוש מתמשך של התנועה במצר, גם ללא חסימה מלאה, אינו רק מהלך טקטי, אלא פגיעה רחבה יותר בסדר הבינלאומי. חשיבותו האסטרטגית ומעמדו הייחודי מרחיבים את זירת החיכוך סביב המצר מעבר לצדדים הישירים לעימות הנוכחי. המשמעות היא כי המאבק על מעבר חופשי במצר אינו מתמצה בהיבט הצבאי, אלא מתנהל גם במישור המדיני והמשפטי, המשפיע על היקף הלגיטימציה הבינלאומית לפעולות הצדדים, ובפרט היכולת לגייס או לרסן מעורבות של שחקנים נוספים.

מאז המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר מתחולל משבר עמוק ביחסי טורקיה-ישראל. אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא המערכה שטורקיה מנהלת נגד ישראל בזירה המשפטית. טורקיה פועלת במרחב זה על מנת לקבע תודעת אשמה ישראלית מתמשכת, תוך אי-הכרה בצרכיה הביטחוניים מול ארגון טרור רצחני, ומציגה את ישראל כשחקנית פורעת חוק שצריכה להיענש. למהלכים הטורקים השלכות החורגות מהפגיעה ביחסים הבילטרליים בין המדינות, שכן הם תורמים במודע להידרדרות מעמדה ולבידודה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית. בנוסף, מערכה משפטית זו תקשה מאוד על שתי המדינות לשפר את היחסים ביניהן בעתיד, מכיוון...

מועצת השלום (Board of Peace) נולדה כיוזמה תחומה וממוקדת שנועדה ללוות את תהליך הייצוב והשיקום של רצועת עזה במסגרת תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, שעוגנה בהחלטת מועצת הביטחון 2803 בנובמבר האחרון. ואולם, עיון במסמך המייסד של המועצה (הצ'ארטר) מצביע על סטייה מהותית מהייעוד המקורי: המועצה מוגדרת כמנגנון גלובלי ליישוב סכסוכים מחוץ למסגרת האו״ם, ללא אזכור של עזה וללא הגבלה לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פער זה בין המנדט המצומצם שניתן למועצה לבין הסמכויות הרחבות שמייחס לה הצ'ארטר, לצד המבנה הריכוזי שלה, גרר ביקורת אשר לתחום הסמכות והלגיטימיות שלה...

מסמך זה מרכז עדכונים על הליכים ומהלכים מרכזיים במשפט הבינלאומי בשנת 2025, בדגש על זיקתם לביטחון הלאומי. תשומת לב מיוחדת ניתנת להתפתחויות הנוגעות לישראל. החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעניינה של ישראל ממשיכה להתנהל. במהלך שנה זו קיבלה ערכאת הערעורים של בית הדין את ערעורה של ישראל וקבעה כי על הערכאה הראשונה לדון לגופן בטענות ישראל על העדר סמכות שיפוט. מנגד, נדחתה עמדתה של ישראל כי יש לפתוח חקירה חדשה בגין האירועים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל" ונקבע כי ניתן לבחון אותם במסגרת החקירה הקיימת. במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק...

ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...

מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הסיוע ההומניטרי ממלא תפקיד כפול: מצד אחד, הוא צורך קיומי עבור האוכלוסייה הפלסטינית השרויה במצוקה קשה ומתמשכת; בה בעת הוא הפך מוקד למחלוקות ולמאבקים בין אינטרסים מתחרים. מאמר זה מציג את ההתפתחויות שחלו בזירה ההומניטרית לאורך חדשי המלחמה ואת הדיונים והמחלוקות שהתעוררו בהקשר מורכב וטעון זה על פי שלוש תקופות. כל אחת מהן משקפת שינוי במנגנון הסיוע ו/או בהיקף שלו, וממחישה כיצד הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה לזירת עימות נוספת במסגרת המלחמה המתמשכת, כלי אסטרטגי במאבק על שליטה, עיצוב נרטיבים וצבירת לגיטימציה...

במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית.  ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...

ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...

ב-21 בנובמבר, כחצי שנה לאחר שהתובע, כרים קאן, הגיש בקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון לשעבר יואב גלנט, החליט בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג לקבל את הבקשה ולהוציא נגדם צווי מעצר. במקביל הוציא בית הדין צו מעצר גם נגד מוחמד דף, בהיעדר אישור רשמי לחיסולו. מבחינת ישראל, מדובר בהחלטה תקדימית וחמורה. הוצאת הצווים מטילה על ישראל כתם כבד והיא מלווה השלכות נוספות, הרבה מעבר להשלכותיה האישיות על נתניהו וגלנט. בפני ישראל עומדות מספר אפשרויות התמודדות עם הצווים, וכדי לקדם אותן היא נדרשת לפעול כבר עכשיו. האשמות חמורות...