תחום המערכות הבלתי מאוישות הולך ומתפתח בקצב מואץ כחלק מהתפתחות ענפי טכנולוגיה שונים בעולם. במסגרת מחקר ייחודי שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציעה קבוצת מומחים מדיניות רצויה לישראל בתחום הזה בהתבסס על תחזית טכנולוגית עבור מערכות בלתי מאוישות לשימושים צבאיים בשנת 2033. בין ההמלצות: צורך מידי בגיבושה של מדיניות לאומית בתחום מערכות בלתי מאוישות והקמתו של גוף רשמי שיהיה אחראי להובלת הנושא. בצד המלצות אלו ניתנות המלצות בתחומים פרטניים הקשורים לביטחון, מדע, טכנולוגיה, חינוך ועוד. מזכר זה מפרט את התהליך המחקרי שבוצע הן בתחום הטכנולוגי והן...
הודעתה של חברת סוני, כי ביטלה את השקתו המתוכננת של סרט שהפיקה, "ראיון, סוף", באה בעקבות סדרת אירועים, ששיאם היה ביטול הקרנתו של הסרט ברשתות בתי קולנוע גדולות בארצות הברית. הודעתה של החברה הביאה לידי סיום אירוע קיברנטי, ששילב לוחמת סייבר עם לוחמה פסיכולוגית, אשר איים לגלוש גם לתחום הטרור הפיזי. האירוע ביטא את התממשותו של איום שנחזה זה מכבר – היות השדה הקיברנטי זירת מאבק, הנוספת על אלה המוכרות, בין מדינות. אחת המסקנות העגומות העולות מהעימות בין צפון קוריאה לחברת סוני, היא, כי מסתמנת מגמה של ניצול יכולות קיברנטיות לשם סחיטה...
שלושה תהליכים מעניינים מתרחשים מזה מספר חודשים, כתוצאה ישירה מחשיפותיו של אדוארד סנואדן את היקף הגישה של שירותי הביטחון האמריקאים למידע פרטי, השמור ומעובד במערכות של חברות אמריקאיות גלובליות. תהליך אחד, הוא טכנולוגי במהותו, השני משפטי והשלישי עסקי. שלושתם מיועדים להצר את יכולותיהם של גופי הממשל האמריקאי השונים לגשת למידע פרטי למטרות של שמירת הביטחון הלאומי ואכיפת חוק. תהליכים אלה, ככל שיבשילו ויתרחבו, עשויים לאתגר את המאמצים לאכיפת חוק ולחימה בטרור ברחבי העולם, לרבות בישראל, ולהקשות עליהם. רכיב משמעותי של פעולות ההכנה לפשיעה ולטרור...
התמודדותה של מערכת הביטחון עם מתקפות הסייבר שכוונו לעבר המדינה במהלך מבצע 'צוק איתן' היוותה מבחן ליישום מדיניות הממשלה בתחום הסייבר, והתאפיינה בשיפור של ממש בכל הנוגע לתיאום בין ארגוני ביטחון הסייבר, לרבות תפקוד מערכות ההגנה על טכנולוגיות המידע הישראליות, והרחבת שיתוף הפעולה בין המגזר האזרחי למגזר הביטחוני. מאמר זה יבחן את מתקפות הסייבר שבוצעו נגד ישראל במהלך 'צוק איתן', וינתח אותן על בסיס שלושה גורמים רלוונטיים לישראל: היקף המתקפות, השחקנים שהניעו אותן והתקדמותה של ישראל בתחום ביטחון הסייבר.
במהלך 2013 הפכה איראן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת לוחמת הסייבר הבין־לאומית. ההתפתחות הזו הנה תוצאה של הבשלת תהליכי בניין כוח הן בהקשרי הגנה והן באלה ההתקפיים מחד ושחרור הרסן לביצוע מתקפות בעולם מצד מקבלי ההחלטות באיראן מאידך. הפעילות האיראנית מראה קפיצת מדרגה בכל הקשור ביכולות הטכנולוגיות והמבצעיות שלה. המאמר בוחן את ההתקדמות והפעילות של מערך הגנת הסייבר האיראני ואת השימוש ביכולות אלו גם לריסון המתנגדים מבית ובוחן גם את היכולות ההתקפיות בעיקר דרך בחינת מתקפות סייבר המיוחסות לגורמים איראניים ולשליחים ובעלי ברית של איראן.
המגמה של גידול בשימוש בכלי טיס בלתי מאוישים נשמרת בשנים האחרונות ואף ממשיכה לעלות משנה לשנה. מבט מקרוב במגמה זו מראה שינוי במרכיביה: בצד גידול במספר המדינות העושות שימוש בכלים כאלה, מתחוללת מהפכה בתחום הייצור שלהם: מדינות וחברות מסחריות מייצרות ומוכרות כלי טיס בלתי מאוישים לכל דורש. כמו־כן מתקיימת מהפכה בתחום השימוש בכלי טיס כאלה, המאפשרת לגורמים שאינם מדינות, דוגמת ארגוני טרור, להשיגם ולהפעילם. במקביל עולה הדרישה לממש את הפוטנציאל העצום בתחום ההפעלה האזרחית והמסחרית של כלי טיס בלתי מאוישים. כל אלה יחד מצריכים את תשומת לִבם של...
ראוי לעודד דיון נרחב בנושא 'המל"טים ומפעיליהם הבלתי מזוהים' במסגרות בינלאומיות במטרה למצוא דרכים מתאימות להסדיר את הפעלתם בזירה הבינלאומית, תוך התייחסות למאפייניהם הייחודים והסיכונים שהם מביאים עמם, כמו גם היתרונות הטמונים בשימוש בהם. ככלל, התופעה של ביצוע פעילות צבאית תוך אי לקיחת אחריות על פעילות זו, עלולה להפוך למטרידה ברמה הבינלאומית. שכן, מדינות רבות מייצרות וסוחרות כיום בכלי טייס בלתי מאוישים. חלק מהמדינות הללו שואפות – ככול הנראה בהשראתה של ארצות הברית – לפעול בנקודות מרחוקות על פני הגלובוס ולהשפיע על הזירה הבינלאומית תוך...
צפויה מערכה עיקשת ברשת הן של גורמים מדינתיים והן של גורמים בין-מדינתיים והאקטיביסטים ("אנונימוס"), שתכליתה לפגוע ישירות בדאע"ש וביכולת שלו לגייס תרומות באינטרנט ולהפיץ את התעמולה הברברית שלו. כך, חשבונות של תומכי דאע"ש מושעים או נסגרים. מנגד חברי דאע"ש מנסים להתחמק מצעד זה על ידי דה-אקטיבציה של חשבונות קיימים או פתיחת חשבונות חדשים במקום אלו שנסגרים. ניתן לראות העתקה של חלק מפעילותה של דאע"ש לרשת חברתית אחרת
על אף שבמוקד המערכה האחרונה בעזה נבחנו יכולותיו של צה"ל להתמודד עם איומי הרקטות והמנהרות, עדויות העולות עם שוך הקרבות מראות, כי ישראל נדרשה להתמודד במהלך מבצע צוק איתן גם מול אתגרים בזירת הסייבר. מוקד מתקפת הסייבר במהלך מבצע "צוק איתן" היה מרחב האינטרנט האזרחי, כאשר גורמים איראניים לקחו חלק במה שתואר על ידי קצין התקשוב כמתקפה "חסרת תקדים בהיקפה ובאיכות מטרותיה". מתקפות הסייבר ותהליכי בניין הכוח של איראן מתקדמים בקצב מהיר. איראן עשויה לאתגר את יכולת ההגנה של ישראל באופן משמעותי. לכן, חובה לקדם ולסכם בהקדם את...
ההצהרה של הנשיא אובמה כי ארצות הברית לא תחזור להילחם בעיראק מעידה על חוסר רצון בולט של הנשיא לשלוח את הכוחות האמריקניים לסבב לחימה נוסף במזרח התיכון המדמם, שהרי הוא מבקש להשאיר אחריו מורשת של החזרת הכוחות הביתה. למרות זאת הנסיבות הנוכחיות באזור מציבות שאלה באשר למוכנות הצבאית האמריקנית להתערבות מסוג זה, אם וכאשר יחליט הממשל, בעתיד, כי האינטרסים של ארצות הברית או של בנות בריתה, מחייבים התערבות כזו. הצבא האמריקני הוא הצבא החזק והמצויד בעולם ובכל זאת כאשר מדובר בלוחמה נגד ארגונים חתרניים הוא למוד ניסיון רע. האם הפיקו האמריקנים לקחים...
לאחרונה, נחשפה בארצות הברית מערכת ריגול סייבר איראני ארוכת-טווח שבמהלכה נעשה שימוש בטכניקות של "הנדסה חברתית" ו"דיוג" (social engineering & phishing), כדי לשאוב מידע מגורמי מפתח בארצות הברית, ישראל, בריטניה ומדינות אחרות. על-פי המידע שנחשף, התוקפים הצליחו לייצר רשת הכוללת יותר מ-2000 בני אדם, בהם מאות "יעדי איכות". במידע שנחשף לא צויין סוג המידע שנגנב ואילו אישים ומוסדות נפלו ברשת. תקיפה זו מהווה חוליה נוספת בקמפיין לוחמת הסייבר שמנהלת איראן כנגד יריבותיה במערב ובמזרח התיכון. החשיפה הנוכחית מצטרפת...
