בהחלט ייתכן, כי הערכות איום דומות אכן מסייעות לייצר מגעים חשאיים כאלה ואחרים בין דרגים ביטחוניים של ישראל ושל חלק מהמדינות הערביות, המודאגות מהצל שמעיבה השליטה האיראנית, וכי נוצר פוטנציאל להרחבת הקשרים בינן לבין ישראל. אולם, הערך המוסף לישראל של קשרים חזקים ו/או גלויים יותר עם מדינות המפרץ אינו מובן מאליו, ויש יסוד סביר להאמין שהיתרונות הטמונים בהם יהיו מעטים מכדי להצדיק את חשבון הנפש והמתחים הפוליטיים הפנימיים שהגישה האזורית עתידה לעורר בזירה הפנים-ישראלית. יתר על כן, יהא אשר יהא הפוטנציאל של הגישה האזורית, יתרונותיה לא יוכלו להתממש...
מטרתה המרכזית של ערב הסעודית במערכה הנוכחית היא להחזיר את החות'ים לשולחן המשא והמתן על עתיד תימן באמצעות מנוף הלחץ הצבאי. מטרה משנית של ערב הסעודית, היא למנוע שימוש באמל"ח מתקדם – מטוסי קרב וטילי קרקע-קרקע – על ידי החות'ים נגדה, וכן למנוע את נפילת עיר הנמל האסטרטגית, עדן, לידיהם, שכן בכך ישלימו למעשה את נפילתה של תימן כולה. בצאתה למערכה לקחה על עצמה ערב הסעודית מידה של הימור, שכן היא אינה יכולה כעת להרשות לעצמה לצאת כשידה על התחתונה במאבק על סף דלתה. פעילותה הצבאית עלולה להזמין תגובה איראנית כואבת – על-ידי החות'ים עצמם או...
התחממות ביחסי ערב הסעודית וטורקיה, על אף שנועדה לבלום את התחזקות איראן באזור, אינה מבשרת בהכרח טובות לישראל. על רקע המשבר ביחסים בין ישראל לטורקיה, הכנסתה של אנקרה לציר הסוני שמובילה ערב הסעודית עלול להביא להחרפת מוקדי החיכוך בין ציר זה לישראל. היחסים הפרגמטיים שהצליחה לטוות ישראל עם המדינות הסוניות המתונות עלולים להיפגע, אלא אם ידעו ישראל וערב הסעודית לשמור על ערוץ תיאום שקט ביניהן. יתר על כן, הצלחת המהלכים הסעודים הנוכחיים בהקשר הטורקי נתונה בספק. אם אכן ייכשלו המהלכים הסעודיים, אפשר שהפגיעה האפשרית ביחסים עם ישראל תתברר כזמנית.
אפשר שהסדר, שישאיר את איראן כ"מדינת סף גרעינית", הוא ה"רע במיעוטו" עבור ארצות הברית, אך הוא צפוי להיות רע מאוד עבור ישראל. משום כך, חתימתו תעצים את הפערים הקיימים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי אשר להתמודדות עם איראן ואת המחלוקות ביניהם. צל מסוכן יאפיל אז על היחסים האסטרטגיים בין המדינות. עם זאת, ישראל תוכל ליהנות מיתרונות מסוימים של עצירת איראן לפני הסף. ההסכם יפחית את האיום בתקיפה גרעינית נגד ישראל (לפחות זמנית) ואת הצורך לשמור על מוכנות מבצעית גבוהה לסיכול יכולות הגרעין באיראן. בנוסף, יקטן החשש של הציבור...
למרות התקדמות של כמה מנסיכויות המפרץ בגיוון כלכלתן, התלות הכלכלית שלהן ברווחים מנפט נותרה כמעט מוחלטת ויציבותן הפוליטית קשורה קשר ישיר לרמת החיים הגבוהה, שממנה נהנים אזרחיהן. הקושי הפוליטי הכרוך בפגיעה במדיניות הסובסידיות עשוי לעודד את מדינות המפרץ להקטין את ההוצאה הממשלתית באמצעות הקטנת ההשקעה הממשלתית, שחלקה מופנה למגזרי הכלכלה שאינם קשורים באנרגיה. אף שבטווח הקצר עשויה מדיניות זו לצמצם לחץ פוליטי, היא תציב מכשול נוסף על יכולתן של מדינות המפרץ להתמודד לאורך זמן עם מציאות, שבה מחירי הנפט נותרים נמוכים. אם בכל זאת יחליטו הממשלות...
ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014.
פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...
במחצית השנה האחרונה חלה ירידה תלולה במחירי הנפט בעולם, בעקבות עודף היצע על הביקוש. ירידת המחירים הינה מכה נוספת לכלכלת איראן ולהבדיל רוסיה, הנתונות תחת סנקציות כלכליות. איראן מאשימה את ערב הסעודית במלחמת נפט ומאיימת בתגובה כלפיה. האיומים מלמדים על הסכנה הטמונה בתהליך גירעון איראן ליציבות המפרץ הפרסי בפרט ולמשק האנרגיה העולמי בכלל. ברם, הלחץ הכלכלי על איראן עשוי להיות הזדמנות למערב לשפר את תנאי ההסכם בסוגיית הגרעין.
יתכן שלערב הסעודית יהיה מלך חדש ב-2015. אשפוזו הממושך של מלך ערב הסעודית, עבדאללה בן עבד אל-עזיז, שומר הנפט והמקומות הקדושים לאסלאם, מעלה חששות אשר להמשך יציבותה ולמדיניותה העתידית של מדינת מפתח זו, בשעה שבה היא ניצבת מול אתגרים כבדי משקל מבית ומחוץ. תהא זהות המלך אשר תהא – בפניו יעמדו אתגרים לא מבוטלים. העולם הערבי נמצא, כך נראה, בשעתו הקשה ביותר וליציבות הפוליטית בערב הסעודית השלכות כלל ערביות. רווחי הנפט והגז היו עד כה כלי, בו השתמשו מדינות המפרץ, כדי לעצב את הנוף המזרח תיכוני: בעזרתם תומכים בתי המלוכה במשטר אחד, ומערערים משטר...
שסעים אתניים, פוליטיים ודתיים הופכים את תימן לאחת הזירות המורכבות במזרח התיכון. מורכבוּת זו הגיעה לשיאים חדשים עם אירועי "האביב הערבי", שהביאו, בנובמבר 2011 , לסיום משטרו בן 33 השנים של הנשיא עלי עבדאללה סאלח. התפרקות האיזון הפוליטי העדין שיצר סאלח הובילה את תימן לפי תהום, כאשר מאבקי אליטות, מרידות אתניות, בדלנות, מעורבות חיצונית וטרור פונדמנטליסטי מאיימים לפרקה ומקשים על הניסיונות של המשטר הנוכחי לבנות סדר פוליטי חדש ויציבות. עתידה של תימן עדיין אינו ברור, אך ההתפתחויות והתהליכים אותם היא עוברת עשויים לספק תובנות ביחס...
יש הטוענים, כי דווקא הפירוד בין מדינות ערב והיחלשותן מהווים טיעון בזכות הימנעות ישראלית מהסדרים, שכן שותפותיה להסדר יתקשו ליישמו ולממש את חלקן בו. אולם, בין הסדר מדיני אזורי כולל לבין היעדר שיתוף פעולה יש מרחב פעולה, שאותו תוכל ישראל לנצל. על רקע המערכה בעזה התחוורו אפשרויות מדיניות לא־מעטות להעמקת הקשרים בין ישראל לגוש הסוני־מלוכני־חילוני באזור, שיש לו, פרט לעניין משותף בבלימת איום הגרעין האיראני, גם עניין משותף בהחלשת הכוחות האזוריים, מדינתיים ולא־מדינתיים, המזוהים עם האסלאם הפוליטי הרדיקלי.
בית המלוכה הסעודי מבקש כעת להחיש את הקמתה של קואליציה בינלאומית, שתיטיב להתמודד עם האיום שמציב הארגון בעיקר עליה ועל בנות בריתה – כווית וירדן – המשמשות במידה רבה חיץ אסטרטגי בין עיראק לבינה. "דרכו של הארגון למכה" היא בעיקרה רעיונית-אידיאולוגית. זהו מאבק של האסלאם הסוני על תדמיתו ועל עיקרי אמונתו. בעוד שאתגר "המדינה האסלאמית" יוצר בקיעים בתוך המחנה המלוכני-סוני (עקב תמיכת קטר בקיצוניים האסלאמיים) הוא עשוי גם ליצור שותפות אינטרסים בין גורמים ניצים מחוצה לו. בראיית סעודיה, האיום עליה חמור. לכן אין לשלול שיתוף פעולה,...
