לנוכח אתגרי לחימה בשטחים צפופי אוכלוסיה, הוקמה מסגרת דינים חשובה של המשפט הבינלאומי החָל במצבים אלה, שמסדירה את התנהגות הלוחמים ומגנה על מי שאינם משתתפים במעשי האיבה. כללי הלחימה שיידונו במאמר זה נמצאים בעיקר בפרוטוקול הראשון הנוסף לאמנות ג'נבה משנת 1977.
מעורבותה הישירה של איראן בפעילות זו של חזבאללה באה לביטוי פומבי בהודאה שהושמעה בעבר מפי מנהיגי הארגון הלבנוני, לפיה חמנאי, המנהיג העליון של איראן, הוא הסמכות ההלכתית המאשרת פעולות בעלות משמעות אסטרטגית ובכללם גם פיגועי טרור בחו"ל. לצד האישור ההלכתי, אמונים מפקדים במשמרות המהפכה של איראן, הפועלים בלבנון ובאיראן, על אישור ותאום הצד המבצעי של הפעולות הללו. לצד פעילות מנגנון פיגועי חו"ל של חזבאללה, גם איראן עצמה הצטרפה להפעלה ישירה של מערכת הטרור נגד ישראל, זאת באמצעות סוכניה או שלוחיה במדינות השונות.
אירועי האביב הערבי שהטביעו את חותמם גם על תימן, העניקו תנופה ומרחב פעולה ניכר לאנשי אל-קאעדה ותומכיהם במדינה. אלה באו לידי ביטוי בהשתלטותם על כמה מחוזות בעיקר בדרום ומזרח תימן, בחבלי שעוואה, ובערים כדוגמת: זינג'יבר, אל-חוד, שקרה, רדאע, ג'אאר, ולאחרונה גם בעיר לאודאר הממוקמת בדרום תימן במחוז עבייאן. מחוז זה הפך באחרונה למוקד עימות מרכזי בין כוחות מליציות המקורבות לארגון אנסר אל שריעה ואל-קאעדה לבין כוחות הצבא. המאבק בינם לבין כוחות הצבא התימני החריף, ופעמים רבות הסתיים בניצחונם של המורדים ובהרג חיילים רבים בדם קר, חלקם בהוצאות להורג...
למרות התלות שפיתחו מדינות המפרץ בכוחות חיצוניים, בראש ובראשונה בארצות הברית, הן מטילות כיום ספק גדול מבעבר ביכולתה של וושינגטון לערוב לביטחונן. זאת, לאור מדיניותה כלפי בני בריתה הערבים ב"אביב הערבי", נסיגת כוחותיה מעיראק וקשייה לעצור את איראן בדרכה אל נשק גרעיני. ספק זה עלול להשפיע על נכונותן בעתיד לקחת על עצמן סיכונים משמעותיים למענה. יחד עם זאת יש להדגיש כי "האביב הערבי" חילץ את מדינות המפרץ במידה רבה מן הפסיביות שאפיינה אותן והן נראות כיום מלוכדות מבעבר. הטלטלה שעברה על המרחב הערבי מראשית שנת 2011 חשפה, ואולי...
האירועים בטולוז הדליקו זרקור נוסף לעבר האיום שמציב הג'יהאד העולמי על אירופה וכן לעבר בעיות הנמצאות מזה זמן על סדר יומן של צרפת ומדינות האיחוד השונות, ובראשן קשיי האינטגרציה של קהילת המהגרים המוסלמית וסוגיית האנטישמיות. מניתוח האירוע בטולוז, הן בצדו המעשי, שהתבטא ברצח בדם קר של חיילים צרפתים ואזרחים יהודיים, בכללם ילדים, והן בצדו האידיאולוגי רעיוני, אותו טרח הרוצח לפרט במהלך הדיאלוג שניהל עם אנשי היחידה שצרו עליו, ברור, כי מוחמד מראה הוא תוצר "קלאסי" של תעשיית הג'יהאד העולמי, שכמוהו הכשירו אל-קאעדה ושותפיו עוד צעירים רבים...
מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באיראן בשנת 1979 וסיועו בהקמת ארגון חזבאללה בלבנון ב-1982, נקטו השניים – במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם– באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באיראן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית. אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של איראן ניכרות בהן , עלולים לבשר, כי היא וחזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה...
מאמר זה מתמקד בניתוח היתרונות והמגבלות של שימוש ארגוני טרור בכלים קיברנטיים כדי לתקוף תשתיות קריטיות של מדינות, מוסדות וסמלי שלטון, תשתיות ומערכות עסקיות ותעשייה, וכן יעדים אזרחיים ציבוריים למיניהם. המחברים בוחנים האם מדובר באיום ממשי ומידי, או שמא זהו איום פוטנציאלי רחוק, השב ועולה מעת לעת כחלק מהשיח הכללי בתחום זה.
לאחרונה דווח כי השלטונות המצריים עצרו חמישה אנשים, ביניהם מוחמד עיד מוסלח חמד, מנהיגו של הארגון "אל-מוג'הידין אל-תכפירין". ארגון זה הוקם בראשית 2011, בעקבות טלטלת "כיכר תחריר", שהביאה לסילוקו מהשלטון של הנשיא חוסני מובארק, ולפירוק מנגנוני ביטחון הפנים רבי העוצמה. ובפיגוע בדרום ישראל ב-18 אוגוסט 2011. מעצר החשודים חשף את דבר קיום הארגון החדש, ואת מעורבותו בשורה ארוכה של פעולות טרור שמקורן בסיני – ובהן שבע התקפות על הצינור המוביל גז ממצרים לישראל ולירדן.
מאמר זה מנתח את גורמי חוסר היציבות באפגניסטן ויראה כיצד הבנת גורמים אלה יכולה להסביר את הקושי הפוליטי והצבאי למגר כוחות לא סדירים בעלי אידיאולוגיה מוצקה הפועלים בזירה גיאוגרפית נתונה בכוונת המאמר לטעון כי הפעולה הראשונית והבסיסית שעל מדינה לעשות כשהיא יוצאת לעימות עם כוחות לא סדירים במסגרת גיאוגרפית נתונה היא להבין את ההיסטוריה של אותו אזור. טענת המאמר היא כי הבנת הזירה מבחינה פוליטית, חברתית ודמוגרפית מאפשרת גיבוש אסטרטגיה ודרכי פעולה מגוונות להבסת הגרילה. המאמר מתמקד בשנים 1978- 2010.
כדי לנתח באופן רציונאלי את הסכם החילופין שנחתם בין ישראל לבין חמאס לשחרורו של גלעד שליט, ראוי לעשות זאת תוך ריחוק משפע המלל, התמונות והרגשות העזים, שהתלוו למסע התקשורתי האינטנסיבי. במהלכו של מסע זה, הופרחו לחלל האוויר אמיתות וקלישאות שכדאי לבחון את מידת דיוקן. כך או כך סוגיה זו תעמוד בוודאי לדיון ציבורי נוקב בימים שיבואו. ובמקביל, ישראל תזדקק לכל היצירתיות, הנועזות והנחישות המצויות בה כדי למצוא מענה ראוי לאתגר שעתיד לעמוד בפניה שוב, יתכן כבר בעתיד הקרוב.
יום השנה העשירי למתקפת הטרור של ארגון אל-קאעדה בארצות הברית אמור להיות יום חג עבור הארגון ושותפיו ממחנה הג'האד העולמי. ניתן לשער כי אלו יבחרו לציין מועד זה בדברי תעמולה והתרברבות, כדי לבטא את הניצחון הגדול אותו נחלו, לשיטתם, על ארצות הברית, המעצמה העולמית, המייצגת עבורם קואליציה כובשת, מדכאת ומשפילה של העולם המוסלמי. מנגד, נשמעות מפי דוברים בכירים בארצות הברית הכרזות ודברי פרשנות על קיצו הקרוב של אל-קאעדה. הערכה זו נשענת על הצלחת ארצות הברית לחסל את הבכירים שבמפקדי הארגון ובראשם מנהיגו אוסאמה בן-לאדן ועל רצף ההתקוממויות בעולם הערבי,...
בשבוע שעבר התרחשה התקפה נוספת על מסוף שאיבת הגז באזור אל-עריש בצפון סיני, החמישית במספר בחצי השנה האחרונה. על פי הדיווחים בעיתונות המצרית, חדרו ארבעה חמושים רעולי פנים לתוך מסוף הגז, פוצצו את התחנה ונמלטו על גבי רכבי שטח מבלי שזהותם נחשפה. הפיצוץ גרם נזקים כבדים לצינור הגז, חמורים אף מאלה שנגרמו לצינור בהתקפה שהתרחשה רק שבוע קודם לכן. למרות שאף ארגון לא נטל אחריות לסדרת הפיגועים, אשר בוצעו כולם במתווה דומה, גורמים שונים במצרים הפנו אצבע מאשימה כלפי ארגוני הטרור שמקורם ברצועת עזה– אל-תווחיד ואל-ג'יהאד וג'יש אל-אסלאם. ההתפתחויות...
